ריקי ג'רוויס על למה לא צריך להיות נושא שהוא מחוץ לגבולות הקומדיה

בסדרה הכתבות "יום שני בבוקר", אנשים בעלי מוטיבציה עצמית גבוהה מספרים ל"וול סטריט ג'ורנל" איך הם מתחילים את השבוע.

המגפה שינתה לריקי ג'רוויס את שגרת הבוקר. הקומיקאי והבמאי, בן 60, מתעורר ב־7:30 בבוקר, שעתיים יותר מוקדם ממה שהיה רגיל. הוא שותה קפה, בודק דואר אלקטרוני ואוכל ארוחת בוקר עם זוגתו לחיים, ג'יין פאלון. הזוג יוצא מהבית ברבע ל־9 להליכה של שעה סביב המפסטד הית', הפארק המיוער של לונדון. גם זה מנהג שהחלו בו בזמן המגפה. "אנחנו עושים את זה בשביל ההתעמלות כדי להעלות את מניין הצעדים שלנו", אמר. "שנינו עבדים של ה'פיטביט' שלנו, אבל זה גם כדי לפגוש כלבים". ג'רוויס מעריך שכיום הוא מכיר כ־200 כלבים בשמם. להצליח ללטף כמה מהם מכין אותו להמשך יום מוצלח יותר.

ג'רוויס, שנולד וגדל בדרום אנגליה, עושה סטנד-אפ מאז סוף שנות ה־90. את תהילתו קנה בתחילת שנות האלפיים כשגילם את דיוויד ברנט, התפקיד הראשי בגרסה הבריטית של הסדרה הכאילו־דוקומנטרית 'המשרד', שהוא גם כתב ביחד עם סטיפן מרצ'נט. מאז כתב, ושיחק בסדרות כולל 'התוכנית של ריקי ג'רוויס' ו'אידיוט בחו"ל', שהיו שיתופי-פעולה גם עם מרצ'נט ועם הקומיקאי קארל פילקינגטון. בסדרה החדשה שלו, "טוני נולד מחדש" בנטפליקס, משחק ג'רוויס את טוני, שמאבד את אשתו לסרטן שד ומחליט לבלות את שאר זמנו בעולם בלומר ולעשות מה שמתחשק לו. הסדרה, שעונתה השלישית והאחרונה שודרה בנטפליקס מוקדם יותר השנה, זכתה בפרס הטלוויזיה הלאומי של בריטניה בקטגוריית סדרת הקומדיה הטובה ביותר ב־2021.

ג'רוויס גם מוכר בגלל הירידות הקומיות שלו על ידוענים ועל תרבות הידוענות. הוא אירח את טקס גלובוס הזהב חמש פעמים. בזמן שאקדמיית אמנויות ומדעי הקולנוע ממשיכה לחפש מנחה לטקס האוסקר השנה, ג'רוויס אומר שהוא לא האיש הנכון למשימה. "אני לא רוצה להרוס לאנשים האלה את הערב", אמר. "אני לא רוצה לראות את עצמי שם! כשלראשונה קיבלתי כסף הלכתי למסעדה יוקרתית וריחמתי עליהם. לא הייתי רוצה שיראו אותי צועד לשם".

כאן, הוא מספר ל"וול סטריט ג'ורנל" למה לא צריך נושא שאסור לדבר עליו בקומדיה, ולמה הוא לא רוצה להטיף על טבעונות.

האם יש לך ארוחת בוקר קבועה?
גרנולה. זו מידת הבריאות שאני רוצה. מוזלי אמיתי זה קצת כמו ללעוס נסורת, אז אני חושב שגרנולה עם כמה פירות בתוכה זו פשרה טובה בשבילי. עם חלב שיבולת שועל או חלב שקדים.

האם אתה לוקח ויטמינים כלשהם?
אני לוקח 'ברוקה'. זה ויטמין C תוסס ששמים במים. מעט ויטמין D; התחלתי את זה בזמן המגפה בגלל ששמעתי שזה טוב נגד קורונה. וגם ויטמין P. פיריטון - בקיץ, אני נהיה טיפה אלרגי אבל אני לוקח את זה כל השנה.

ומה אתה עושה אחרי ההליכה?
אני חוזר בערך ב־10. ואז אני עושה עבודות מנהלה. ביום טיפוסי, אני פוגש את העוזר שלי, אנחנו הולכים למשרד, אני עושה שעתיים של מנהלה, שכוללות מכתבים ממעריצים. היום הייתי צריך לכתוב תיאור של מופע הסטנד-אפ שלי. לעוזר שלי יש בערך 10 בקשות ממני. אני מנסה לדחות את כולן. הדברים היחידים שאני לא יכול לדחות הם בקשות של עמותות צדקה. היום דחיתי עבודת קול ומתן של פרס... התירוץ שלי למה איני יכול להעניק את הפרס היה שאין לי כח להתלבש, והם פשוט צחקו. זה פלא שאני עדיין מקבל הצעות. כעת כל הבקשות לעבודה של ממש מתחילות במילים "אנחנו יודעים שזה לונג שוט".

מה התהליך היצירתי שלך?
תשומת-הלב שלי לא מחזיקה מעמד זמן רב, אז אני צריך לעשות הרבה דברים יחד. אז אני אכתוב תסריט או אעבוד על סטנד-אפ... זה עובר משתי דקות של ריכוז ל'אולי אני אשחק שח'. אז אני עושה משחק שח וחוזר - באמצע מה הייתי? ואז אני מסתכל על הסטנד-אפ, אני חושב על זה שלוש דקות, ואז אני נכנס ליוטיוב וצולל שם ואז האלגוריתם נכנס לפעולה ומראה לי שיר שלא שמעתי עדיין. אז אני חושב, 'זה עשוי להיות מצוין לסצינה ההיא', אם אני כותב משהו. אז אני סופר את כל זה כעבודה.

