הממשלה צפויה להחליט בתוך חודש על סגירת בזן: תאריך היעד במחלוקת

הממשלה צפויה לאשר את הצעת המחליטים להקמת מנהלת לפינוי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה עד סוף חודש פברואר, כפי שהתחייבה בקווי היסוד שלה עם כינונה. בחודשים האחרונים מתבצעת עבודת ממשלה, בהובלת ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ומנכ"לית משרדו נעמה שולץ, במטרה לקדם החלטה אופרטיבית שתאפשר ליישם את המלצות ועדת המנכ"לים שהונחו על שולחן הממשלה הקודמת. וזאת, תוך התאמתן למצב בשטח ובהסכמה רחבה של משרדי הממשלה והגופים השונים העוסקים בנושא. בה בעת, מינהל התכנון עשוי לאשר בקרוב את תמ"א 75 - תוכנית המתאר שתשנה את פני מפרץ חיפה, ותהפוך את שטחי התעשייה הפטרוכימית לשטחי מגורים, מסחר, לוגיסטיקה ופארקים.

לפי הערכות גורמים בממשלה, הצעת המחליטים תכלול אבני דרך להשלמת אופרציות שנדרשות לצורך הפינוי, אך עדיין ישנה מחלוקת סביב תאריך הפינוי. אף שוועדת המנכ"לים בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה קבעה כי ניתן לפנות את התעשייה בתוך עשור, במשרדי הממשלה מטילים ספק ביכולת הריאלית לעמוד בלוחות הזמנים הללו, לאור צרכי המשק ומורכבותם של ההליכים הסטטוטוריים הנדרשים כדי ליצור חלופות לבזן בעת שבה ישראל מתבססת בכלכלתה על שימוש בדלקים מאובנים. טרם ברור האם ייקבע תאריך, או שמא תותיר הממשלה גמישות בנושא - ותעדיף לקדם הליכים בשטח טרם קביעת תאריך יעד להפסקת הזיקוק. סיבה נוספת לעמימות בנושא היא הרצון למתן את מנופי הלחץ של צוותי המו"מ של בזן מול הממשלה בעת הקרובה. למשרדי הממשלה ברור שלאחר שנים של מאבק סביבתי, ודירוגו של בזן כמפעל המזהם ביותר בישראל על ידי המשרד להגנת הסביבה, החלטת ממשלה ללא תאריך יעד ברור לסגירת התעשייה הפטרוכימית בחיפה, תתקל בהתנגדות ציבורית. לכן, נעשים מאמצים לגבש החלטה בנושא, בה יצליחו לעמוד הגורמים השונים, למרות המורכבות הרבה.

הממשלה החלה לאחרונה לנהל משא ומתן מול הנהלת בזן בהובלת אגף התקציבים באוצר. לפי גורמים המעורים בפרטים, בשלב הנוכחי אין משא ומתן סביב החלטות אופרטיביות, אלא בעיקר "גישושים" של הצדדים, מתוך שאיפה לייצר מפת דרכים שתאפשר התקדמות וקבלת החלטות בנושא. למרות שלבזן זכות חכירה בשטח המפרץ לעוד עשורים ארוכים, עידן עופר, בעלי החברה לישראל, הכריז כי הוא תומך במתווה ועדת המנכ"לים וכי הוא "סומך את ידיו על הנהלת ודירקטוריון בז"ן, שישתפו פעולה עם הממשלה באופן קונסטרוקטיבי למימושו של המתווה בצורה מיטבית". לפי נציגיו של עופר, הוא איננו חלק מהמו"מ, המתנהל לדבריהם מול בזן, ללא מעורבות של החברה לישראל.

לאחרונה, אנשי המקצוע בממשלה מקיימים דיונים רבים, כדי לקדם את ההחלטות הנדרשות. כחלק מהאצת הצעדים בנושא ביקרו בבזן, בין השאר, אנשי אגף תקציבים, מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי נעמה שולץ, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן, מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת, מנהל אגף בכיר ברמ"י רפי אלמליח, ואנשי המועצה הלאומית לכלכלה. המטרה הייתה ללמוד את השטח ואת משמעות פינוי בזן. לפי מקורות המעורים בפרטים, יו"ר הקבוצה, משה קפלינסקי, הדגיש בביקור כי הגעה לפתרון מיטבי עבור כל הגורמים היא אחריות לאומית, וכי על הממשלה להידבר עם התעשייה כדי לייצר פתרון למשק והתעשייה המקומית. עוד טען קפלינסקי, כי תוכנית בזן עומדת בקנה אחד עם חזון הממשלה.

