בורסות העולם נכנסו לכוננות ספיגה לקראת המתקפה המוניטרית שרוקם יו"ר הפד ג'רום פאוול נגד האינפלציה. אומנם העלאת ריבית ראשונה מתוכננת רק למרץ 2022, אך שוק ההון, שכהרגלו מעדיף להיות מוכן מבעוד מועד, נערך למבצע "הקיפולים" של פאוול שבועות מראש.
בדומה למהלכים מוניטריים קודמים, גם הפעם תהליך ההסתגלות לסביבת ריבית חדשה היה מורכב מכמה שלבים. תחילה, המשקיעים בחנו את רצינות הפד, והיא חלחלה בהדרגה. מאוחר יותר, הגיעה התגובה האמוציונלית. בשלב הזה המגמות השתנו במהירות: "מדד הפחד" זינק, נכסי סיכון התרסקו, שוק האג"ח חיפש שיווי משקל חדש ושוק המט"ח ערך את "מסדר המסוכנות" התקופתי שלו - הפרנק השוויצרי והין היפני שוב נהנו מביקושים ומטבעות השווקים המתעוררים ננטשו ללא רחם.
האם אחרי הפיאסקו של הביטקוין, שמנכס ספקולטיבי נישתי אמור היה לגדול להיות "חוף המבטחים החדש" או "הזהב הדיגיטלי", הגיע תורו של חוף המבטחים הישן, הזהב? הדעות בשוק חלוקות: יש מי שצופים לו הצלחה בקרב המשקיעים מדור המילניאלס וחזרה למיינסטרים, והאחרים מפקפקים.
כאן המקום להזכיר כי על אף ההתחממות האינפלציונית שנרשמה לאורך 2021, קשה לטעון שזו הייתה שנת המתכת הצהובה - כ-9 מיליארד דולר, או כ-173 טונות, יצאו מקרנות ETF שנותנות חשיפה למחיר הזהב (נכסיהן מגובים פיזית על ידי אונקיות הזהב).
זו הייתה היציאה הגדולה ביותר מאז 2013, וניתן לשער שעניין מועט מצד המשקיעים היה הגורם העיקרי לירידת מחיר הזהב בשנה שעברה, שכן הביקוש למתכת מצד התכשיטנים, התעשיינים ובתור חומר גלם למטבעות דווקא עלה.
האם הזהב יחזור לזרוח ב-2022?
בסוף 2021, כ-209 מיליארד דולר של נכסים, או כ-3,570 טונות זהב, היו תחת ידיהן של אותן הקרנות - אגב, עדיין סכומים גבוהים משמעותית מאשר ערב המגפה. מתברר שבהלת הקורונה הגדילה את היקף ההשקעות בזהב כמו ששום איום אחר לא עשה בעבר - ב-2020 נכסי ה-ETF על זהב גדלו בסכום שיא של כ-875 טונות.
מעניין לבחון מה גרם להיפוך המגמה ב-2021, ולהסיק מכך האם 2022 תחזיר לזהב את זוהרו האבוד. בין הגורמים הכלכליים לנטישתו ניתן למנות את הצפי להעלאות הריבית ולהתחזקות הדולר. ייסוף הדולר מייקר את אונקיית הזהב עבור משקיעים זרים, וריבית גבוהה מעלה את העלות האלטרנטיבית של ההחזקה בו, בשל היותו נכס שאיננו נושא ריבית או משלם דיבידנד. ניתן להוסיף כי תום עידן ההדפסות וציפייה למדיניות פזרנית פחות מצד ממשלת ארה"ב השפיעו גם הם על מחיר הזהב בכובעו כמשמר ערך הכסף.
מי שעקב אחר הכותרות בתקשורת הבין כי גורמי המאקרו, חשובים ככל שיהיו, הם רק חלק מהסיפור. לאורך השנה האחרונה משקיעים רבים, החל מטירונים וכלה בזקני וול סטריט, כמו גולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן, נתנו למטבעות הקריפטו מעמד של נכס לגיטימי בתיקי ההשקעות, ואף לא שללו כי אחד מהם עשוי להתחרות בזהב כאפיק גידורי - או אולי מתחרה כבר היום.
הרציונל הוא שההיצע של מטבעות קריפטוגרפיים רבים קבוע. במקרה של ביטקוין, אפשר לייצר רק 21 מיליון ממנו, וכן, כל ארבע שנים כמות הביטקוין שנכרית מצטמצמת בחצי. לפיכך, המשקיעים הניחו כי דלות ההיצע של המטבעות אמורה להשפיע על הערך שלהם יותר מאשר גורמים כלכליים מסורתיים. בנוסף, תכונה זו אמורה להפוך אותו חסין מפני הרחבות מוניטריות. הנחות אלו לעת עתה לא עמדו במבחן הזמן - הקריפטו צנח יחד עם נכסי סיכון אחרים, קרנות ביטקוין סבלו מנטישת המשקיעים וקרנות על זהב נהנו מכניסתם.
אם הביטקוין הוא לא הזהב החדש - מה עם הישן?
