דובי אמיתי בטוח שהוא יודע מי אשם ביוקר המחיה. ולא מדובר במגזר העסקי

בכל יום שישי מתעורר דובי אמיתי בשעה 5:30 בבוקר, עולה על בגדי עבודה של חקלאי ויוצא לעבוד במטעי הפירות שהוא מגדל לאורך גבולה הצפוני של ישראל. חלקת תפוחי העץ הקטנה שנטעה סבתא רבתא שלו במטולה, התרחבה ברבות השנים לכדי כ-500 דונם של עצי אפרסקים, אגסים, אבוקדו, קיווי ואחרים, המשתרעים בין כפר רג'ר לקיבוץ משגב עם. אמיתי נפגש עם הפועלים עם שחר, נכנס לרכב השטח ועובר לאורך היום מחלקה לחלקה. בשבת ובראשון בבוקר הוא מוסיף להסתובב במטעים, ואז מחליף לחולצה מגוהצת ונוסע לתל אביב, למלא את תפקידו כיו"ר נשיאות המגזר העסקי.

אמיתי נבחר לתפקיד לפני שנתיים, רגע לפני שפרצה מגפת הקורונה, ומאז הוא עסוק בייצוג האינטרסים של כ-600 אלף עסקים, המאוגדים תחת הנשיאות ב-12 ארגונים מקצועיים, מול הממשלה והרגולטורים. השבוע האחרון היה סוער במיוחד על רקע גל עליות המחירים והמתקפה של שר האוצר, אביגדור ליברמן, על יצרני ויבואני המזון. "תמיד כשיש התייקרויות, לממשלה יש א'גנדה מאוד ברורה: להפנות את האש למגזר העסקי", אומר אמיתי בראיון לגלובס.

האם עליות המחירים מוצדקות?
"הייתה לי שיחה עם שר האוצר ביום שלישי. אמרתי לו, אתם מצביעים עלינו כאחראים לעליות המחירים, אבל חלק גדול מההתייקרויות נובע מהחלטות של הממשלה שמשפיעות על עלויות הייצור. אני מוכן לבדוק את עצמנו במגזר העסקי, אם עשינו טעויות נצטרך לתקן, ואני קורא לעסקים לנהוג באחריות, באיפוק ובהגינות. אבל לא להתבלבל, בסוף אנחנו הפרה החולבת של המדינה. אם החשמל, הדלק והארנונה מתייקרים, עלויות הייצור עולות, אז איך לא נעלה מחירים?".

"הרשתות גוזרות קופון שמן"

אמיתי מכנה את הדרישה של ליברמן מחברות המזון והתמרוקים לעצור את עליות המחירים "אקמול למחלה ממארת". לדבריו, "במקום שהממשלה תבוא לאסם או לחברה כזאת או אחרת ותבקש לדחות את עליות המחירים עד אפריל, עדיף שהיא תטפל בריכוזיות בשוק. תייצרו לנו את התנאים להיות תחרותיים ותורידו את העליות המיותרות שאנחנו סופגים. יש גם דואופול בתחום התובלה הימית והמחירים אל ישראל זינקו הרבה יותר מאשר במקומות אחרים, המחירים קפצו בשנתיים ביותר מ-720%".

אמיתי מודה שישנו מקטע בעייתי במגזר העסקי, שלדעתו מביא להתנפחות המחירים לצרכן, והוא רשתות השיווק. "אני מכיר מאות מפעלים שלא העלו מחירים, אבל אני רואה את המוצרים שלהם מתייקרים על המדפים בסופרים. הרשתות גוזרות קופון שמן ויש עלייה דרמטית במחירים". לדבריו, "שופרסל ורמי לוי כבר לא יודעים מה לעשות עם כל הכסף שהם הרוויחו. יש להם את הלובי הכי חזק, אבל אנחנו צריכים לשבור את הריכוזיות, והדרך היא ביצירת תחרות עם כלים ממשלתיים. הם צברו יותר מדי כוח ועוצמה".