משמעויות רבות לסגירת התעשייה הפטרוכימית

לסגירת התעשייה הפטרוכימית יש משמעויות רבות, הדורשות ניהול מורכב. כ־40% ממוצרי בזן נמכרים לשווקים בינלאומיים, אך המשק המקומי מתבסס על הדלקים שמזקקת החברה, ועל מוצריה בתחומי הפלסטיק. בד בבד, הדרך המקומית לפרידה מכלי התחבורה המזהמים המתבססים על תוצרי בזן, עוד ארוכה. אף שענף התחבורה אחראי ל־24% מפליטות גזי החממה ולמותם של יותר מ־1,000 בני אדם בשנה כתוצאה מזיהום אוויר, בישראל יש כיום רק 14 אלף כלי רכב חשמליים. מעבר לכך, המעבר לתחבורה ציבורית חשמלית אף הוא מדשדש. לכן, ככל שהמדינה לא תצליח להפחית את השימוש בדלקים מאובנים בעשור הנוכחי, היא תצטרך לייצר חלופות לתזקיקי בזן, תחת תרחישי גידול האוכלוסייה המקומיים.

כדי לפנות את בזן, נדרשת בניית תשתית של אלפי טונות לאחסון תזקיקים בעלות של מיליארדי שקלים, וכן אחסון גפ"מ בסדר גודל של 30 אלף טון, לצד מציאת פתרון ורוכש לקונדנסט - תוצר הלוואי של אסדת הגז לוויתן המוזרם היום לבזן. בשלב זה, המחלוקת המאתגרת ביותר סביב שולחן הדיונים, נוגעת לסוגיית אחסון התזקיקים: האם להשאיר מכליות בחוות המכלים של תשן או לבנות שני מיכלי אחסון חדשים בשטחה של בזן.

עוד נדרשת הממשלה למצוא פתרון לייבוא ולאחסון ביטומן, ולרציף דלק חדש בנמל המפרץ. לצד זאת, נדרשת תוכנית לניקוי הקרקע בשטח התעשייה הפטרוכימית. הקרקע מזוהמת בדלקים, כאשר טיהור הקרקע וגזי הקרקע עלול לקחת זמן, וזו פעולה הכרחית לשם הסבת השטח למגורים ולתעסוקה. החלופות והפעולות דורשות תכנון, תקצוב ואסדרה מול גופים שונים, תוך יישום החלטת הממשלה למעבר לכלכלה מאופסת פחמן - בכדי להפחית את התלות בדלקים המאובנים כבר בקרוב. כמו כן, הממשלה תידרש למפות את השפעת סגירת בזן על התעשיות הנסמכות על מוצריה.

הממשלה מקדמת את תוכנית מפרץ החדשנות

בחודשים האחרונים, מבצעת הממשלה צעדים שהם בבחינת "קביעת עובדות בשטח", במטרה לקדם את תוכנית מפרץ החדשנות בחיפה, על השטח שבו פועלת התעשייה הפטרוכימית. אף שבזמן פעילותה של ועדת המנכ"לים התנגד לפינוי מנכ"ל רמי, יענקי קוינט, כיום מקדמת מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, בשיתוף עם רמ"י, הסבה של שטחה של בזן למתחם לאזור של חדשנות ומגורים, תוך הפחתת כושר המיקוח של בעלי בזן עד שלב הפינוי. לכן, גם שאלת מועד הפינוי הסופי תלויה ביכולתה של הממשלה לקדם במהירות תוכניות בשטח, תוך תקצובן ומימושן.

צוות המו"מ של אגף התקציבים באוצר ייאלץ להתמודד עם שאלת הפיצוי של בעלי בזן. מחד, לאורך פעילותה של ועדת המנכ"לים עמדו במשרד האוצר על הרגליים האחוריות והתנגדו למתווה שגיבש יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה דאז, אבי שמחון, בטענה כי המדינה תאלץ לשלם הון עתק אם תחליט לסגור את בזן - למרות שבמרוצת הזמן פעילותה תדעך בין כה בשל חוסר כדאיות כלכלית בעסקי הדלקים המאובנים בעידן של משבר אקלימי, בו מדינות מיישמות תוכניות מעבר לכלכלה מאופסת פחמן ומפחיתות את השימוש בדלקים המחוללים את משבר האקלים. באוצר העדיפו לדחות את העיסוק בסוגיה לשלבים מאוחרים ככל הניתן, אך כעת, משהחל משא ומתן מול החברה, סוגיית הפיצוי עלולה להוות משקולת משמועתית בהליך שינוי פניו של מפרץ חיפה.

בארגוני הסביבה מברכים על קידום החלטת הממשלה, אך מדגישים כי ניתן להפסיק את פעילות הזיקוק כבר בשנים הקרובות, על ידי תוכניות שכבר אושרו בעבר ובשימוש בתשתיות קיימות, ולשם כך נדרשים מאמצים מצד כלל משרדי הממשלה, לצד תקצוב החלופות כבר בחודשים הקרובים. לפי רוית שטוסל, מרכזת קהילת "מנקים את מפרץ חיפה", "קידום החלופות יאפשר את סגירת חוות תש"ן ונמל הדלק הישן מוקדם יותר מסוף העשור ויוביל לקידום שינוי משמעותי ומיוחל במפרץ חיפה".