המחאה נגד עליית המחירים: תבואו בטענות לממשלה, לא לעסקים

קוטג', מילקי, עגלות, אוהלים ופסטה.

אתם יודעים מה משותף לכולם? אני מניחה שכבר ניחשתם. כן אלו כל המחאות שהיו כאן בשנים האחרונות. מחאות מוצדקות על יוקר המחיה, עליית מחירים והעובדה שכבר שנים משפחה ממוצעת שעובדת קשה לא מצליחה לסיים כאן את החודש. אתם יודעים מה עוד משותף למחאות האלו? שאת כולם הצליחו לרדד לשיח שטוח על קוטג', מילקי או פסטה, השתיקו באמצעות פלסטר קטן (עיין ערך 'נדחה את העלייה לאחר פסח - כי לציבור בישראל יש זיכרון קצר') והמצב המשיך וימשיך להיות בלתי נסבל. זאת, כל עוד הציבור לא יתעורר.

אתן דוגמה ממש מעכשיו. עד שסוף-סוף השיח הכלכלי עולה לראש הכותרות, ועד שסוף-סוף הציבור מבין שיש בעיה רצינית, אנחנו נותנים לפופוליסטים למסמס את זה לכיוון של רווחים של אסם או כל חברה פרטית אחרת.

רק מה? הפופוליסטים, יחד עם גופי התקשורת הניעו את הציבור להתעסק ב-5% הרווחיות של אסם או ב-6% הרווח של דיפלומט. גם אם נזרום עם המחאה והם יורידו את המחיר ב-5%, אתם יודעים מה, נלך לקיצון הם יורידו 10% מהמחירים ויעבדו בהפסדים.

אוקיי, ו...? האם יהיה כאן יותר זול לחיות? הירידה הזאת מספיקה כדי שסוף-סוף עלות סל הקניות שלנו תהיה שפויה? ברור שלא.

הרי הבעיה של יוקר המחיה נובעת ממיסוי גבוה, מהעובדה שאין כאן תחרות על מוצרי הצריכה, ובלתי אפשרי להקים כאן עסקים מרוב שהמדינה מייצרת חסמים ורגולציות מעיקות ומיותרות. רוב המחיר אנחנו משלמים על כל מוצר זה מסים כאלה ואחרים, עלויות רגולטוריות שמושתתות על עסקים וכן העובדה שבסופו של דבר אין תחרות על רוב המוצרים הקריטיים כגון, פירות, ירקות, מוצרי חלב וביצים. כמו כן, מוצרים בסיסיים של ממש עולים כאן בעשרות אחוזים יותר משאר העולם, רק כי אי-אפשר לייבא אותם מחו''ל, וכי אין מספיק ידיים עובדות כדי לייצר אותם בארץ. בתוך כך נוצר מצב עם ביקוש אדיר, עלויות ייצור אדירות ומספר חברות עם עלויות מיסוי מטורפות שנותנות את המענה הזה. וזו הסיבה שיקר פה.

מסים, היטלים וחוסר תחרות: כך גונבים לנו ישירות מהארנק

עד שסוף-סוף הציבור בשל לשמוע למה יקר כאן, מנסים להסית אותו נגד חברות פרטיות במקום להצביע על הבעיה האמיתית.

לא משנה כמה נוריד את החברות הגדולות על הברכיים, עדיין יהיה כאן ממש יקר. כי גונבים לנו כסף מהארנק או בדרך לארנק, באמצעות מסים, מכסים, היטלים וחוסר תחרות משווע.

חשוב שלא ניתן לדמגוגיה והפופוליזם לנצח שוב, וחשוב שנפעיל את הלחץ הציבורי הנכון על פוליטיקאים, שמהם צריך לדרוש את הפתרון האמיתי: לעודד תחרות באמצעות הקלה על פתיחת עסקים, לפתוח את השוק לגמרי ליבוא, והכי חשוב - להעביר את המגזר הציבורי השמן מדי דיאטה והתייעלות.

המגזר הציבורי עולה עשרות אלפי שקלים בשנה לכל משפחה - ממש מהכיס של כל אחד מאיתנו. המגזר הציבורי מהווה עשרות אחוזים מתקציב המדינה, והוא הסיבה למסים המטורפים, רק הוא. כך, כדי להוריד מסים חייבים לייעל את המגזר הציבורי.

נצטרך לעמוד בסחיטה ואיומים מההסתדרות, ועובדי הקביעות של המגזר הציבורי, אבל זה, בסופו של דבר, יוריד את יוקר המחיה במדינת ישראל.

השאלה האמיתית היא למי יהיה את האומץ, לראשונה בתולדות המדינה, לעמוד איתן אל מול הכוח החזק במדינה - המגזר הציבורי הבזבזן, ולא נגד החברות פרטיות.

עד אז כל מה שהפוליטיקאים שלנו עושים הוא פשוט תחרות כתיבה יוצרת נגד גופים פרטיים שאין להם שום השפעה אמיתית עליהם.

הכותבת היא מנכ"לית מפלגת ימינה