המהלך של ברקת להגנה על החוסכים לפנסיה מפני גחמות של בעלי השליטה

בין שתיעתר רשות שוק ההון לבקשתה של חברת הנדל"ן אלרוב, שבשליטת אלפרד אקירוב, לרכוש את השליטה בכלל ביטוח, ובין שלא, משרטטת כעת הרשות גבולות ברורים לגבי יכולת ההתערבות של הדירקטוריון וההנהלה של גופים מוסדיים בהשקעות אותם גופים.

הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, פרסם עמדת ממונה בנושא ועדת השקעות עמיתים, במטרה להבטיח כי הפיקוח על ניהול כספי החוסכים לפנסיה נעשה תוך שמירה על האינטרסים של העמיתים ברמה המרבית, וכן כדי להבטיח ניהול יעיל של ההשקעות על ידי הגורמים האמונים על כך. נייר העמדה פורסם כצעד לקראת קידום שינוי חקיקה מהותי בנושא.

ברשות שוק ההון ציינו כי "העמדה מחזקת את עצמאותה, תפקידיה ויכולותיה של ועדת השקעות עמיתים, לפקח על ניהול כספי החוסכים באופן אפקטיבי".

במסגרת הפרסום חידדה רשות שוק ההון את תפקידה של ועדת השקעות עמיתים כגורם המפקח על ניהול ההשקעות, ולא כגורם המעורב בהיבטים של ניהול ההשקעות בפועל. עם זאת, עסקאות עם צדדים קשורים או עסקאות אחרות שבהן קיים חשש לניגוד עניינים, יידרשו לקבלת אישור בפועל של ועדת השקעות עמיתים.

ההבהרות הללו, גם אם אינן מיועדות ישירות כלפי אלרוב, מפורסמות כאמור על רקע בקשת היתר השליטה שהגישה חברת הנדל"ן של אקירוב בכלל ביטוח, שעדיין נבחנת על ידי ברקת ואנשיו. הן מזכירות את עסקת חברת המלונאות לוקה שבשליטת אלרוב ובניהולו של ג'ורג'י אקירוב, בנו של אלפרד, שהציתה את המתיחות בין אלרוב לבין כלל ביטוח. כזכור, כלל החזיקה בעבר בכ-13% ממניות אלרוב והייתה בעלת מניות המיעוט הגדולה בחברה. באותה תקופה ביקשו באלרוב לאשר עסקת בעלי עניין עם לוקה אשר תיטיב עם ג'ורג'י אקירוב, ותאפשר לו שלא לעמוד בהתחייבויותיו להעביר את חלקו בהלוואות שנטלה החברה. כלל התנגדה לעסקת בעלי העניין, ורק לאחר שכבר סיכמה על מכירת מניותיה באלרוב (וטרם ביצוע המכירה בפועל), הסכימה להסיר את התנגדותה.

"אי-הפעלת שיקול דעת עצמאי - הפרת חובת אמונים"

כעת, במטרה למנוע מקרים דומים בעתיד, מחייבת רשות שוק ההון את הגוף המוסדי לקבל את אישור ועדת השקעות העמיתים לעסקאות מסוג זה. יתרה מכך, היא קובעת כי השימוש בכוח ההצבעה של העמיתים ייעשה באופן עצמאי ובלעדי על ידי ועדת השקעות עמיתים, בנטרול השפעות חיצוניות, ותוך הקדשת משאבים לכך מהגוף המוסדי. כך, ועדת השקעות עמיתים תהיה אחראית על גיבוש מדיניות ההצבעות של המשקיע המוסדי באסיפות הכלליות ובקבלת ההחלטות כיצד להצביע, כך שההחלטות ישקפו את טובת החוסכים.

"בקבלת החלטות ההצבעה, ועדת ההשקעות עמיתים תפעיל שיקול דעת עצמאי, ויראו באי-הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור הפרת חובת אמונים", הסבירו ברשות שוק ההון. "באסיפה כללית של תאגיד שהוא תאגיד בלא שולט, ועדת השקעות עמיתים תשתתף ותצביע בכל הצבעה, בין שנדרש רוב רגיל או רוב מיוחד לקבלתה", הוסיפו. זאת כל עוד זכות ההצבעה של התאגיד אינה נובעת מהחזקה בני"ע שהקרן או הריבית בו או הדיבידנד המשולם בגינו אינם בשקלים, או ששיעור ההחזקה של התאגיד נמוך מרף שיקבע בעתיד הממונה על שוק ההון.

עוד ציינו בפיקוח על הביטוח, כי העמדה משרטטת גבולות ברורים בין תפקידי ועדת ההשקעות, תפקידי הדירקטוריון ותפקידי מערך ההשקעות. גם זאת, אף אם לא צוין במפורש, נעשה על רקע התבטאויות של אקירוב בעבר על רצונו למנות את ג'ורג'י לדירקטור בכלל - אמירות שמהן חזר בו בשיחה עם גלובס לפני מספר שבועות.

