שרת הסחר הבינלאומי של בריטניה, אן־מארי טרווליאן, אינה רואה שום בעיות בדרך שבה בריטניה יצאה לעצמאות מדינית וכלכלית אחרי פרישתה מהאיחוד האירופי לפני כשנתיים. היכן שהמבקרים מצביעים על מדפים ריקים בסופרמרקטים ותורים בתחנות דלק - טרווליאן רואה אך ורק את מגפת הקורונה. "האתגרים שבהתמודדות עם המגפה אולי האטו כמה מההזדמנויות שנוצרו עם החופש המחודש של בריטניה", היא אומרת, "אבל לא הייתי מגדירה אותם כבעיות".
טרווליאן היא תומכת נלהבת ב"ברקזיט" ובעלת־ברית נאמנה של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון. לדבריה, כעת בריטניה ניצבת "במקום אידיאלי" כדי להתקדם מעבר למגפה. "אני מקווה ש־2022 תהיה השנה שבה נצעד קדימה".
כחלק מאותם מאמצי התקדמות, נחתה השבוע טרווליאן בישראל, לביקור בן כמה ימים במטרה להשיק את הדיונים על הסכם אזור סחר חופשי חדש בין המדינות. הסכמים כאלה אמורים לסלול את העתיד הכלכלי של בריטניה אחרי ה"ברקזיט". למרות הציפיות, רק מעט מהם נחתמו עד כה, עם סינגפור ואוסטרליה, למשל. הסכם הסחר המשמעותי ביותר, זה שנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ הבטיח לבריטים אם רק יוציאו לפועל את ה"ברקזיט" - ושאותו שהגדיר כ"מסיבי" - עדיין לא נחתם. למרות זאת, טרווליאן אופטימית, ואומרת בראיון ל"גלובס" כי העצמאות המחודשת של בריטניה פותחת "אפשרויות שלא היו בעבר לעסקים ישראליים" וכי היא נחושה לשדרג את יחסי הסחר הבילטרליים בין המדינות.
שוק קרוב ויחסית נוח לעשיית עסקים
כבר כיום, בריטניה היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של ישראל, אחרי סין וארה"ב. בשנה החולפת, לפי נתוני משרד הכלכלה, עמד הסחר בין המדינות על 7.6 מיליארד דולר. בריטניה, מסבירים במשרד הכלכלה, היא שוק נוח יחסית לפעולה, דובר אנגלית, עם מדיניות כלכלית ליברלית וקרוב יחסית מבחינה גיאוגרפית בהשוואה לשתי שותפות הסחר הגדולות האחרות.
בנוסף, בשנים האחרונות מונהגת בריטניה על ידי ראשי ממשלה פרו־ישראלים מהמפלגה השמרנית. "שני ראשי הממשלה האחרונים שלנו (בוריס ג'ונסון ותרזה מיי, א.א.) היו ברורים מאוד, ואמרו לשרים כי הם רוצים לראות יחסי סחר רחבים יותר ועמוקים יותר בין בריטניה לישראל", מספרת טרווליאן.
כעת מתנהל הסחר בין בריטניה לישראל על פי הסכם סחר חופשי "זמני" שנחתם ערב הפרישה הפורמלית מהאיחוד האירופי, ושלמעשה מאמץ את כללי הסחר שפעלו מול בריטניה כשהייתה חלק מהגוש. משני הצדדים, הדבר נעשה כדי למנוע זעזועים משמעותיים לכלכלה ולסחר, שאכן התרחשו באזורים אחרים בהם חוקי המכס והתעריפים היו צריכים להיכתב מחדש.
כעת הגיעה טרווליאן לישראל בפעם הראשונה ("אני נלהבת מאוד לבקר כאן"), כדי לפתוח את שלב ההתייעצויות עם העסקים הבריטיים בנוגע להסכם סחר חדש, שאמור להיות מקיף הרבה יותר, לכלול גם את תחום השירותים ולא רק הסחורות, ושהמשא ומתן עליו אמור להתחיל בקיץ הקרוב.
מה היתרונות הטמונים בהסכם סחר חופשי חדש בין בריטניה לישראל?
"אנחנו מתכננים לבנות הסכם חדש בין המדינות בשנים 2022־2023, שירחיב את היחסים הכלכליים מתחום הסחורות שבעיקר נכלל בו כעת לתחומים חדשים, כמו תעשיית השירותים - שיתופי פעולה בנושא חדשנות, מתן הזדמנויות לחברות בתחום הדיגיטלי וגם בתחום איכות הסביבה. ישנם תחומי עסקים שלמים וחדשים שנוכל לקדם באופן בילטרלי.