כדי להמחיש כיצד מתומחרת הסחורה בסופרמרקט, מדגים אמיתי את התהליך על תפוחי העץ שהוא מגדל ומוכר: "אני שולח לרמי לוי תפוח ב-2.5 שקלים. קודם כל, הוא אומר לי, שהוא מוציא לי חשבונית במקום שאני אוציא לו. ומה הוא מכניס בחשבונית? בין 22%-27% עמלה, קומיסיון, ופחת שהוא קובע, אז נשאר לי מזה רק 1.70 שקלים. אחר כך רמי לוי מוכר את התפוח לעצמו במחיר של 3.75 שקלים, כי הוא גם סיטונאי וגם קמעונאי. ומה עם המחיר לצרכן? אם זה סניף באוכלוסייה חרדית, המחיר ירד ל-3.40 שקלים. אבל אם זה בצפון תל אביב, הוא ידפוק אותם ב-5.70 שקלים לתפוח. כל המערכת הזאת דפוקה לחלוטין".

"מה שהם עשו יכול לגמור את החקלאות"

במקביל לתפקידו בראש הנשיאות, אמיתי מכהן ב-15 השנים האחרונות כיו"ר התאחדות האיכרים. תחת כובעו זה הוא עסוק בחודשים האחרונים בקרב בלימה מול הרפורמה בחקלאות שהממשלה מבקשת להעביר. הרפורמה שמובילים משרדי החקלאות והאוצר נועדה להוריד מכסים על יבוא תוצרת חקלאית מחו"ל, בניסיון לפתוח את השוק לתחרות ולהוריד מחירים לצרכן, לצד מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים המקומיים. ואולם, אמיתי סבור שיישום הרפורמה במודל שנקבע יביא להחרבת ענף החקלאות כחול-לבן.

הממשלה מנהלת איתך משא ומתן על הרפורמה, אבל בפועל הם יכולים לחתום על צווי הורדת המכסים גם בלי הסכמתך. איזה קלפים עוד נשארו לך בשרוול בשלב זה, כשהתוכנית כבר מגובשת למרות ההתנגדויות שלכם?
"לקחתי את התוכנית של האוצר, התחלתי ללמוד אותה וראיתי שחסרים לי ברמה האישית עדיין כלים להבין מה השפעות המאקרו של הצעה כזאת. ולאחר שהעמקתי, התברר שיש בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית פרופסורים שבנו מודל ייחודי בעולם, שיש לו יכולת לקחת את ההצעה של האוצר ולגזור ממנה את ההשפעות בפועל על יוקר המחיה. כשבחנו את הרפורמה לפי המודל הזה, גיליתי שחיקה איומה של החקלאות הישראלית, בדגש על פגיעה של יותר מ-60% בפדיון ברמת הגולן, 50% בגליל העליון ומתקרב לפגיעה של 50% בנגב ובעוטף עזה. מה שהם עשו יכול לגמור את החקלאות.

"ומה שמעניין לא פחות, כל הרפורמה הזאת במקרה הטוב תוזיל את יוקר המחייה למשפחה בסך הכל ב-60 שקל (בחודש, א"ד). בפירות וירקות זה משקף ירידה של כ-13%. כל התהליך הזה מאוד מסוכן. תהיה חודש-חודשיים התלהבות שהורדנו את המחירים, אבל מה המשמעות? אם אנחנו היום נמצאים בממוצע על 5%-7% של יבוא תוצרת חקלאית, נגיע כבר ל-40%. באותה דקה שהחקלאים שלנו ירדו משטחי הגידול, הטורקים יקפיצו את המחירים של העגבניות שמוכרים לנו. הם לא מטומטמים וגם הספרדים לא, הם ירימו את המחירים כי הם יבינו שתפסו אותנו בביצים. הסוחרים הם לא פראיירים, אני שמעתי בעצמי יצואן בטורקיה שאומר 'אל-יהוד חמיר', היהודים חמורים. לכן אני אומר, במקום שיש כשל שוק והמחירים משתוללים, אפשר לפתוח יבוא אבל לעשות את זה בהוראת שעה. שמשרד החקלאות יתחיל לבדוק מתי יש פיקים בביקוש מול ההיצע, ושבזמנים האלה יביאו עגבניות מחו"ל".

