הצעד האחרון שבו נקטה הממשלה לטיפול בצורך בהתחדשות עירונית הוא הסכמי מסגרת שמקודמים עם רשויות מקומיות שונות, ובמסגרתם משרד הבינוי והשיכון והרשות להתחדשות עירונית יסייעו לרשויות במימון שדרוג התשתיות.
סך תקציב המיזם הוא 440 מיליון שקל, 25 אלף שקל לכל יחידת דיור שתיכלל במיזמים, ושעבורם יתקבלו היתרי בנייה בתוך שלוש שנים. "מימון זה יאפשר להסיר חסם משמעותי להתקדמות של פרויקטים להתחדשות עירונית", מוסבר בהודעה של המשרד. "ההסכמים פותרים מצב של היעדר משאבים מספיקים בידי הרשויות המקומיות למימון צרכי הציבור".
עם זאת, בהיעדר השקעה של מיליארדים רבים - קיים ספק גדול בנוגע לתועלת התוכנית. "עד שלא יקצו 15-10 מיליארד שקל להתחדשות העירונית - לא יקרה כאן כלום", חורץ בכיר לשעבר באחד ממשרדי הממשלה שמובילים את ההתחדשות העירונית.
מעבר לכך, הסכמי הגג הנוכחיים, ככל הנראה, לא יתרמו לתוספת תוכניות חדשות. אם משרד השיכון דורש מהרשויות להנפיק היתרי בנייה למיזמי התחדשות עירונית בתוך שלוש שנים בלבד, סביר להניח שמדובר בתוכניות שנמצאות בהליכים מתקדמים ביותר - ורובן היו ממשיכות גם ללא ההסכמים. לכן, העיריות שיחתמו על ההסכמים ישמחו לגזור קופון.
ראשי ערים לא רוצים שינויים משמעותיים
הטיפול, או יותר נכון היעדר הטיפול הכולל בקידום ובהטמעת ההתחדשות העירונית, גובה ועתיד לגבות מחיר יקר. מעידות על כך ההכרזות מפעם לפעם על בניין ישן שמוגדר כמבנה מסוכן. מעבר לכך, ראשי ערים רבים לא מסתיר את חוסר אהדתם לשינויים משמעותיים. מהיסטוריית תמ"א 38 הוברר להם כי ציבור הבוחרים מתנגד אפילו לשינויים הצנועים יחסית שהתוכנית הזו מביאה עימה למקומות שבהם היא מבוצעת.
התוצאה היא שרשויות מקומיות רבות משהות את הטיפול בתכנון ההתחדשות העירונית, מה שלא רק מקשה על מתן פתרונות למבנים שנשחקים והופכים בהדרגה למסוכנים, אלא גם תורם להקטנת היצע הדירות במרכז הארץ. מנתוני הלמ"ס עולה כי בין אוקטובר 2020 לספטמבר 2021, היוו הדירות שמוקמות במסגרת ההתחדשות העירונית יותר מחמישית מכלל התחלות הבנייה. במחוז תל אביב, שיאן ההתחדשות העירונית, אחת מכל שתי דירות חדשות שמוקמות, מבוצעת במיזמי התחדשות עירונית; במחוז ירושלים, אחת מכל חמש דירות שמוקמות היא תוצר של התחדשות עירונית; ובמחוזות חיפה והמרכז - כ־17%. זה לא מספיק, וכדי לרתום את הרשויות המקומיות, צריך יותר מתוכנית של 440 מיליון שקל.
דוגמה לאיכות הטיפול הממשלתית בהתחדשות העירונית נדונה השבוע בוועדת הפנים של הכנסת. מדובר במה שמכונה "מתווה שקד", שהגתה שרת הפנים אילת שקד ומתעתד להחליף את תמ"א 38. שלושה עקרונות מרכזיים מנחים אותו: הראשון - בניגוד לתמ"א, התוכניות יקודמו במסגרת תב"עות רגילות שבסמכות הרשויות המקומיות; השני - יזמים יחוייבו בתשלום היטל השבחה חלקי לרשויות; והשלישי - זכויות הבנייה במתווה הזה גדולות מזה של תמ"א 38.
מתווה שקד לא עונה על מרבית הבעיות
בכך, ניסתה שקד לרצות את הרשויות המקומיות שהתלוננו כי אין להן שליטה על המיזמים שמקודמים מכוחה של תוכנית מתאר ארצית. מנגד, השרה ניסתה לרצות את הביקורת התכנונית על תמ"א 38, שמלינה כי התוספות קטנות מדי - ואינן נותנות מענה לצרכים קהילתיים.
עם זאת, התברר כי המתווה לא עונה על רוב הבעיות, ובמקרים מסויימים אף מעורר תהיות. לרגל ישיבת הוועדה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין עבודה מקיפה על תמ"א 38 ועל מתווה שקד. לא פחות מחמישית מהדוח, שמנה 36 עמודים, הוקצה לשאלות ולתהיות על מתווה שקד. "הצעת החוק מנסה לתקן את הכשלים והבעיות שהיו בתמ"א 38 במישור התכנוני, אך משמרת את המודל הכלכלי העומד בבסיסה", נכתב בעבודת המרכז. "המתווה נסמך עדיין על כדאיות כלכלית כעיקרון מרכזי במימוש מדיניות הממשלה, ואינו מתייחס לסוגיית אי ההתאמה של המודל לקידום חיזוק ומיגון מבנים בפריפריה".
התוצאה של יוזמה כזו היא עיכובים בהפיכתה לכזו, ובינתיים השעון לסיום תמ"א 38 מתקתק. יותר משליש מהדירות החדשות שמוקמות במחוז תל אביב הן במסגרת פרויקטים של תמ"א 38; שמינית באזור חיפה; ובירושלים - עשירית. הפסקת התמ"א ללא תחליף ברור ורצון טוב של הרשויות המקומיות וכדאיות כלכלית ליזמים, עלולה להוליד נפילה בהיקף הבנייה.
על פניו נראה כי צעד פשוט כמו תגמול ממשלתי לרשויות מקומיות כתחליף להיטלי ההשבחה - היה פשוט ומהיר בהרבה להבנה וליישום. אבל עבור זאת צריך תקציב, שכאמור בשלב זה אין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