כבר כיום לישראל ולבריטניה יש יחסים משמעותיים, אך הסכם יאפשר לנו להשתמש בכלים שההשקעות והסחר יכולים ליצור, כדי להפוך אותם לחזקים עוד יותר". משמעות ההסכמים בתחום השירותים עשויה להיות באופן תיאורטי מתן גישה לחברות ישראליות בתחום השירותים לפרויקטים ממשלתיים וציבוריים בריטיים, למשל, או עידוד אפשרות להשקעות הדדיות.
"לכן, אנחנו משיקים כעת רשמית את שלב ההתייעצות הציבורית, ובחודשיים הקרובים נשמע מעסקים בריטיים שיגידו לנו היכן טמונות ההזדמנויות מבחינתם לבנות הסכם סחר חופשי רחב יותר ומעמיק יותר. ברגע שנשמע את הפרספקטיבה העסקית הבריטית נוכל להשלים את שלב ההתייעצות הציבורית שלנו, ואז אפשר יהיה להתחיל במשא ומתן באופן רשמי בקיץ".
האם יש תחומים ספציפיים שבהם הייתם רוצים לראות חברות ישראליות פועלות בבריטניה?
"מה שחשוב לנו במיוחד הוא התחום הדיגיטלי והאונליין, שבו ישראל היא מובילה עולמית. כ־70% מהכלכלה הבריטית היא במגזר השירותים. אנחנו רוצים לראות את היחסים צומחים עוד יותר בתחום זה. אנו מעוניינים להכניס להסכם אזור הסחר החופשי תחומי פעילות כמו סייבר, אינטליגנציה מלאכותית (AI) ופעילות דיגיטלית אחרת. בריטניה היא מובילה עולמית בתחום השירותים, ואני רוצה שישראל תהיה אותנו בחזית.
"בנוסף, היה נפלא לארח את ראש הממשלה נפתלי בנט בפסגת האקלים בגלגזו בנובמבר האחרון. המאבק בשינויי האקלים הוא הזדמנות עסקית ענקית. ישראל מובילה את העולם בפתרונות טכנולוגיים כבר עכשיו, ואני נלהבת לראות את העסקים הישראלים מביאים את הניסיון שלהם לשולחן גם כשמדובר על שינויי האקלים. אנחנו כבר רואים הרבה חברות סטארט־אפ ישראליות בבריטניה, אבל הייתי רוצה לראות יותר. וכמובן שאני רוצה לראות עסקים בריטיים פועלים בישראל".
בישראל משדרים התלהבות
גם מהצד הישראלי משודרת התלהבות. טרוולאין נפגשה ביום רביעי עם שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, ובסיומה הודיע המשרד כי "שתי המדינות שותפות בראיית הצורך בהסכם אזור סחר חופשי עדכני ומודרני", וכי הוא שואף "לחזק את עוצמת היחסים בין שתי המדינות בדגש על תעשיות העתיד בתחומי הטכנולוגיה, השירותים, ומדעי החיים, ולייצר מקומות עבודה איכותיים הן בבריטניה והן בישראל".
תחום נוסף שבו טרוולאיין היתה מעוניינת לחמם את היחסים הוא זה השנוי-במחלוקת בישראל בחודשים האחרונים - הגז הטבעי. בעוד ישראל הודיעה על הקפאה זמנית של פעילויות חיפוש מאגרי גז חדשים בים התיכון, השרה הבריטית דווקא רואה בתחום זה הזדמנויות עתידיות לשיתוף פעולה בין המדינות. "הגז הטבעי מעניק לישראל את ההזדמנות לסגת מפחם, ובריטניה מצפה לעבוד עם ישראל בנושא. יש לנו כמה מהחברות המתקדמות ביותר בעולם, בשל הפעילות שלנו בים הצפוני ב־50 השנים האחרונות. אנחנו מקווים שהנושא יהיה חלק מהסכם הסחר החופשי החדש".
בריטניה מחפשת שותפות סחר
במצב העניינים הנוכחי, בריטניה זקוקה לכל שותפות הסחר האפשריות שהיא יכולה להשיג. שילוב הנסיבות של ההתמודדות עם מגפת הקורונה והפרישה מהאיחוד האירופי הביאו את הממלכה המאוחדת לרשום בשנת 2020 את הצניחה החדה ביותר בתמ"ג ב-300 השנים האחרונות (לפי הערכות רשמיות של הממשלה), ורק בחודשים האחרונים שב התמ"ג הבריטי וטיפס לרמה שנרשמה לפני המגפה.
אך היצוא הבריטי עדיין לא התאושש. לפי הערכות רשמיות, הוא ישוב לרמה שלפני ה"ברקזיט" רק ב־2023, בעוד הייצוא הגרמני והאיטלקי, למשל, כבר שב לרמות העבר שלו בשנה שעברה. מבחינת היקף הייצוא, בריטניה הפסידה עד כה 8.5 מיליארד ליש"ט (11 מיליארד דולר) בשל הפרישה מהאיחוד, חישבו מכוני מחקר עצמאיים במדינה. על רקע נתונים אלה, הממשלה השמרנית הנוכחית בראשות ג'ונסון מנסה בכל דרך להוכיח כי ה"ברקזיט" היה תהליך משתלם בעבור תושבי בריטניה.