"אנחנו נערכים לכנס של 100 שנה להתאחדות האיכרים בירושלים (הראיון נערך לפני הכנס שהתקיים ביום חמישי, א"ד). אחת לשנה אנחנו עושים את הכנס ויגיעו לשם הרבה אנשי אדמה, חלקם בני 80 וגם בני 90. לקראת הכנס הצוות שלי הכין סרטון והגיע לנכדה של מי שהקים את התאחדות האיכרים, משה סמילנסקי. היא הייתה ילדה והיא מדברת על הסבא, על החזון שלו, האחריות וההובלה. קראתי עליו לא מעט ושלא כהרגלי, מאוד התרגשתי. לו היה פרדס ברחובות ולי יש מטעים במטולה. הוא היה יוצא לעבוד בשדה וכשהיה מסיים, היה יוצא לשליחות הציבורית שלו. זה מה שמחבר ביני לבינו".

"הציבור שלנו לא יישב בשקט"

שר החקלאות עודד פורר התראיין לאחרונה לגלובס, טען שהחקלאות הישראלית לא יעילה ואמר שחייבים לשפר את התפוקה באמצעים טכנולוגיים. הוא לא צודק?
"השר מדבר על התפוקה החקלאית, זה אבסורד! שולטים בגורמי הייצור שלנו לאורך שנים, מגבילים אותנו במכסות מים, מגבילים אותנו במכסות עובדים זרים ומצפים שנעלה את התפוקה. שחררו אותנו מרגולציות מיותרות, חזקו את כושר הייצור שלנו ותאפשרו לנו להגדיל את התפוקה. שר החקלאות לא יגיד לי עכשיו שאני צריך להביא טכנולוגיות, הוא מדבר באוויר. איזה טכנולוגיות הוא רוצה? אנחנו אלה שממציאים את הטכנולוגיות.

"בממשלה אין מושג של ניהול אסטרטגיה ארוכת זמן, כי הם בטוחים שתוך שנה-שנתיים הממשלה נופלת ורוצים להגיע להישגים קצרי טווח כדי שייבחרו בפעם הבאה. אני מדבר אחרת, כמי שיש לו ניסיון של 40 שנה, לא רק בחקלאות אלא גם ניסיון בהוצאת חברות מהבוץ ושיקומן. יש לי יכולת לנתח מגמות".

מה תעשה אם בכל זאת יאשרו את הרפורמה כפי שהיא, למרות התנגדותך?
"המדינה לא תוכל להתמודד עם מה שיקרה בשטח, אם יוציאו את הרפורמה כמו שהיא נראית עכשיו. הציבור שלנו, לא רק החקלאים אלא כל הציבור הכפרי, לא יישבו בשקט. אני לא רוצה לצאת בהצהרות, אבל קשה לי להאמין שהממשלה הנוכחית תעשה מהלך כזה דרסטי.

"מדינת ישראל, ב-20 שנה שאני בתפקיד, לא השקיעה בחקלאות. מחירי התשומות בעלייה ויש בעיה גם בגיוס של עובדים זרים. מגיעים עובדים לא מתאימים, שלא עברו שום מבחן ואין להם ניסיון. מגיעים לפה נהגי מוניות, סוחרים, משתמשי סמים. זה חומר אנושי לא מתאים ולפני 10 שנים זה לא היה ככה.

"גם עם מחירי המים, אנחנו תמיד היינו הבאפר של המדינה. בכל פעם שחסרים מים, לוקחים מהחקלאים. לפני ששר החקלאות יטיף לי מוסר, קודם כל שילך להוריד את מחירי המים, כפי שהתחייבו בקווי היסוד של הממשלה. זה גם יוריד את מחירי הפירות והירקות לצרכן. כיום, אם אני חורג ממכסת המים, כמו בשנה שעברה שהייתה חמה, אני משלם 3.5  שקלים לקוב מים - ואת המים שלנו מוכרים עכשיו לירדן בכמעט חצי מחיר. הממשלה הזאת באה מלאה בכוונות טובות בכל התחומים אבל תראה לי דבר אחד שהם באמת עשו".

