שכר מתעדכן בהתאם לאינפלציה והפחתת המס על הדלק: כך מתמודדים באירופה עם עליות המחירים

עליות המחירים שנרשמות באירופה בחודשים האחרונים מגמדות את אלו שמתרחשות בישראל. מחירי המזון, שנמצאים כעת בלב הסערה הציבורית בישראל, עלו באיחוד האירופי בחודש שעבר ב-3.6% לעומת השנה שעברה. בגרמניה, וכן בכמה מדינות במזרח הגוש (הונגריה, פולין ורומניה, למשל) - הם זינקו בשיעור כפול. "האינפלציה מחסלת את המשכורות שלנו", נכתב בצהובון פולני בשבוע שעבר, בעוד ה"בילד" הגרמני פרסם את רשימת 20 הפריטים שהתייקרו בצורה המשמעותית ביותר בסופרמרקט.

אבל את עיקר תשומת הלב, הציבורית והפוליטית, מקבלים מחירי האנרגיה. אלו זינקו ב-29% בינואר החולף לעומת השנה שעברה, ואחראים במידה רבה לכך שהאינפלציה בגוש האירופי עוברת באופן קבוע בחצי השנה האחרונה את יעד האינפלציה של הבנק המרכזי האירופי, שעדיין עומד על 2%. ברחבי היבשת, עליות המחירים החדות הופכות לסוגיה פוליטית, כפי שקורה בישראל, אולם עד כה אין מחאה נרחבת סביב מחירי המזון כפי שקורה בארץ.

ממשלות שונות ביבשת מנסות להקדים תרופה למכה, ונוקטות שורת צעדים, בעיקר בתחום האנרגיה ומימון חשבונות החימום והחשמל, כדי להקל על הצרכנים. הן פותחות את הכיסים, הריקים ממילא, כדי לנסות ולמנוע זעם ציבורי, אך גם מיתון שיפגע בהתאוששות ארוכת הטווח אחרי מגפת הקורונה והסגרים של השנתיים האחרונות. חלק מהממשלות נתלות בתקווה שמספקות ההערכות הרשמיות של הבנק המרכזי האירופי, שקובעות עדיין כי עד סוף 2022 האינפלציה באיחוד צפויה לרדת שוב לרמה הרצויה, כ-2%.

בלגיה: השכר עולה אוטומטית עם האינפלציה

בלגיה היא אחת המדינות המובילות את מערב אירופה בגובה שיעור האינפלציה. המחירים במדינה זינקו ב-8.5% בחודש שעבר (בהשוואה לינואר 2021) - שיא של קרוב לארבעה עשורים. האינפלציה ניכרת בכל תחום, כולל במחירי המוצרים על המדפים. מחירי הבירה למשל, עלו ביותר מ-5% בשנה החולפת.

אבל למדינה יש מנגנון יוצא דופן להתמודד עם עליות המחירים ולהגן על כוח הקנייה של הצרכנים. בבלגיה פועל מנגנון שכבר נזנח במדינות כמו איטליה וצרפת, המחייב את המגזר הציבורי ואפילו את הפרטי להעלות את השכר אוטומטית אם האינפלציה עולה מעל לרף מסוים. ההיגיון מאחוריו הוא להגן על התושבים מפני ירידה חדה ברמת החיים, מפני עוני אפשרי ומפני פגיעה כלכלית, אך גם לשמור על המשק ממיתון במקרה של אינפלציה גבוהה.

המערכת נכנסת לפעולה במקרה שבו שיעור האינפלציה עובר את ה-2%. שתי העלאות שכר גורפות של 2% כבר נרשמו בשנה החולפת, ולפי התחזיות, החודש תירשם העלאה נוספת. גם המגזר הפרטי מחויב להגדיל את המשכורת, אולם השאלה מתי ואיך תלויה בפרמטרים מורכבים שונים.

הסיבה שהשיטה הזו מיושמת כיום באיחוד האירופי רק בבלגיה ובלוקסמבורג, ונזנחה על ידי מדינות רבות אחרות, היא האחריות שלה לתופעה ממנה הכלכלנים חוששים כעת יותר מכל - עליות שכר שייגרמו כתוצאה מעליית האינפלציה. החשש הוא שתיווצר "ספירלת שכר-מחירים", שעלולה להעלות את האינפלציה לשיעורים דו-ספרתיים.

במדינות אחרות כמו דנמרק וגרמניה, השכר תלוי במשא ומתן קיבוצי של איגודי עובדים במגזרים הפרטיים ובמגזר הציבורי, שבשלב הזה "מתאפקים" מדרישת צעדים מיידים, בשל החשש להשפעה כוללת על המשק ומתוך ציפייה לירידת האינפלציה. הם צפויים לבקש העלאות שכר בדיעבד, מה שלא יפגע במגמת ההתאוששות.

זו הסיבה שהתאמות השכר האוטומטיות לאינפלציה הפכו לסוגיה פוליטית בבלגיה, ושאיגודי המעסיקים במדינה, לצד העסקים הגדולים, מזהירים מפני ההשלכות שלהן על המשק. האיגודים חוששים שהעלאות השכר שנכפות יפגעו בהתאוששות הכלכלית מהמגפה, יציבו את המשק במיתון, ואולי אף יגרמו לעליות מחירים נוספות בגלל העלייה ברכיב הוצאות השכר שלהם.