הבטחתם לתושבים דגים בשפע ושגשוג כלכלי, אבל תושבי הממלכה נתקלו במדפים ריקים ובתורים של שעות בתחנות דלק. האם את יכולה להסביר מה השתבש?
"אני חוששת שאני לא מזהה את המצב בבריטניה כפי שהוא עולה מהשאלה שלך. נכון, היו שיבושים שנוצרו בגלל אתגרים ובעיות בשרשראות אספקה ברחבי העולם, בעיקר בגלל מגפת הקורונה. אך ללא ספק הם לא היו מיוחדים לבריטניה. הדברים שהתרחשו משקפים את האתגרים הכרוכים בהתמודדות עם מגפת הקורונה. אבל אם מדברים על יחסי סחר טובים - הרי שדווקא הצלחנו להתגבר על כמה מהאתגרים על ידי עבודה משותפת עם בעלי ברית, וזה דבר שאנחנו רוצים לבנות ולשמר עם ישראל. יחסי סחר טובים, למשל דרך הסכמי סחר חופשי, מספקים חוזקה בזמן משבר. אלה היו שנתיים קשות לכולם, בגלל הקורונה".
במבט לאחור, מה היה ההישג הגדול ביותר של ה"ברקזיט", שלא היה יכול להתרחש לולא הפרישה?
"ללא ספק מדובר בתוכנית המובילה בעולם והבלתי־תיאמן שלנו לחיסון כל האוכלוסייה נגד קורונה. למעשה, התחרינו (כמעט רק) אתכם בישראל, כי גם אתם הייתם מובילים עולמיים".
מה היתה הטעות הגדולה ביותר בהליך הפרישה?
"לא הייתי אומרת שהיו טעויות. חלק מהאתגרים של מעבר בין מערכות היו כרוכים במאמצים גדולים. אבל המציאות היא שהאתגרים של מגפת הקורונה - הניסיון לנהל את המגפה בצורה הטובה ביותר ולהגן על התושבים - האטו כמה מההזדמנויות שבאו יחד עם החופש המחודש של בריטניה, עכשיו שאנחנו אומה עצמאית וחופשית שוב. למעשה, למרות הקורונה, הצלחנו להתקדם בכמה עסקאות סחר ובריתות כלכליות. אני מקווה שב־2022 נתקדם מעבר לקורונה בבריטניה, ויש לנו כמה הסכמים גדולים בקנה. בשבילי, הסכמי הסחר הם חלק גדול מהחופש שה'ברקזיט' מקנה לנו. עלינו לבנות יחסים בילטרליים חשובים עם מדינות ובעלות ברית, שישראל היא ללא ספק אחת מהן".
הקורונה ממשיכה לרדוף את ג'ונסון
למרות התחזיות האופטימיות, ההתמודדות עם מגפת הקורונה עדיין לא הסתיימה. בריטניה אמנם שבה למדיניות "עסקים כרגיל" והסירה בשבוע החולף את רוב המגבלות על הציבור, שהיו בתוקף בחודשיים האחרונים, אך הקורונה שבה ורודפת את ראש הממשלה ג'ונסון, בדמות דיווחים כמעט יומיים על חשדות להפרות הנחיות הקורונה בשורת מסיבות במעון הרשמי בדאונינג 10.
דו"ח פנימי של הממשלה מצא "כשלים בהנהגה" וחקירה משטרתית מתנהלת בנוגע לחמש מסיבות לפחות. עדיין לא ברור אם ראש הממשלה עצמו הפר את התקנות, אך הוא ניצב בפני מרד פנימי וביקורת ציבורית.
האם את יכולה להבין את הזעם הציבורי על ראש הממשלה?
"בהחלט, וראש הממשלה היה ברור בנוגע לכך שהוא מצטער מאוד על כך שהוא היה מעורב... גם הבוחרים במחוז הבחירה שלי היו מתוסכלים מכך שהם מילאו אחר הכללים, בעוד היו כאלה ב'דאונינג 10' שלא עשו זאת. אבל ראש הממשלה התנצל באופן מלא ומספק, אני מקווה שנוכל כעת להתקדם הלאה".
אן־מארי טרווליאן (52)
כיום: שרת הסחר הבינלאומי של בריטניה מאז ספטמבר 2021
פוליטיקה: ב־2015 היא נבחרה לראשונה לפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה השמרנית
לפני הפוליטיקה: עבדה כרואת חשבון
עוד משהו: כתומכת נלהבת ב"ברקזיט", היא התפטרה מממשלתה של רה"מ תרזה מיי, על רקע מדיניותה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