"מבחינתי אין מקצי שיפורים"

לפני שנתיים נבחר אמיתי להחליף את שרגא ברוש שפרש מראשות הנשיאות. "זה היה שבועיים לפני הקורונה", הוא אומר, "ובמבט לאחור הכניסה הזאת לתפקיד עם המגפה היא הדבר הכי טוב שקרה לי. אתה נכנס לתפקיד עם אחריות ענקית על המגזר העסקי, וישר ללחימה כמו בצבא. לא הייתה דקה אחת של חסד". לדבריו, "היום הנשיאות מתנהלת אחרת מכפי שהייתה קודם. בעבר היו מטבחונים בנשיאות, היום אין, כולם עובדים ביחד ובשקיפות". לאחרונה גם העביר אמיתי שינויים בתקנון הנשיאות, כשבתוך כך מינה שלושה מראשי הארגונים שבנשיאות כסגניו: נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו, נשיא לשכת ארגוני העצמאים רועי כהן, ויו"ר ארגון חברות משאבי אנוש אורית בנבנישתי.

בעקבות משבר הקורונה ייסד אמיתי יחד עם שותפו יואל חשין את ה-Business Roundtable הישראלי, שהוא פורום 100 המנכ"לים הבכירים במשק. בין החברות בפורום, שאותו מגדיר אמיתי כ"מצפן העסקי שלי", יושבות שטראוס, אינטל, הוט, בנק הפועלים, בנק לאומי, חברת החשמל, התעשייה האווירית, תנובה, קרסו מוטורס, קוקה קולה, קשת ורבים נוספים.

במסגרת הפורום הכלכלי-חברתי שהקים, אמיתי חתם על מיזם משותף מול הממשלה. לפי ההסכם, מחצית מתוכניות ההכשרות המקצועיות שמממנת המדינה יבוצעו מעתה על פי הצרכים והביקוש של המעסיקים. "המדינה שפכה כל שנה 3 מיליארד שקל על הכשרות שלא הביאו שום תמורה. המדינה חשבה שהיא יודעת הכל, רצתה להכשיר בונות ציפורניים ומקצועות שבכלל לא קיימים, בלי קשר להשמה בקצה. מעכשיו אנחנו נעביר למדינה את המידע על איזה משרות באמת צריך במשק ולאיזה כיוונים הוא הולך".

לפני שלושה חודשים חתמת מול האוצר וההסתדרות על עסקת החבילה במשק, שכוללת את העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל, וכעת פורסם תזכיר חוק העסקה. האם אתה מרוצה מהתוצאה?
"ב-48 השעות האחרונות לפני פרסום התזכיר היה כאן מאבק לא פשוט. מה שקרה בימים האחרונים זה שכל צד ניסה לשפר עמדות. אבל ברגע שלחצתי יד, מבחינתי נגמר האירוע והנחיתי את הצוות שלא זזים מילימטר ממה שסוכם. בסוף באמת אין שינוי אחד. ניסו לשנות ברגע האחרון למשל את השעות הגמישות שהשגנו (הטבה למעסיקים בחישוב שעות נוספות, עם מעבר לחישוב חודשי במקום יומי, א"ד). בהסתדרות רצו לעשות החרגות על המגזר הציבורי, עם סמכויות לשרת הכלכלה. אבל מרגע שסגרנו את זה עוד קודם, מבחינתי אין מקצי שיפורים מאוחרים. היה חשוב לנו פשוט שיאשרו את העלאת שכר המינימום ביחד עם השעון הגמיש, אבל ברגע האחרון ניסו להפריד פה בין הסעיפים והיו כאן פיצוצים ונטישות".

עדיין נותר הליך חקיקה מורכב של פרטי עסקת החבילה בכנסת. חלק מהח"כים מתנגדים לפרטים, גם בתוך הקואליציה, ודורשים העלאה חדה יותר של שכר המינימום. האם החבילה לא תשתנה בכנסת?
"זאת הכוונה, שלא יהיו שינויים, אבל בואו נתקדם ונראה. אני מקווה שזה באמת מה שיקרה".

