לפני כחודשיים התפתח מאבק שליטה באחת החברות הקטנות בבורסה, אולמד סולושנס , המחזיקה במספר חברות בתחום המכשור רפואי. קרן הגידור "ברבור כחול 1" שמוביל איש שוק ההון הוותיק עמית ברגר (לשעבר בעל השליטה באנטר הולדינגס שהגיעה לחדלות פירעון) הגיעה להחזקה של 7.5% מהמניות, וקראה להדיח את יו"ר אולמד, דיוויד מילץ', ושני דירקטורים נוספים.
מילץ', 68, שהוא גם אחד מבעלי המניות הגדולים באולמד, שימש במשך השנים כמשקיע מוביל מאחורי הקלעים של החברה, שלא באמת הצליחה להתרומם ושרפה יותר מ-200 מיליון שקל מאז היווסדה.
בארה"ב הוא מוכר יחסית בעקבות פעילותו בחברות ביומד וגם כמפיק קולנוע ופילנתרופ התומך בעיקר באמנות עם זיקה ליהדות. בשוק ההון הישראלי, לעומת זאת, הוא פחות מוכר. הקרן של ברגר טענה בין היתר כי מניית אולמד (לשעבר אליום מדיקל) איבדה כמעט 70% משווייה בחמש שנים, כשבמקביל הוצאות ההנהלה היו גבוהות יחסית לגודלה של החברה.
עמית ברגר / צילום: יוסי כהן
נראה כי לקרן של ברגר קרצה האפשרות להשתלט על שלד בורסאי עם מזומנים, נוכח תמורה מותנית של 29 מיליון שקל שאמורה הייתה לנבוע לאולמד מעסקה למכירת נכסים וזכויות של החברה הבת פרוקאטיד (לשעבר גרדיה), הקשורים למערכת המשמשת להגנה מפני קרישי דם, חלקיקים ותסחיפים הנוצרים בפרוצדורות צנתור ותהליכי פתיחה והרחבה של כלי דם חסומים.
מילץ' נאבק, הגדיל את חלקו באולמד ל-13%, ובסופו של דבר היא נשארה בשליטתו. בינתיים התברר, כי התמורה המותנית לא תיכנס כנראה לקופת החברה, כך שהאטרקטיביות שלה כשלד פחתה. כעת, אולמד נסחרת בשווי צנוע של כ-35 מיליון שקל בלבד, לאחר שמניית החברה צנחה בכ-40% בשנה האחרונה.
כחלק מהניסיון ליצור עניין בחברה, ואולי כדי להסביר מדוע לא הצליחה להתרומם עד היום, החליט מילץ' לחשוף יותר מפועלו בישראל ובכלל. הוא נולד למשפחה של ניצולי שואה בניו יורק: "ההורים שלי הגיעו לארה"ב בשנות ה-40. אמא שלי איבדה 100 מבני המשפחה המורחבת שלה בשואה. אבא שלי איבד שני אחים, ונשארו לו שניים. לא לקחנו שום דבר כמובן מאליו. כשהיו שואלים את אבא שלי מה שלומו, הוא היה אומר 'הכל בסדר, יחסית לשואה'.
"כאשר אבא שלי היה נשאל מה הוא רוצה, הוא אמר שלום בפנים ושלום על פני האדמה. אני אומר, שלום בפנים וגן עדן על פני האדמה. אז אני עושה מה שאני יכול כדי שיהיה גן עדן על-פני האדמה. אגב, איי הבתולה הבריטיים - זה די קרוב לגן עדן על-פני אדמות. בדיוק הזמינו אותי לאי של ריצ'רד ברנסון. היה נהדר".
מקום שלא קל לצמוח ממנו
אחת החברות הראשונות שבהן השקיע מילץ' הייתה מינימד, חברה שהקים המיליארדר אלפרד מאן המנוח. מאן ודאי ייזכר בקרב משקיעים בישראל בזכות אחת מחברות המכשור הרפואי הפחות מוצלחות שלו, מנקיינד, שנרשמה למסחר בבורסה בת"א באמצע העשור הקודם והניבה למשקיעים הפסדי עתק, עד למחיקתה מהמסחר. אבל מינימד הייתה הצלחה ענקית: "ראיתי איך אל בנה את החברה, עד שנקנתה על-ידי מדטרוניק, ועד היום זו משאבת האינסולין הפופולרית בעולם", מספר מילץ'.
מילץ' עבד עם חברות רבות נוספות, כולל כאלו של מאן. ההשקעות הללו הגדילו את הונו, וב-2000 נחשף לראשונה לתחום בישראל. "פגשתי את קרן ההון סיכון פרגרין, שהשקיעה בחברות חממה (ומאז הספיקה לעשות אקזיטים בחברות כמו וולטק, קרדיו-וואלב, נאו-ווסק, NLT Spine ואחרות, ג' ו'), ולא הבנתי איך 20 מיליון דולר מספיקים להשקעה בעשר חברות. אמרו לי: 'בישראל עושים דברים בזול, יש כסף מהממשלה'. ואז פתאום התחלתי להתעניין".
