אם הממשלה לא תתעשת, כנראה שניאלץ להיפגש שוב ברחובות

קצת יותר מ-3 חודשים עברו מאז שמאבק הרופאים המתמחים הסתיים בתרועת ניצחון גדולה. ב-1.4, ממש בעוד חודשיים, קיצור התורנויות המיוחל, צריך לצאת לפועל ב-10 ביה"ח בפריפריה. בנובמבר הקרוב, הוא כבר אמור להתרחב ל-2 ביה"ח במרכז הארץ. לפי המתווה, עד לסוף 2025 לא יהיו עוד בישראל רופאים מתמחים שעובדים בתורנויות לא אנושיות של 26 שעות, חלום שהיה צריך להפוך למציאות.

אבל בשבועות האחרונים השתנה הטון במשרד הבריאות. מחד, שר הבריאות ניצן הורביץ ממשיך להתהדר במהלך ההיסטורי שהוא מוביל, ומאידך הוא לא מחמיץ הזדמנות לספר, לכל מי שרוצה לשמוע, עד כמה התהליך מורכב ומסובך.

שר הבריאות מכין כנראה את הקרקע, למה שנראה כמו קיצור תורנויות מינורי, ולא רפורמה מבטיחה. כשבאוצר מזהים הססנות המוזנת על ידי כל הגורמים שבמשך שנים התנגדו לקיצור התורנויות, מסמסו כל יוזמה לשינוי, הילכו אימים על המתמחים ועל מקבלי ההחלטות- הם מנצלים את ההזדמנות. וככה הרכבת שכבר יצאה מהתחנה, עוד לא התחילה בנסיעה והיא כבר מקרטעת.

לא עניין של מה בכך

מעולם לא טענו כי קיצור תורנויות המתמחים זה עניין של מה בכך. אבל זו בטח לא סיבה לחטוף "רגליים קרות" ולהיכנע לקולות השבר שמשמיעים כל מי שהשמיעו אותם תמיד. מצד שני, לא באמת ציפינו למשהו אחר כשבצוות היישום שהוקם במשרד הבריאות, יש רוב מוחלט המתנגד למתווה, לקיצור בכלל, מפזר נבואות זעם לאוויר והופך את עבודת הצוות המורכבת מלכתחילה לכמעט בלתי אפשרית. במצב הדברים הזה לא פלא שקיצור התורנויות בבתיה"ח בפריפריה באפריל הולך ומתרחק והרחבתו בנובמבר ב-2 ביה"ח במרכז, זו כבר כמעט פנטזיה, בצוות אפילו לא החליטו על זהות 2 בתי החולים הללו. אז מה הפלא שיש מי שמכין את הקרקע לזה "שאין מספיק זמן להיערך", ותקציבים לא ניתנים ותקנים עוד לא מפוזרים לבתי החולים.

כשקם הדור הזה של הרופאים המתמחים, רבים בתוך המערכת צקצקו. ולא רק צקצקו אלא גם יצאו בגלוי נגד המאבק. שלל סיבות נזרקו לאוויר, העיתוי לא נכון, ההכשרה תיפגע, השכר ירד, ובכלל המתמחים בכיינים וצריך לנתב את הכסף והתקנים למקומות אחרים, לא היתה מניפולציה שלא נעשה בה שימוש. אבל המתמחים, שקמו בשיא משבר הקורונה שנמשך כבר שנתיים, אחרי עוד גל ואולי גם לפני זה שאחריו, שסחבו וממשיכים לסחוב את עול הטיפול בחולים על גבם בתוך משבר בריאותי חמור, עומסים שרק הולכים וגדלים, וצוותים מותשים, רצוצים ומרוקנים- ממשיכים להילחם כדי להפסיק את שיטת העסקה המעוותת הזו שפוגעת בנו ופוגעת במטופלים.

בניגוד למה שאומרים המתנגדים, קיצור התורנויות יתרום לא רק לשינוי שיטת העסקה של הרופאים המתמחים לרווחתם ולשיפור איכות הטיפול שמקבלים האזרחים, הוא גם יכניס תקציבים ותקנים למערכת הבריאות המותשת והמיובשת ויחייב אותה לשינוי תפיסה בהפעלת כוח העבודה שלה, להתייעלות, לשינוי והתאמה של שיטות ההכשרה המיושנות שלה ורחמנא ליצלן אפילו יאפשר למשרד הבריאות לקבל תמונת מצב אמיתית על מצבת כ"א והתקנים בכל ביה"ח, מידע שנשמר בסוד ובאדיקות ע"י ההסתדרות הרפואית, כבר שנים, שממשיכים לבקש גם בימים אלו מבתי החולים שלא לשתף פעולה.

ואולם, אנו ערים לכך שיש אתגרים וקשיים נוספים במערכת הבריאות, שדורשים טיפול. אחד מהם הוא ללא ספק היכולת של בתיה"ח בפריפריה למשוך אליהם כ"א. זו בעיה לאומית, תוצר הזנחה של שנים אשר דורש פתרון הוליסטי ובעיקר השקעה נוספת של תקציבים ופתרונות ויצירתיים, שמחייבים את המערכת כולה לצאת מחוץ לשבלונה הארכאית שהיא אימצה לעצמה איפשהו לפני עשרות שנים. עכשיו, מנסים להפיל את כל הבעיות על קיצור התורנויות.

בשיא מאבק המתמחים, כשמאות מתמחים ומתמחות הגישו מכתבי התפטרות, שר הבריאות החליט לקבל את דרישות המתמחים והוסיף למתווה שכבר גובש, פעימה נוספת ב-2022 ב-2 בתיה"ח במרכז. לנו היה ברור, מהרגע הראשון, שלמרות החשיבות הלאומית בהתחלת קיצור התורנויות דווקא בפריפריה כפי שביקשנו, יהיה קושי ליישם אותו ללא תוכנית רחבה ומתבקשת שתתן מענה למצוקות בתיה"ח בפריפריה.

תרגיל ידוע מראש

אנו למודי ניסיון ומאבקים ועל כן ידענו לחזות מראש את התרגיל שמנסים לעשות לנו עכשיו: לקבור את התוכנית לקיצור התורנויות בכלל, בגלל קושי ליישום בפריפריה. זו הסיבה שהתעקשנו על קיצור תורנויות בבתיה"ח במרכז כבר השנה, ללא תלות בהצלחת המהלך בפריפריה. ואנחנו נמשיך להתעקש.

אם יש מי שחושב שאנחנו נאפשר לקבור את המהלך לקיצור התורנויות, הוא כנראה עדיין לא הבין עדיין כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת בשביל שקיצור התורנויות יצא לפועל, לא רק על הנייר, אלא באמת. בשטח.

ואם זה לא יקרה ואנחנו ניאלץ לפגוש אתכם במיון, רצוצים ועייפים בשעה ה-25 לתורנות שלנו, אז ניפגש כנראה שוב גם ברחובות.

הכותבת היא יו"ר ארגון הרופאים המתמחים מרשם