בהייטק הישראלי נכנסו לכוננות: איך ישפיעו הפסדי סופטבנק וטייגר גלובל?

החודש האחרון, בו נרשמו בוול סטריט ירידות חדות במניות הטכנולוגיה, הדגיש ביתר שאת את הפער ההולך וגדל בין החברות הציבוריות לבין חדי הקרן שנותרו פרטיים. בעוד השווי של הראשונות הגיע לשיאו ברבעון השלישי או הרביעי של השנה שעברה ואז התרסק, לעיתים עד כדי מחציתו, שווין של החברות הפרטיות - לפחות כלפי חוץ - ממשיך לתפוח בכל סבב גיוס. למשל חברת הבלוקצ'יין הישראלית פיירבלוקס שגייסה בשבוע שעבר 550 מיליון דולר לפי שווי של 8 מיליארד דולר - פי ארבעה מבגיוס הקודם, לפני שבעה חודשים.

מי שנקלעו לפיצול האישיות הזה בעל כורחן הן קרנות הענק הפעילות בשוק הציבורי והפרטי במקביל. בעוד שביצועי התיק הפרטי שלהן נותרו חסויים, אלה הכרוכים בקרנות המנייתיות מעידים על המכה שחטפו קרנות ההשקעה הבולטות והנמרצות בהייטק הישראלי והעולמי.

הצרות של סופטבנק שוב באות בצרורות

מניות סופטבנק, קרן הענק של הגורו הפיננסי מסאיושי סאן, נפלו בכמחצית מערכן ביחס לשיא שרשמו בשנה שעברה. זאת בין השאר בשל ההסתבכות של עליבאבא עם הממשל הסיני, והירידה החדה במניות הטכנולוגיה בניו יורק בעקבות האפשרות לעליית ריבית בארה"ב.

הצרות של סופטבנק באו בצרורות, כפי שחוותה בעבר גם בהתנהלותה מול אובר או מול מייסד וויוורק אדם נוימן. מוקדם יותר החודש, ביטל הרגולטור בארה"ב את עסקת המיזוג הענקית בת 40 מיליארד דולר בין ענקיות השבבים אניבידה וארם, חברה בריטית שנרכשה על ידי סופטבנק תמורת 31.8 מיליארד דולר ב-2016. סופטבנק קיוותה מאוד לראות מימוש מנכס הענק בפורטפוליו הרווחים שלה עוד בשנה שעברה, כאשר שתי הענקיות הכריזו על העסקה. אך עתה, אפילו הנפקתה של ארם באופן עצמאי בבורסה בניו יורק כבר אינה על הפרק.

בשבוע שעבר עזב את סופטבנק אחד מאנשי המפתח שלה, סגן הנשיא לתפעול מרצ'לו מורה, שנחשב לאיש סודו של סאן. הוא ידוע גם כמוח היצירתי שמאחורי פתרון הבעיות שהותירו אחריהם הסקנדלים שאפפו את הקרן בשנים האחרונות, כמו ההתנהלות מול הממשלה הסינית בנושא אובר או עליבאבא. מורה ביקש לפרוש עם 2 מיליארד דולר מקופת הקרן, אך "הסתפק" ב-300 מיליון דולר, נתח מהקרן הדרום אמריקאית של סופטבנק ועוד פיצויים בסך של כ-50 מיליון דולר, כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל.

הפסד ראשון לטייגר זה חמש שנים

גם קרן טייגר גלובל, המשקיעה השנייה הפעילה ביותר בהייטק הישראלי אחרי קרן אינסייט, רשמה הפסדים בקרנות הנאמנות המנייתיות שלה בסיכום 2021 - לראשונה זה חמש שנים. קרן הגידור, שהפכה לאחת המשקיעות הפעילות והזריזות ביותר בהייטק הישראלי והעולמי מאז פרוץ מגפת הקורונה, רשמה בשנה החולפת הפסד כולל של 7% בקרן הנאמנות שלה המשקיעה במניות, בהן גם של חברות טכנולוגיה ישראליות. שנת 2021 דווקא נפתחה מצוין, עם רווח של 13% שסיפק לקרן רוח גבית להשקעות רבות, מהן גם בישראל. אלא שחודשי סוף השנה - ובמיוחד נובמבר ודצמבר - היו קטסטרופליים, והקרן רשמה בהם הפסד של 8% ו- 10.7% בהתאמה. בכיר בתעשייה שמכיר היטב את טייגר גלובל סיפר כי קרן מנייתית שנייה רשמה הפסד, אך קטן יותר.