מילץ' זיהה את הקונסולידציה הצפויה של חברות הענק בשוק הרפואי, וניבא מראש שהיא תקטין את מספר הרוכשים הפוטנציאליים לסטארט-אפים, ותפחית את מחירי האקזיטים, באופן שיהפוך את הפיתוח הזול והמהיר, כמו בישראל, לצו השעה של התחום.
קרן פרומד שהקים ב-2006 השקיעה בשלוש חברות: אנדוגן, שפיתחה מכשיר זעיר פולשני למניעת צניחת רצפת האגן; אלטרה, שפיתחה טיפול לסרטן; ו-HDH בתחום הלב. אנדוגן הצליחה למשיך אפילו את קרן פונטיפקס, אז בשליטתו של מנכ"ל טבע המיתולוגי אלי הורביץ. "אבל ב-2008 הכול קרס, ואי אפשר היה לגייס מימון לחברה", מספר מילץ'.
ובינתיים בבורסה נסחרה חברת אליום (שתהפוך אחר כך לאולמד), שמכרה סטנטים אורולוגיים, ורשמה הכנסות קטנות. "השתלטנו על אליום, מיזגנו לתוכה את אנדוגן ודברים התחילו להתקדם. אבל היו מלחמות כל שנתיים. לא קל לעשות עסקים בישראל".
תוכנית שאפתנית, הצלחה חלקית
מאז עברה אולמד מגוון תהפוכות. ב-2012 היא רכשה את חברת גרדיה, שפיתחה פילטר להגנה מפני תסחיפים בניתוחים, ורבים תהו מה הקשר בין שלושת המוצרים שלה, הגניקולוגי, הסטנטים האורולוגיים והמוצר הקרדיולוגי החדש.
תחת הנחייתו של מילץ', אליום החלה לרכוש מוצרים יותר שאפתניים בשוק המכשור הרפואי. לאחר רכישת גרדיה, היא ביקשה לרכוש מוצר לתחום של החלפת מסתם לב. דווקא קרן מדיקה, שמכרה לאליום את גרדיה, וכך קיבלה גם מניות בחברה הציבורית, יצאה בזעקה נגד העסקה. היא טענה שלאליום אין אפילו מעט מן המשאבים הדרושים כדי לפתח את המוצר הזה, וכי התחום תחרותי ונשלט על ידי חברות חזקות ועשירות.
מילץ' עדיין מתעקש על מודל ההחזקות של אולמד, אף שזה לא הוכיח את עצמו בשווי החברה. "מלכתחילה אמרתי לאלי הורביץ שנתחיל בקטן ונעלה כל פעם ברמת המורכבות והסיכון. החלטנו להשקיע פחות באליום, שנתקלה בשוק תחרותי, כי הייתה לנו הזדמנות טובה בגרדיה. אבל עם המוצר של גרדיה קשה היה לצאת לשוק כחברה קטנה ולא עשירה, והייתה לנו ההזדמנות למכור אותה כדי לקנות מוצרים בתחום מסתמי הלב וניתוחי הקיבה. בכל פעם אנחנו מוכרים מוצר כדי להשקיע במוצר עם פוטנציאל גדול יותר. עכשיו הגענו למקום הנכון שלנו".
"רק כשיושבים בבורד מבינים עם מה מתמודדים"
דוחות אולמד מלמדים כי החברה צברה מאז היווסדה הפסד של יותר מ-200 מיליון שקל. אמנם פעילות גרדיה נמכרה ב-2019 ב-17 מיליון דולר, וגם זו של אליום מומשה אשתקד ב-6 מיליון דולר, אך כפועל יוצא נכנסה אולמד לתקופה ללא הכנסות, בעודה מנסה לקדם ניסויים קליניים של מוצרים חדשניים יותר בתחום מסתמי הלב והניתוחים המטבוליים.
"ב-15 שנים אולמד יצרה ערך, אבל לא שווי", מודה מילץ'. "רכשנו חברות, מכרנו חברות. אמרו לי - מכרת בזול, אבל עד שאנשים לא יושבים בעצמם בבורד, הם לא יכולים לדעת מול מה אני מתמודד. גייסנו 43 מיליון דולר עד היום, זה כלום ושום דבר לעומת ההישגים שלנו".
מערכת הNobix של אלווטיקס חברת הבת של אולמד / צילום: אתר החברה
הוא מקווה שכניסה של שני מוצרי החלום לניסויים קליניים תעלה את הערך של אולמד גם בשוק ההון. את מלוא הכסף מהמכירה של גרדיה החברה כאמור לא תקבל בינתיים, בשל הודעה כי המוצר אוחזר על-ידי הרוכשת בגלל תקלה. זה גם לא טוב למוניטין. "זה לא קשור אלינו. היו להם בעיות בייצור", אומר מילץ'.
