המשווקות הגדולות במשק כבר הודיעו כי ידחו או יבחנו מחדש את כוונתן לייקר מחירי מאות מוצרי מזון טואלטיקה ופארם - אך הנושא מטריד ובצדק את הצרכנים, שמשלמים יותר לא רק על סל הקניות, אלא גם על דלק, חשמל ומים.
בסקר שבוצע עבור גלובס על-ידי ד"ר דנה טבת, מומחית בהתנהגות צרכנים מבית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, באמצעות פאנל משיבים אינטרנטי Panel4all, עולה כי הנושא מטריד את הציבור - 92% מהמשתתפים בסקר ציינו כי נחשפו לכיסוי התקשורתי בנושא. 67% מהצרכנים גם הביעו נכונות מלאה לצאת למאבק צרכני. הסקר כלל 505 נשאלים, כולל מהחברה הערבית.
הלחץ על החברות
ב-30 בינואר שיגרו שרי האוצר והכלכלה מכתבים לחברות הגדולות במשק, בהן שטראוס, אסם ושסטוביץ', שבהם הטיחו בהן האשמות על התנהלות צינית ופוגענית אל מול אזרחי המדינה, לנוכח הכרזתן על העלאת מחירים. השרים הזכירו את שחיקת הדולר והאירו אל מול השקל, ככזו שהובילה להוזלה על מוצרים מיובאים, "מבלי שהורדתם את המחיר לצרכן הישראלי שנותר מהגבוהים בעולם". השרים אף ביקשו "לגלות אחריות ולהודיע על ביטול העלאת המחירים".
בהמשך פנה השבוע שר האוצר אביגדור ליברמן לוועדת המחירים, במטרה לבדוק את רמת הריכוזיות של החברות אסם-נסטלה, דיפלומט, שסטוביץ, רסטרטו וליימן שליסל, לנוכח "חשש לשימוש של החברות בכוח עודף, לצורך גריפת רווחים עודפים על חשבון הציבור".
הלחץ עשה את שלו: אסם-נסטלה הודיעה כי תדחה בשלושה חודשים (עד לאחר חג הפסח) את העלאת המחירים, וכי בתקופה זו היא תבחן "דרכים שונות למיתון ההתייקרות של מוצרי הצריכה". משסטוביץ' השיבו לטענות השרים כי יבחנו פעילויות להצעת מוצרים במחירים מוזלים. שטראוס דחתה את הטענות והסבירה כי מבחינתה העלאת מחירים היא מוצא אחרון.
כאשר נשאלו משתתפי הסקר עד כמה לגיטימי לדעתם להעלות מחירים לנוכח הטענות להתייקרות התשומות וההובלה, 82% השיבו כי לא לגיטימי להעלות מחירים בעת הנוכחית. לשם השוואה, בסקר שנערך עבור גלובס בנובמבר 2021 השיבו 68% כי לא לגיטימי להעלות מחירים, לנוכח טענות דומות שהועלו אז.
בשאלה הבאה התבקשו המשיבים להגדיר מהו שיעור ההתייקרות הלגיטימי לנוכח עליית מחירי התשומות: עבור 52% שום התייקרות אינה נתפסת כלגיטימית, כ-30% סברו כי לגיטימי להעלות מחירים עד 5%, וכ-6% ציינו כי הם מוכנים לספוג התייקרות של עד 10%. השאר סברו כי יש הצדקה לייקר את מחירי המוצרים בשיעורים גבוהים יותר, ו-8% לא ידעו להעריך.
לפי ד"ר טבת, הממצאים מעידים על כך ש"הסבלנות של הציבור פוקעת, והוא אינו משתכנע יותר לטיעונים של עליות מחירים בעולם. אי-הלגיטימציה אינה פונקציה של מצב כלכלי, וגם משיבים שמצבם הכלכלי טוב סבורים כי לא לגיטימי להעלות מחירים".