דובי אמיתי

אישי: בן 61, נשוי, אב לשלושה וסב לשני נכדים. מתגורר במטולה, דור רביעי למייסדי המושבה
מקצועי: יו"ר נשיאות המגזר העסקי, מ-2020, ויו"ר התאחדות האיכרים, מאז 2007. בעבר היה סגן ראש מועצת מטולה
עוד משהו: אלוף משנה (מיל') בחטיבה הצפונית של פיקוד צפון

היצרנים והיבואנים התקפלו והקופה שוב ניצלה, בינתיים | עמירם ברקת, פרשנות

"הלחץ נותן את אותותיו", גל ההודעות מהימים האחרונים של יצרניות המזון והיבואנים על הקפאת התייקרויות מתוכננות או על העמקת מבצעים, התפרש כהתקפלות אם לא כהרמת דגל לבן מול איומי שרי האוצר ושרת הכלכלה. טקטיקת הספין והאיומים על הסקטור העסקי הוכיחה את עצמה? נכון להיום נראה שכן. מבחינת ליברמן, ברביבאי והשרים האחרים, ההתקפה לא גבתה מחיר גבוה וחסידי השוק החופשי (כולל אלה שבתוך הממשלה) לא הרימו קול צעקה. הבעיה המיידית נפתרה לכאורה. עד אחרי פסח, מי יודע, אם הבעיות בשרשראות האספקה לא ייפתרו, הפד יצליח להחניק את להבות האינפלציה, וגל ההתייקרויות יהפוך לרלוונטי כשלג דאשתקד. הדחייה כאסטרטגיה היא פתרון לא רע להתמודדות עם גלים סיסמיים קטנים ובינוניים, כל עוד לא מדובר בהתפרצות וולקנית כמו זו שאירעה בקיץ 2011.

מבחינת ליברמן הניסיון להסיט את תשומת הלב מהקריאות להורדת מסים הצליח. ממש כמו בגל האומיקרון, גם הפעם הדף שר האוצר קריאות לסיוע ממשלתי או להורדה משמעותית בנטל המס ונשאר בחיים. צעד רגולטורי מרכזי אחד, ההתייקרות המתוכננת במחירי התחבורה הציבורית (בשיעור של 8.7%) נדחתה (ככל הנראה גם כאן עד אחרי החגים) וזהו. מחירי הדלק והחשמל יעלו כמתוכנן והאוצר שוב הצליח להתחמק מהקריאות להכניס יד לקופה. מעניין לשים לב להבדלים בין התנהלותו של שר האוצר הנוכחי לזו של שר האוצר משה כחלון, שסימן את הורדת יוקר המחייה כאחד משלושת הדגלים שלו בקדנציה. כחלון ושר הכלכלה דאז אלי כהן התמודדו עם בעיית מחירי המוצרים בעיקר דרך הפחתות מכסים ומסי קנייה. כחלון כזכור גם הוריד את מס החברות והמע"מ וריווח את מדרגות מס ההכנסה בטענה הקלושה שהורדת מיסים דווקא מגדילה את הכנסות המדינה. ליברמן, בינתיים, לא פותח את קופת האוצר, למרות תוצאות השיא בגבייה.

ואולי הפרדיגמה שהורדת מסים מביאה קולות כבר לא נכונה? כחלון התגאה בכך שהוריד מסים יותר מכל שר אוצר לפניו, לפחות מאז נתניהו ב-2003. אבל מה שהציבור זכר לו בקלפי לא היו הצעדים הפופוליסטיים שבהם נקט לאורך הקדנציה הארוכה שלו, אלא את הגירעון התקציבי הגדול שנוצר כתוצאה מהם בסופה. האם הציבור מעדיף שר אוצר שנלחם לשמור על הקופה, ומפיל את האשמה ביוקר המחייה על סקטורים אחרים? זה כנראה ההימור של ליברמן.