בשבועות האחרונים הם אף קראו להשעות את המנגנון לשנה הקרובה, ולוותר על העלאת השכר המתוכננת לפברואר. העובדה שבלגיה נסמכת על יצוא היא נימוק נוסף. לדבריהם, יש להשעות את העלאות השכר, משום שהן שוחקות את היתרון התחרותי של עסקים בלגיים בשל עליית מחירי הייצור שלהם. בשלב הנוכחי, הממשלה הבלגית נמנעת מלשנות את המנגנון למרות הקריאות מצד העסקים.

פולין: הממשלה חתכה את המסים על הדלק

בפולין הממשלה מנסה להילחם בעליית המחירים המהירה, בין היתר על ידי הורדה חדה של המסים על הדלק. החל מתחילת חודש פברואר, הפחיתה הממשלה את המס על הדיזל והבנזין מ-23% ל-8%.

האינפלציה במדינה זינקה ל-8.6% בדצמבר האחרון, כשהיא שוברת שיא של יותר משני עשורים. מי שנתפס במידה רבה כאחראי לכך, הוא הבנק המרכזי, שסירב להעלות ריבית בשנה החולפת כדי לדכא את האינפלציה, ושהנגיד העומד בראשו טען שוב ושוב שהיא "חולפת" ואינה דורשת צעדים מיידים.

בינתיים, הבנק שינה את מסלולו. הריבית במדינה עלתה מ-0.1% ל-2.25% והכלכלנים חוזים עלייה עד ל-4% במטרה להפחית את האינפלציה המשתוללת. במקביל, הממשלה נוקטת צעדים כדי לנסות ולהתמודד עם הסערה הציבורית שהחלה בעקבות עליית המחירים, שמנוצלת על ידי האופוזיציה להטיח בה האשמות על מדיניות שגויה.

הממשלה, מאשימה את מדיניות איכות הסביבה של האיחוד האירופי במחירי האנרגיה הגבוהים. היא אף דורשת מחברות האנרגיה לפרט בחשבוניות שהן מגישות לצרכנים כמה מהעלות לצרכן נובעת מהיטלים על שחרור פחמן דו-חמצני.

במצב העניינים הנוכחי, לצעדים הפולניים יש השפעה גם מעבר לגבול - בגרמניה. הגרמנים מזהירים כבר חודשים מהאינפלציה המזנקת בגוש האירו, ואפילו חוששים משובה של ההיפר-אינפלציה של רפובליקת ויימאר, שהיא טראומה לאומית.

מחירי המזון בגרמניה, שהיו נמוכים ביחס למדינות אחרות במערב אירופה, עלו בשנה החולפת ב-6%, והשפעות הזינוק במחירי האנרגיה (הגרמנים משלמים את העלות הגבוהה ביותר באיחוד) עדיין לא מוחשיות, משום שרבים מקבלים את חשבונות הגז והחימום שלהם רק בדיעבד.

הגרמנים מחפשים לחסוך היכן שניתן, וכתוצאה מהפחתת המסים הפולנית, מחיר ליטר דלק בפולין צפוי להיות זול יותר ב-30%-40% מהמחיר בגרמניה (עד 50 אירו-סנט לליטר). גרמנים רבים צפויים לכן לעבור לתדלק באופן קבוע מעבר לגבול הפתוח, ומאות תחנות דלק גרמניות באזורי הגבול חוששות לעתידן.

צרפת : עליות המחירים - הנושא החשוב בבחירות

צרפת דווקא נמצאת בתחתית דירוג האינפלציה האירופי, עם שיעור עליית מחירים רשמי של 3.3% בחודש שעבר. עם זאת, המדינה נמצאת בשנת בחירות, והנשיא מקרון צפוי לעמוד לבחירה מחדש באפריל, מול ביקורת ציבורית על המחירים העולים, במיוחד בתחום האנרגיה.

כלי התקשורת באירופה ציינו שמחירי הדלק בצרפת, למשל, זינקו כבר הרבה מעל המחיר שהיה הזרז ל"מחאת האפודים הזוהרים" ששיבשה את החיים בצרפת ואיימה על שלטונו של מקרון. סקר שהתקיים בשבוע שעבר מצא כי 51% מהמשיבים חושבים שעליית המחירים היא הנושא החשוב ביותר לקראת הבחירות, הרבה מעל כל נושא אחר.

 נשיא צרפת עמנואל מקרון. תגובה חריפה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

זו הסיבה שממשלת צרפת נקטה צעדים חריגים כדי להתמודד עם עליות המחירים. הממשלה הכריחה את יצרנית האנרגיה הממשלתית (כ-70% מהחשמל בצרפת מיוצרים על ידי כורים גרעיניים) למכור חשמל ב"מחירי הפסד" (על חשבון רווחי עבר) וסבסדה את עלויות האנרגיה המזנקות במיליארדים.

צרפת גם הודיעה על הטבות מס זמניות למי שמשתמשים ברכב כדי להגיע לעבודה. זאת, בנוסף למענקים של 100 אירו לבתי אב עניים ולשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, זאת כדי להתמודד עם עליית מחירי החימום והאנרגיה, שמגיעים בימים אלה לחשבונות הבנק.