נוסף על הקרן המנייתית, משקיעה טייגר בחברות הייטק פרטיות בשלבי צמיחה מהירים באמצעות קרן ההון סיכון שלה שרווחיה או הפסדיה לא פורסמו. גורם שמכיר את הקרן סיפר לגלובס כי פעילות זו דווקא נשאה רווח נאה בשנה שעברה, שעומד לפי ההערכה על 50%. התשואה מחברות התחום התוכנה והענן - חלקן גם ישראליות - הסתכמה במיליארדי דולרים, כך שכפי שהדברים נראים לקרן אין כוונה להאט את פעילותה בתל אביב. עם זאת - ובשונה מסופטבנק - טייגר ידועה גם כקרן הון סיכון המשקיעה בשווי לא מנופח, התואם למכפיל על ההכנסות המקובל שוק ההון - כלומר לא יותר מפי 20 או 30 על כלל ההכנסות. לפיכך, ייתכן כי בסיבובי הגיוס החדשים היא תצמיד את שווי החברות אל קרקע המציאות.

בתחילת ספטמבר, חברות תוכנה בתחום הענן נסחרו בשווי שגילם מכפיל של פי 15 על ההכנסות. בשבוע שעבר, הנתון צנח למכפיל של 8.2 בלבד, כך על פי מדד משותף של קרן ההון סיכון בסמר וחברות הענן בנאסד"ק.

"האסטרטגיה: לקנות כמעט הכל ולפי טרנדים"

התוצאה המאכזבת בקרן המנייתית של טייגר אינה חריגה בקרב קרנות הגידור. ההפסדים בסין והשקעות העתק בחברות טכנולוגיה ציבוריות ופרטיות, לצד מגמה דובית בשוק, הביאו קרנות רבות לסכם את 2021 כהפסדית. למרות שהממוצע בתחום קרנות הגידור עומד על תשואה חיובית של 11.9% בשנה החולפת, הוא מתגמד ביחס לתשואה בשיעור של 28.7% שרשם מדד S&P 500, או 22.2% במדד נאסד"ק.

עיקר הפגיעה בקרן המנייתית של טייגר הגיעה מסין - שם צנחו מניות חברת המסחר האלקטרוני JD.com בה מחזיקה טייגר פוזיציה גדולה. כמו כן, מניות של חברות גיימינג ומערכות מידע שנחשבו, לפחות עד לפני חודש או חודשיים, להצלחות ענק נמצאות במגמה אדומה מאז נובמבר. מניית סנופלייק, שנחשבת לאחת מחברות הענן המובילות בתחום מחסני הדאטה נחתכה בקרוב ל-26% בחודש האחרון; מניית רובלוק, חברה שסימלה את הגעתו של המטאוורס לכל טלפון סלולרי, אמנם התאוששה בימים האחרונים, אך בחודש האחרון ספגה מהלומה של 42% במחירה; ובורסת הקריפטו הגדולה בעולם, קוינבייס, צנחה ב-31% בחודש האחרון.

  

המשקיע פול סינגר, בעלי קרן הגידור אליוט, הצדיק זאת בכך ש"סביבת המסחר מסוכנת באופן קיצוני. אסטרטגית ההשקעות המצליחה ביותר הייתה בעצם לקנות כמעט את הכל, תוך שימוש בהלוואות רבות ולעקוב אחרי טרנדים". סינגר נחשב לתורם הגדול ביותר של סטארט-אפ ניישן סנטרל, עמותה לקידום ענף ההייטק בישראל.