"התוצאות של אלפא טאו היו מדהימות"
בשנה האחרונה מוכר מילץ' גם כיזם של חברת SPAC, חברת רכישה מיוחדת בוול סטריט, שעומדת למזג לתוכה את חברת הטיפול בסרטן אלפא טאו, על-פי שווי מוצהר של כמיליארד דולר (אם כי שווי חברות המתמזגות לספאקים ירדו מאז הצהרה זו).
"הכרתי ספאקים מהאייטיז, חברות של 20-30 מיליון דולר שרכשו עסקים משפחתיים קטנים", נזכר מילץ'. כאשר קיבל פנייה מבנק קנטור פיצג'רלד לשתף פעולה בהקמה של ספאק, הבין שמדובר כבר במשחק אחר. "ומה יבדל את הספאק שלי? מיד חשבתי - ישראל.
"קיבלתי פנייה מאלפא טאו. התוצאות שלהם היו מדהימות. גם ד"ר סטיבן האן, שהוא סוג של גורו אונקולוגיה, ובעבר ראש ה-FDA, חשב ככה, וזה סגר את העניין. גייסנו 93 מיליון דולר בגיוס פרטי נלווה". המיזוג עדיין לא הושלם, אך השלמתו צפויה בקרוב.
כמה חברות ישראליות בתחום הביומד בשלות ל-SPAC לדעתך?
"אין עוד אלפא טאו, גם במונחים בינלאומיים. יש שתיים-שלוש חברות נוספות ששוות מעל 500 מיליון דולר, בעיקר בבריאות הדיגיטלית. עוד 15-20 יכולות להיכנס לשלב הפרה-ספאק, ואולי נגייס קרן פרה-ספאק כדי לתמוך בהן. החלק הקשה בספאק הוא הגיוס הפרטי ממשקיעים מומחים. המשקיעים המומחים מקבלים אינספור בקשות להשקיע בגיוסי פייפ".
וכעת הם מופסדים על חלק מהשקעותיהם.
"נכון, אבל אם יהיו כמה הצלחות יפות, התחום יחזור לימים היפים שלו".
"לדאוג למשפחה ולחיות את החיים"
לדברי מילץ', "המשפחה שלי לימדה אותנו שיש שלושה דברים חשובים בחיים: הראשון - תדאג למשפחה שלך, השני - תזרוק את עצמך לכל הזדמנות שהחיים פותחים בפניך, תעשה כיף, לא רק במסיבות אלא תחיה את החיים. והשלישי הוא תיקון עולם - כשאתה עובר בו תשאיר אחריך פחות לכלוך ממה שהיה כשהגעת".
כדי להגשים את המטרה הזו ביקש תחילה להיות רופא. באחד הקייצים קיבל עבודה כמתורגמן באולימפיאדת מינכן. "כשראיתי שוב יהודים נרצחים על אדמת גרמניה זה עשה אצלי משהו. עזבתי את הקולג' והתחלתי לנדוד ברחבי העולם".
כשהגיע לבקר חבר בסטנפורד, התלהב ממשאבי במחקר של האוניברסיטה ומיחסי הגומלין עם עמק הסיליקון שהיה אז בראשיתו. הוא התווה לעצמו מסלול לימודים משלו, ועבד או התנדב במעבדות של כ-13 זוכי פרס נובל, במקביל להשלמת הדוקטורט שלו ברפואה. במקביל, עבד בעסק של אביו. ב-1989 העסק נמכר, ומילץ' החל לנהל את ההון המשפחתי, שאותו השקיע בהצלחה בחברות ביומד שונות, כפי שתואר לעיל.
הוא כאמור גם פילנתרופ בתחום האמנות, בעיקר קולנוע יהודי. הסרט "החטאים" של אבי נשר, שהופק על ידי חברה שהקים מילץ', מילה מדיה, מבוסס על הסיפור האמיתי של ברוך מילץ', בן דודו של אביו.
ת.ז - דיוויד מילץ'
אישי: בן 68, נולד בניו יורק להורים ניצולי שואה
מקצועי: משקיע ויו"ר אולמד סולושנס. השקיע ב-Biocath שגייסה לאחרונה 145 מיליון דולר, שותף בחברת ה-SPAC המעוניינת למזג לתוכה את חברת הסרטן אלפא טאוב. היה אחד המשקיעים הראשונים באחת מחברות הגיימינג המצליחות בהודו
עוד משהו: הקים את קרן ד"ר דיוויד מילץ' להשקעה באמנות. הסרט "החטאים" של אבי נשר, שהופק על-ידי חברת מילה מדיה שהקים, מבוסס על סיפורו של בן דודו של אביו
אולמד סולושנס
תחום פעילות: מכשור רפואי
היסטוריה: הוקמה ב־2001 בשם אליום מדיקל. ב־2010 מוזגה לשלד בורסאי, יחד עם אנדוגן, גרדיה (פרוקאטיד), תרוליף ואלווטיקס. פרוקאטיד נמכרה ב־2019 ואליום ב־2021
נתונים: נסחרת לפי שווי של 35 מיליון שקל. הכנסות במחצית הראשונה של 2021 - 5.4 מיליון שקל, המיוחסות ברובן לאליום שנמכרה
כתבות
ני"ע