לכן נקבע כי חברי ועדת השקעות עמיתים לא יהיו קרובים של בעל השליטה, של מחזיק מהותי באמצעי שליטה, של נושא משרה או של בעל תפקיד מרכזי בגוף המוסדי. רשות שוק ההון אף הגדירה "מחזיק מהותי באמצעי שליטה" כמי שמחזיק באמצעי שליטה בגוף המוסדי, בשיעור הטעון קבלת היתר להחזקת אמצעי שליטה.

ועדה בראשות שופט בדימוס, עם כלכלנים ואקדמאים

נייר העמדה מציע כי ועדת השקעות עמיתים לא תמונה על ידי הגוף המוסדי, כפי שנעשה היום, אלא על ידי ועדה ציבורית למינויים שתמונה על ידי שר האוצר, בדומה למתכונת הוועדות הבוחרות דירקטורים בבנק או בחברת ביטוח ללא גרעין שליטה. בוועדת מינויים כזו יכהנו, כמקובל בוועדות שהוזכרו, גם שני דח"צים המכהנים בגוף המנהל, והיא תמנה לפחות 5 אנשים, כשבראשה יעמוד שופט בדימוס מבית המשפט העליון או המחוזי ויהיו חברים בה שני אנשי משק וכלכלה בכירים, או אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה.

בנוסף, יבוצעו התאמות בתנאי הכשירות המקצועית של חברי ועדת ההשקעות, ולמשל דרישת הניסיון של חברי הוועדה יעלה משנתיים לחמש שנים.

חלק מהסיבות לכך הוא הגידול בהיקפי הכספים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים. מראשית שנות ה-2000 חל גידול מתמשך בהיקף הנכסים הללו מכ-370 מיליארד שקל בסוף שנת 2001 - שהיוו כ-31% מתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, לסך של כ-2.3 טריליון שקל בסוף 2020 - כ-50% מתיק הנכסים של הציבור. קצב הגידול נגזר ממספר גורמים, ובהם רפורמת פנסיה חובה, גידול בהפקדות נטו של ציבור החוסכים, הרחבת היצע מכשירי החיסכון והתשואות שנלוו להשקעות בשוק ההון.

ברקת עצמו אמר עם פרסום עמדת הממונה כי "הגדרות תפקיד ברורות והצבת גבולות ברורים הינן בעלות חשיבות רבה ולכן ישנו צורך לבצע חציצה בין הועדה שתפקידה פיקוח על ניהול כספי הציבור לבין הנהלת הגוף המוסדי. ההפרדה צריכה להיעשות בשלושה מישורים עיקריים - הראשון נוגע לזיקה של חברי הועדה לגוף המוסדי, השני הינה ההפרדה בין מערך ניהול ההשקעות של הגוף המוסדי לחברי ועדת ההשקעות המפקחים עליו, וההפרדה השלישית היא בין הגוף המוסדי לבין קבלת החלטות כיצד להצביע באסיפה כלכלית של תאגיד שמניותיו מוחזקות בתיק החוסכים. אני מקווה שבעתיד כלל העקרונות שהותוו במסמך יצאו לפועל במסגרת החקיקה שאנו מציעים לקדם וזאת תוך מטרה מרכזית לשים את טובת החוסכים לפנסיה בישראל במרכז".

המקרה המורכב של אלרוב וכלל

בהיבט בקשת היתר השליטה של אלרוב בכלל ביטוח, זו נמצאת כאמור בבחינה אצל ברקת. לפי שעה נראה כי המכשול העיקרי בפני אלרוב הוא הצורך להתמודד עם המבנה הפירמידיאלי שייווצר, אשר נוגד את חוק הריכוזיות. על פי החוק, מותרת החזקה של שתי חברות שכבה בלבד (חברות ציבוריות או חברות המנפיקות אג"ח), אולם אם אלרוב הציבורית תרכוש את כלל החזקות הציבורית, המחזיקה בחברה הנכדה כלל ביט מימון שמנפיקה אג"ח, תיווצר פירמידה של שלוש חברות שכבה. באלרוב טרם מצאו פתרון לסוגיה זו, שהועלתה על ידי רשות שוק ההון, כאשר בין היתר נבחן קיפול של אחת השכבות - פתרון שנראה כמועדף למרות שטומן בחובו חסרונות, או הפיכת אלרוב לפרטית, מהלך שלא נראה מציאותי.

בפני אלרוב מכשולים נוספים בדרך לרכישת השליטה, דוגמת צורך לגייס כ-850 מיליון שקל לרכישת 15% ממניות כלל, בדומה לשווי החזקות אלרוב בכלל כיום, וכן כוונתו של ברקת לחייב את חברת הנדל"ן לרשום גם את החוב שלה בחו"ל יחד עם ההתחייבויות שלה בארץ, לצורך בדיקה אם היא עומדת בהגדרת תאגיד ריאלי משמעותי. אם היא אכן נכנסת תחת הגדרה זו, ייאסר עליה להחזיק בתאגיד פיננסי משמעותי כפי שמוגדרת כלל.