הקצנת עמדות
האם מחאה חברתית צפויה באופק, 11 שנים אחרי המחאה הקודמת? ההיענות של המשיבים למהלך אקטיבי הייתה מרשימה. בתשובה לשאלה האם על הציבור להשמיע את קולו במחאה חברתית ובחרם צרכנים, במקרה שתתבצע עליית מחירים, השיבו 67% כי הם בטוחים שעל הציבור למחות, ו-25% הביעו תמיכה מסוימת במחאה.
ד"ר טבת מציינת כי בהשוואה לנתוני נובמבר 2021, שיעור התומכים במחאה נשאר ללא שינוי, אך חלה הקצנת עמדות, באמצעות גידול בשיעור התומכים במחאה באופן מוחלט. "עמדות הצרכנים מעידות על בשלות גבוהה יותר למחאה ציבורית", היא מציינת. "אין ישראלי שלא סבור כי ייפגע כלכלית מעליית מחירים, כאשר שלושה מתוך ארבעה משקי בית ייפגעו באופן בינוני עד חמור מעלייה כזו. זו עוד אינדיקציה לפוטנציאל של מחאה צרכנית רחבה".
דבריה של ד"ר טבת נסמכים על ממצאי הסקר, המלמדים כי 94% מהמשיבים סבורים כי משקי הבית שלהם ייפגעו כלכלית מעליית מחירים. 48% מהם אף העריכו כי מדובר בפגיעה משמעותית.
הזדמנות למותגים הקטנים
האם עוד לפני שהצרכנים ייצאו לרחובות, הם ימצו את כוחם בחנויות ויבחרו מוצרים זולים יותר במקרה שהמוצר שהם רוכשים באופן קבוע יתייקר? 63% השיבו כי יחפשו תחליף זול יותר על כל מוצר שיתייקר, 31% יחפשו תחליפים זולים בחלק מהמוצרים, ורק 4% הצהירו כי לא ישנו את הרגלי הקנייה שלהם.
בסעיף זה נבחנת הנאמנות הישראלית הכמעט עיוורת למותגים בקטגוריות שונות. מנגד, התחזקותו של המותג הפרטי (למשל בשופרסל, כשהוא מהווה 30% ממכירות הרשת) מעידה על סדק בסגידה למותגים - שאפיינה את הרגלי הצריכה של הישראלים בשנים האחרונות.
על-פי ד"ר טבת, הנכונות לצרוך מוצרים חלופיים היא "שעתם היפה של המותגים הקטנים והמותגים הפרטיים לזכות בהתנסות של קונים חדשים, להגדיל נתח שוק ולהוות תחרות למותגים המובילים. השאלה היא האם הציבור מסוגל להימנע לאורך זמן ממותגים אליהם הוא רגיל". התשובה לכך טמונה באיכות המוצרים החלופיים והתמורה בעד הכסף.
האם מוצדקת ההתערבות הממשלתית בכוונת המשווקים להעלות מחירים, או שהאחריות מונחת לפתחן של החברות? 39% סבורים כי תפקיד הממשלה הוא לבלום את התייקרות, 24% סבורים כי לחץ ציבורי הוא שיעצור את ההתייקרות, 23% מצפים כי היבואניות והיצרניות יבלמו אותה בעצמן, 9% סומכים על הרשתות/חנויות, ו-3% מהנשאלים מעריכים כי אף אחד יעצור את עליית המחירים.
"יש ציפייה של חלק ניכר בציבור שהממשלה תתערב על מנת לפתור את הנושא, אך נראה כי לא כולם סומכים גם על הממשלה, ומאמינים שכדי להוביל לשינוי - על הציבור לצאת לרחוב", מסכמת טבת. "הקפאת עליית המחירים כעת, עד לאחר הפסח, היא מבחינת הציבור פלסטר על פצע מדמם, כשמצופה מהממשלה להציע פתרון מערכתי ומהשורש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
