חברות המזון הגדולות סופגות אש בימים האחרונים מהממשלה ומהציבור על רקע גל עליות המחירים, וכעת מפרסמת גם הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, ניתוח הבוחן את רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה. לפי הממצאים, שיעור הרווח לפני מס של עשר החברות הגדולות עמד על 12.5% - שיעור רווחיות חריג לענף סיטונאי, הגבוה פי 2.3 מזה של יתר היבואנים המתחרים.
הנתונים בדוח האוצר עדכניים אומנם לשנת 2019, טרום הקורונה, אבל המגפה שפרצה מאז, לצד התחזקות השקל, עשו בעיקר טוב לרווחיות בענף המזון, ככל שניתן ללמוד מהדוחות הכספיים של החברות המדווחות. עורכי הסקירה אף הצביעו על כך שחלק מהיבואנים הרוויחו פעמיים מתקופת הקורונה, בגלל שעובדים יצאו לחל"ת על חשבון המדינה: "לאותן חברות נחסכו תשלומי שכר בהיקפים לא מבוטלים, בתקופה בה נהנו מגידול במכירות".
הרווח המצטבר של עשרת יבואני המזון והטואלטיקה עמד על 600 מיליון שקל ב-2019. לאורך עשור צברו אותן עשר חברות רווח לפני מס בסך כולל של 6.6 מיליארד שקל.
ניתוח האוצר מגלה נתון שבו היבואנים בוודאי יזקפו להגנתם: בשנים 2017-2019 נרשמה ירידה ברווחיות היבואנים, בפרט הגדולים שבהם. ואולם חשוב לזכור שזה קרה לאחר זינוק חד ברווחיות מאז שנת 2005 ועד לשיא שנרשם בשנת 2013.
באוצר טוענים כי הירידה ברווחיות מאז 2017 נובעת בחלקה מכניסתה לתוקף של "רפורמת הקורנפלקס", שנועדה לפתוח לתחרות מוצרי מזון "יבשים" כמו פסטה ואורז.
דיפלומט על הכוונת
אחד היבואנים שניתוח האוצר מתייחס אליו באופן ישיר הוא דיפלומט. החברה, שעוסקת בהפצת עשרות מותגים כמו טונה סטארקיסט, ג'ילט, ביונד-מיט, היינץ ופמפרס, נכנסה אתמול גם ל"רשימה השחורה" של שר האוצר אביגדור ליברמן, שהורה לוועדת המחירים הבין-משרדית לבחון את רמות הריכוזיות בשווקים של מוצרים שהתכוונו לייקר בדיפלומט ועוד ארבע חברות אחרות: אסם-נסטלה, שסטוביץ', רסטרטו וליימן שליסל.
זמן קצר לאחר הודעתו של ליברמן, הגיבה אסם בהשהיית עליות המחירים שתכננה, למשך 3 חודשים. עוד קודם לכן שטראוס וסנו נשמטו מרשימת החברות שביקש ליברמן לבדוק, כשהודיעו כי לא יעלו מחירים. כך שעיקר הטענות של השר נותרו כעת בעיקר מול היבואנים ופחות מול היצרנים, באופן שתואם במקרה או שלא את מיקוד הסקירה של הכלכלנית הראשית.
"אחת החברות שנכללה בין עשרת היבואנים הפרטיים הגדולים, חברת דיפלומט, הפכה לחברה ציבורית בחודש מרץ האחרון. לפיכך, כעת דוחותיה הכספיים חשופים לציבור", נכתב בסקירה. "בדוח הכספי שהגישה החברה לבורסה לרבעון השלישי של 2021, מוצגים בין היתר התפלגות מקורות הרווח והמכירות של החברה לפי אזורי פעילות. כך, החברה שפועלת בארבעה אזורים גיאוגרפיים נוספים מלבד ישראל- דרום אפריקה, גיאורגיה, ניו זילנד וקפריסין - מציינת כי התרומה של ישראל לסך רווחי הקבוצה גבוהה ממשקל המכירות בישראל בסך מכירות הקבוצה, כאשר רק בקפריסין התרומה היחסית לרווחים גבוהה יותר".
נתונים אלה משקפים שיעור רווח תפעולי של 5.1% לדיפלומט בישראל בתשעת החודשים הראשונים של 2021.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.