ישראל בדרך לחיים מתחת לאדמה, וזו בשורה טובה

הקלישאה על אדריכלים אומרת שטעויות של רופאים לפחות נקברות מתחת האדמה, בעוד שטעויות של אדריכלים מונחות ומונצחות מעליה. אלא שבשנים האחרונות, לא הרישא ולא הסיפא נכונות. על רקע מצוקת הקרקעות בישראל ובכלל, אנחנו גם קוברים היום לא מעט אנשים בבנייני ענק מעל האדמה, וגם מתכננים ומקימים מפלצות בנייה אדירות מתחתיה.

המרתף המצליח בעולם

כשסטיב ג’ובס חיפש לפני שני עשורים את המיקום המושלם לחנות הראשונה של אפל במנהטן, אף אחד לא העלה על דעתו שהפרפקציוניסט המפורסם יבחר במרתף מתחת לקרקע. די מהר הוא יהפוך לחנות הכי מוצלחת של אפל בעולם. בהלסינקי, פינלנד, אושרה בשנת 2010 תוכנית ענק לבנייה מתחת הקרקע. עד היום נבנו שם יותר מ-400 "בניינים" מתחת העיר ויותר מ-200 פרויקטים נוספים נמצאים בתכנון, במטרה לפנות כמה שיותר שטח למעלה להולכי רגל ורוכבי אופניים. קנדה הקפואה עשתה זאת מזמן, ותושביה רגילים מידי חורף לנהל את שגרת יומם מתחת לאדמה.

הבשורה היא שכעת זה מגיע לישראל. לא שזה יגאל אותנו בקרוב ממגדלי הענק המוגזמים שנבנים פה בעיקר בשיטה של העתק-הדבק ומייצרים אשליה של צפיפות, אבל בהחלט משמח שאנחנו מסוגלים לחשוב מחוץ ומתחת לקופסה, גם אם באיחור אופייני.
כבר לפני עשור נעשתה עבודה גדולה עבור הממשלה של תכנון בתת הקרקע, כשגולת הכותרת הייתה הנושא הבטחוני והיתרון של מבנים בתת הקרקע למטרות הגנה על אזרחים ומתקנים שונים (אין כמו "הבור" בקריה). אבל העבודה נתקעה, חודשה ביתר שאת רק בעת האחרונה ובקרוב תגיע לישורת האחרונה.

תמ"א 1/40, שעדיין נקראת "תוכנית מתאר ארצית למיגון ופיתוח תת הקרקע" היא הרבה יותר מהקמה של כמה מקלטים. שלומי הייזלר, יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הודיע למועצה הארצית כי החלטת ממשלה מיוחדת תיתן דחיפה לתוכנית המתאר הארצית. במבט של כמה עשורים קדימה, ודאי למדינה שאמורה להכפיל את עצמה כל 3-4 עשורים, הייזלר משוכנע כי תוכנית שמכוונת ל-20% מהיקף הבנייה מתחת הקרקע היא בשורה גדולה. על אחת כמה וכמה כשמפסיקים במקביל לחשוב רק על חניות מתחת האדמה.

בימים האחרונים הגישו הוועדות המחוזיות הערות מינוריות יחסית לתוכנית. דלית זילבר, ראש מינהל התכנון, בישרה לאחרונה למועצה שראש הממשלה בעצמו התחייב לסייע לדחוף ולתכלל את כל המהלך, הדורש שיתוף פעולה מורכב ולא פשוט מצד המון משרדי ממשלה.

הדוח והסרט משנות ה־20

התמריץ הנדרש בעיקר פסיכולוגי. דני לזר, ראש צוות התכנון מטעם מינהל התכנון, הדגיש בדוח המסכם כי "בנייה לגובה הפכה לסמל סטטוס". הוא הזכיר את הסרט מטרופוליס מ־1927, ש"מציג עיר דיסטופית, ובה חלוקה מוחלטת לשני מעמדות - מעמד הפועלים החי בעיר התחתונה בתת-תנאים ובזיהום, ומשרת את המעמד העליון החי בעיר העליונה".

אנחנו מזמן לא שם, וחנות אפל תוכיח. הטכנולוגיה של היום, ובוודאי זו של מחר, יודעת לספק לנו אור ואוויר ראויים גם עשרות מטרים מתחת לאדמה.

את הניצנים אפשר לראות בשטח, בעיקר בתשתיות. תחנת נבון של הרכבת בירושלים יושבת בעומק 85 מטר מתחת האדמה. הקו האדום של הרכבת הקלה כולל 10 תחנות תת קרקעיות, סיפתח למטרו שייחפר מתחת לכל גוש דן ואמור לכלול 109 תחנות.

אבל הפוטנציאל גדול בהרבה. תוכנית המתאר של תל אביב, מאפשרת לראשונה להקים דירות בקומה מינוס אחת. זה עוד לא ממש קורה, אבל שליש מקניון TLV למשל נבנה מתחת לקרקע (כולל הקאנטרי). ומי שחושב שישראלים לא יסכימו לגור מתחת האדמה התל אביבית, ללא מרפסת או אפילו חלון, לא יודע באיזה תנאים מוכנים אנשים לגור בעיר הגדולה. ורק אל תציעו להם לעבור לדירה עם נוף פתוח בראש העין או בפתח תקווה.