עומדת מאחורי 16 חדי קרן בישראל

ובכל זאת, הביצועים של טייגר בולטים על רקע אסטרטגיית ההשקעות הייחודית שלה, שנתפסת לעיתים כמשונה בעיני משקיעי הון סיכון מסורתיים. טייגר פונה בהצעות נדיבות לסטארט-אפים רלוונטיים עוד לפני שאלה תכננו לצאת לגיוס הון, ככל הנראה לאחר ששוחה עם לקוחות או עם מתחרים בשוק. תהליך בדיקת הנאותות (דיו דליג'נס) נערך לעיתים באופן מקוצר ביותר, ולפי הדיווחים, חברות רבות סיכמו עם החברה על גיוס ההון תוך ימים ספורים מהקשר הראשוני.

מנהלי השקעות בישראל ביקרו לא אחת את השיטה: הזריזות מספקת לטייגר יתרון תחרותי על פני קרנות הון סיכון הפועלות "לפי הספר" בביצוע בדיקת הנאותות שלהן. יתר על כן, יש משקיעים שטוענים כי היא פועלת על בסיס בדיקת נאותות שעשו קרנות אחרות לפניה. בצורה זו, לרוב, ביצעה טייגר 300 השקעות בשנה החולפת, מתוכן 21 בישראל, על פי חברת המחקר IVC.

טייגר עומדת מאחורי 16 חדי קרן בישראל, בהם ראפיד, רדיס, סניק, מליו, פורטר והאניבוק. הקרן השתתפה בסיבוב ההנפקה הפרטית (PIPE) לפני מיזוג הספאק של איירון סורס וכן בהנפקת סנטינל וואן. את הקרן הקים צ'ייס קולמן, ואת השקעותיה בישראל מנהל ג'ון קרטוס.

התיקון בבורסות מגיע לשוק הפרטי

עם או בלי ההפסדים הגדולים בסין, חברות הטכנולוגיה הפרטיות כבר מתחילות לשלם את מחיר התיקון הגדול בשוק הציבורי. אתר דה אינפורמיישן חשף בימים האחרונים כי כמה חברות אמריקאיות ואירופיות הסכימו בשבועות האחרונים לתיקון של כ-20% עד 30% בשווי שלהן תוך שהן עדיין מנהלות משא ומתן לגיוס הון.

אחת מהחברות הללו היא פיירבולט הישראלית שמובילת ההשקעה החדשה בה, קרן אלקאון האמריקאית (Alkeon), ביקשה להוריד את שווי החברה בגיוס מ-1.7 מיליארד דולר ל-1.4 מיליארד "בלבד". הבקשה הגיעה, ככל הנראה, על מנת לשקף את ירידת ערך השוק כולו ובראשו המתחרה הגדולה של פיירבולט, חברת מחסני הנתונים סנופלייק.

בינתיים, מתרבים הדיווחים כי סופטבנק עצמה כבר החלה להזהיר את היזמים שלה מפני הצעות השקעה בשווי הנמוך ביחס לציפיותיהם. אחד השותפים המנהלים בקרן, נגראג' קשיאפ, צוטט כשהוא מציע ליזמים להאט את קצב גיוסי ההון ובמקום זאת להתמקד בהעלאת המכירות וההכנסות כדי לאפשר עליית שווי בעתיד.

בעוד שבטייגר לא מתכוונים להוריד הילוך, גם השוק הישראלי יילך ככל הנראה להתקררות. אמנם, קומץ של חברות רווחיות או כאלה שהכנסותיהן גדלות באופן יוצא מן הכלל ימשיכו לגייס לפי שווי דמיוני, אך חלק הארי של חדי הקרן המגייסים - החברות ההפסדיות, או אלה שעדיין לא הוכיחו שהצליחו לכבוש נתחי שוק משמעותיים או להוביל שווקים - ייאלצו להתפשר על שווי נמוך יותר. טייגר, שביצעה בשנה שעברה 12 השקעות חדשות בישראל על פי IVC אנליטיקס, צפויה להמשיך ולאתגר את אינסייט, שעקפה אותה בשנה שעברה והפכה למשקיע הפעיל ביותר בישראל בהשקעות חדשות. סופטבנק, שלא נמצאת במשחק הזה והשקיעה בסך הכל בארבע חברות בשנה שעברה, תיאלץ להתחרות על עסקאות חדשות, אל מול זירה עסקית שהולכת ומתקשחת מול עיניה.