בשבועות האחרונים ההתחמשות הרוסית בגבולות שנושקים לאוקראינה הולכת וצוברת תאוצה, ולפי ההערכות מדובר בפרישה של 100 אלף חיילים רוסים, לצד כוחות שריון וארטילריה ואפילו מטוסי קרב.
העילה לפלישה אפשרית של רוסיה לאוקראינה היא חששו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מפני המשך מגמת ההתקרבות שבין אוקראינה למערב, במיוחד סביב הצטרפות אפשרית של אוקראינה לברית נאט"ו; ברית צבאית בין 30 מדינות צפון אמריקה ואירופה.
אמנם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ניסה בימים אחרונים להרגיע את הרוחות ודיבר על כך ש"אנחנו לא על הטיטניק פה" אבל עובדי השגרירות האמריקאית בקייב כבר פונו הביתה. האוקראינים - באופן טבעי - בלחץ, ובהם גם אלפים רבים של עובדי טכנולוגיה ומתכנתים אוקראינים שעובדים בעבור חברות הייטק ישראליות.
מתכנתים מסוג זה בעיר חרקוב למשל שסמוכה לגבול הרוסי, מצטיידים בקופסאות שימורים ונייר טואלט וחלקם מתכננים נסיעות מערבה לקייב או לפולין, אפילו למזרח הרחוק. אבל חלק מהעובדים האלה אדישים. הם לא מאמינים שפלישה רוסית באמת תקרה וממשיכים לחגוג במסעדות ובבארים השוקקים שבעיר. לא מעט מהמסיבות האלה הן של חברות הייטק, ישראליות ואחרות, שפתחו סניפים ואפילו מרכזי פיתוח באוקראינה.
אך אם פלישה רוסית אכן תתרחש, הרי שעבודתם של מאות מתכנתים שעובדים עבור חברות ישראליות שמשרדיהן באוקראינה הם במיקום מסוכן, עלולה להתערער. באילו חברות מדובר? למשל חברת הגיימינג הישראלית פלאריום (Plarium) שרבים מ- 816 המפתחים שלה מתגוררים בחרקוב. עוד חברות בעלות מרכזי פיתוח במזרח המדינה הן פלייטיקה, וויקס ופייבר, שאמנם מעסיקה ישירות 43 עובדים במדינה, אך עוד כמאתיים פרילנסרים שמעניקים שירותים על גבי הפלטפורמה שלה. גם חברות מיקור החוץ כמו אמן וסיקלום - מחזיקות מרכזי פיתוח בערים המזרחיות.
פיטר קולומייץ, שמנהל עבור קבוצת אמן הישראלית פרויקטים באוקראינה, הכין תוכנית שכוללת סיוע בפינוי עובדים ובני משפחותיהם לקייב, מימון בתי מלון ואספקת מזון במכליות שנרכשו מראש; סיוע מול נציגי האיחוד האירופי בפינוי עובדים לפולין במידת הצורך; ורכישת תקשורת לוויינית. "ראינו שהורדת ה'שאלטר' על האינטרנט היא פעולה שחוזרת על עצמה מצד הרוסים", אומר קולומייץ.
"רומן" ישראלי-אוקראיני של 20 שנה
מתי החל "הרומן" בין הייטק הישראלי לבין התעשייה המקבילה לו באוקראינה? מתברר שהוא החל כבר עם שחר ימי האינטרנט, כלומר מראשית שנות ה-2000. די מהר התברר שלעובדים האוקראינים יתרונות רבים מספור בעבור הישראלים: גם השכלה וכישרון וגם מנטאליות שדומה לזו הישראלית. שלא לדבר על כך שישראל ואוקראינה נמצאות באותו אזור זמן אז קל לייצר תקשורת. זה הגיע עד כדי מצב שבו יש אוקראינים שמנהלים צוותים בישראל והפוך. העובדים האוקראינים הועסקו בשלל תפקידים: ממתכנתים ומנהלי פרויקטים ועד מנהלי מוצר.
בשנתיים האחרונות היחסים החמים הללו עלו מדרגה, כשעוד ועוד חברות ישראליות, לצד חברות זרות ואף רב-לאומיות כמו אמזון, גילו את מכרה הזהב האוקראיני: עובדים מיומנים ומשכילים מאוד, שמשכורתם נמוכה בהרבה מזו של מקביליהם בישראל או ארה"ב. מדובר בפערי שכר של סביב 50%. בימים שבהם כולם בכל מקרה עובדים מהבית, נעשה קל עוד יותר להעסיק עובדים מעבר לים.
זה קרה לצד "ההתפוצצות" של ענף ההייטק הישראלי, שהצמיח עוד ועוד חדי-קרן, מצד אחד, אך התמודד עם מחסור גדל והולך בעובדים מצד שני. התוצאה היא ששכרם של העובדים הקיימים רק עולה ועולה והתוצאה היא מצוקת כוח אדם, מה שמעלה את קרנם של העובדים האוקראינים.
רק בשנה האחרונה גדל שכרם של עובדי ההייטק בישראל ב-30%. השכר הממוצע של סמנכ"ל פיתוח, לדוגמה, עלה מ-51 אלף שקל ברוטו בחודש ב-2020 ל-61 אלף שקל בחודש ב-2021 - עלייה של כ-20%. כך לפי כתבה בגלובס מהשבוע שעבר. מצוקת כוח האדם בהייטק מתבטאת גם בהתארכות תהליכי הגיוס עד כדי שמונה חודשים היום, מכחודשיים-שלושה לפני כמה שנים.
אז כמה עובדים אוקראינים מועסקים באופן ישיר או במיקור חוץ בעבור חברות ישראליות? ההערכות מדברות על 15 ל-17 אלף איש. זהו נתון שהופך בפועל את אוקראינה לגורם קריטי בצמיחת אומת חדי הקרן.
אז כיצד נערכות החברות הישראליות שמעסיקות עובדים אוקראינים למקרה של פלישה רוסית; כיצד מרגישים בעניין העובדים עצמם ומה יקרה כשהחיים יחזרו למסלולם - ועוד ועוד חברות ירצו להעסיק את העובדים האוקראינים? האזינו לפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.