לפעמים הפרעה היא ההשראה. טוויטר זה הסחת הדעת השנייה. אני גם מצייץ בתור עבודה; זה שיווק בשבילי. תמיד יש לי משהו לקדם או לספר לאנשים, או מחקר שוק. כשאני עובד על תוכנית חדשה, אני לעתים קרובות מעלה ציוץ שבו אכתוב משהו כמו "מה הדבר האחד שאסור להתבדח עליו?" וכמובן כל אחד עונה משהו אחר וכולם בטוחים שזה הדבר היחיד שעליו אסור להתבדח. וזה הופך לרשימת הנושאים שלי למופע.

האם אתה חושב שיש משהו שאסור להתבדח עליו?
לא. אין נושא שלא צריך להתבדח עליו. זה תלוי בבדיחה. כעיתונאית, אין שום דבר שצריך להיות אסור לכתוב עליו. זה תלוי בזווית שלך, נכון? אני חושב שהרבה מההיעלבות הצדקנית הזו מגיעה מאנשים שמבלבלים בין המטרה של הבדיחה והנושא שלה. את יכולה להתבדח על הכול, אבל זה תלוי מהי המטרה האמיתית. אם את משתמשת באירוניה ואנשים לוקחים את זה כפשוטו וחושבים שאת אומרת דבר אחד אבל במציאות את אומרת את ההיפך.

אפילו מי שחושב באופן ביקורתי, אם הנושא חשוב להם מבחינה אישית, הם לא יכולים לראות את היער בגלל העצים, הם לא רואים באופן אובייקטיבי. אנשים צוחקים על 19 מהנושאים שאני עושה עליהם בדיחות, אבל לא על ה־20 כי הוא משפיע עליהם.

הרבה בלוגים טבעוניים ואנשים ברדיט התלהבו לגלות שאתה טבעוני, לא רק צמחוני, משהו שהזכרת בתוכנית של ג'ימי פאלון. כמה זמן אתה טבעוני?
הייתי כמעט טבעוני במשך שנים. לא אכלתי בשר וביצים שנים. הדבר האחרון שעזבתי היה מוצרי חלב. בבית אנחנו טבעוניים ב־100%, אבל מדי פעם היו לי נפילות, וכיום אני מנסה מאוד להיות טבעוני. אבל את יודעת מה? אני לא רוצה להטיף על זה, בגלל שכשהייתי צמחוני, ראיתי אנשים בטוויטר גורמים לאנשים אחרים להרגיש רע. בשבילי, העניין הוא לא להיות 100% טבעוני. ראשית, העניין הוא להיות טוב יותר ממה שהיית אתמול. העניין הוא חינוך. וכולם יהיו טבעונים בקרוב; זה הולך לכיוון הזה. חוץ מזה, יש לי חתול, אז אני לא טבעוני, כי אני עדיין חייב לקנות מוצרים בשוק הבשר. זה דבר מסוכן להיות זחוח לגבי טבעונות כי טבעונות היא לא סביב המזון, אלא סביב הנזק.

מה אתה חושב על זה שגלובוס הזהב השנה הצטמצם בפועל לבלוג?
אני לא יודע. אני לא צופה בטקסי פרסים בכל מקרה, מעולם לא עשיתי זאת. הפעם היחידה שראיתי טקסים כאלה היא אלה שהשתתפתי בהם. או שאני זוכה בפרס או שאני לא זוכה בו או שאני מעניק אותו. הם כיפים לתעשייה, את יודעת? הפעם הראשונה שהנחיתי את גלובוס הזהב - עשיתי את זה חמש פעמים בעשר שנים - זה היה מוחשי. אנשים אמרו 'מי הוא חושב שהוא? איך הוא מעז להעליב את האנשים הכי חשובים בעולם?' בעשר השנים האלה, העולם השתנה. בפעם האחרונה שעשיתי זאת, זה היה מאוד שונה. המשכתי לעשות את מה שאני עושה ואנשים אמרו 'כן, תכניס להם. אנחנו שונאים ידוענים. נמאס לנו מאנשים שיש להם הכול ואומרים לנו מה לעשות. נמאס לנו שאומרים לנו למחזר, כשאנחנו יודעים שהם באו לשם במטוס פרטי או לימוזינה'.

כשהעונה של "טוני נולד מחדש" תיגמר, האם למדת על עצמך מלכתוב, לביים ולככב בסדרה?
אחרי העונה הראשונה, אנשים היו באים אליי ואומרים, "איבדתי את אחי לפני שראיתי את הסדרה והיא מאוד עזרה". אני חושב שלמדתי שכולם מתאבלים. זה בחזית מחשבותיי כעת, שאת אף פעם לא יודעת מה אנשים אחרים עוברים... ישנו הדבר הגדול הזה שהפילוסוף, הסופר ומנחה הפודקסט סאם האריס אמר: בפעם הבאה שמישהו חותך אותך בכביש ואתה מאוד כועס, שניכם גם ככה תמותו עוד מעט. למה לבזבז את הרגע הזה בלכעוס? אני מניח שאני מנסה להיות מעט יותר זן לגבי דברים.

הראיון נערך וקוצר לצורכי בהירות.