אם הביטקוין (או דומיו) הם לא הזהב החדש, מה בנוגע לזהב הישן? כיצד הוא מתפקד בתור נכס שאמור להגן מפני האינפלציה? בשונה מכל מתכת יקרה אחרת, לזהב היסטוריה מרתקת שהחלה לפני כ-5,000 שנה. במשך זמן רב הוא נתפס כהשקעה אטרקטיבית, לעיתים יותר ממניות ואג"ח או מכל סוגי נכסים אחרים, לא רק הודות לתשואות החיוביות, אלא גם כמקלט בטוח בזמנים קשים.
מאז מאה ה-20 נהוג לזקוף את מעמדו כמגן אינפלציוני לאירוע מכונן אחד: לפני כ-50 שנה, באוגוסט 1971, הנשיא האמריקאי דאז ריצ'רד ניקסון קטע באמצע את השידור של "בוננזה" - אחת מתוכניות הטלוויזיה הפופולריות ביותר של אותה תקופה - כדי להכריז שהוא מסיים את ההצמדה של הדולר לזהב.
רבים מחשיבים זאת כאחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שקיבל. עד אז בנקים מרכזיים זרים הצליחו להמיר דולרים אמריקאיים למטילי זהב במחיר קבוע של 35 דולר לאונקיה. בתיאוריה, הצמדה זו הטילה משמעת מוניטרית קפדנית על הפדרל ריזרב, שכן ניפוח מלאי הכסף יכול היה לגרום התרוקנות של פורט נוקס (Fort Knox), שם אחסנה ארה"ב את מלאי הזהב שלה.
האינפלציה אכן זינקה בשנים שלאחר החלטתו של ניקסון על הסרת המגבלה, וכך גם מחיר הזהב, שהיום גבוה פי 50 ממה שהיה באותו היום. המתאם (לכאורה) הזה בין זהב לאינפלציה הוביל רבים להאמין שזהב הוא גידור אינפלציה טוב. עם זאת, אמונה זו אינה נתמכת על ידי הנתונים. אם הזהב היה גידור טוב ועקבי, היחס בין מחירו למדד המחירים לצרכן היה יציב יחסית לאורך השנים. זה לא המקרה, כפי שניתן לראות בתרשים: במהלך 50 השנים האחרונות היחס הזה נע משפל של 1 לשיא של 8.6.
"זהב הוא גידור אינפלציוני טוב אך ורק לאורך מסגרות זמן ארוכות בהרבה מכל אופקי ההשקעה שלנו", כך עולה ממחקר שנערך על ידי אוניברסיטת דיוק. הם גילו שרק כאשר הזהב נמדד על פני תקופות ארוכות מאוד - מאה שנה או יותר - הוא עשה עבודה טובה יחסית בשמירה על כוח הקנייה שלו. לאורך תקופות קצרות יותר, המחיר הריאלי שלו, כלומר מחיר מותאם לאינפלציה, משתנה לא פחות מזה של כל נכס אחר.
הניצחון הגדול: בין 1973 ל-1979
תוצאות המחקר של מורנינגסטר מ-2021 מתכתבות עם המחקר האקדמי שהוזכר מעלה. מתברר שמשקיעי הזהב ספגו הפסדים מ-1980 עד 1984, כאשר שיעור האינפלציה השנתי היה כ-6.5%. באותה עת ניסה הפד לשמור על האינפלציה סביב 2% בשנה. באופן דומה, הזהב הניב תשואה שלילית גם מ-1988 עד 1991, תקופה שבה קצב האינפלציה עמד על כ-4.6%.
עם זאת, המשקיעים ניצחו בגדול מ-1973 עד 1979, כאשר שיעור האינפלציה השנתי עמד על כ- 8.8%. אז החזיר הזהב תשואה משמעותית. הרקורד המעורב מצביע על כך שמשקיעים המודאגים מהאינפלציה לא יקבלו ודאות גם על ידי שימוש בזהב כגידור בתיק שלהם.
מסקנות אלו אינן מצביעות בהכרח על כך שאין לזהב מקום בתיק ההשקעות. הוא עשוי להוות מפלט מצוין בעתות משבר, כפי שהוכיח את עצמו בקורונה או בסאב-פריים (לעומת זאת, הוא לא תפקד במשבר הדוט.קום).
בהסתכלות על הטווח הקצר, ניתן גם להיעזר בו במהלך האירועים הגיאו-פוליטיים (המתיחות בין רוסיה לאוקראינה היא כנראה אחת הסיבות לחידוש הביקושים בימים האחרונים). הנתונים ההיסטוריים מראים כי חשיפה מסוימת לזהב עשויה לסייע לפזר את סיכון תיק ההשקעות, אם כי גם כאן, חשוב לשים לב כי המתאם בינו ובין מדד S&P 500, לדוגמה, איננו קבוע. לטוב ולרע בעולם ההשקעות, הקשרים בין המשתנים השונים דינמיים, ולכן גם המסקנות לרוב אינן חד-משמעיות. בהקשר הזה הזהב איננו יוצא מן הכלל.
הכותבת היא מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות.ETF. המידע המוצג מסופק על ידי קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
