ניסיון ההסדרה של לשכת עורכי הדין פוגע בסדר היום של המשרדים ויוצר אנדרלמוסיה בתחום

ממעט הדברים הטובים שיצר משבר הקורונה, הינו הדחיפה הגדולה שקיבל עולם הטכנולוגיה בסקטורים שמרניים, כמו עולם נותני השירותים בכלל ועורכי הדין בפרט הוא אחד מהם. מנגד, עם או בלי קשר למשבר, מתקפות הסייבר על סיכוניהן, הפכו לאירועים שכיחים במשרדי עורכי דין בארץ ובעולם.

לפני מספר שבועות השתתפתי בלונדון בכנס של ה-IBA (International Bar Association) בו נכחו נציגי 50 מדינות ובו הודגם, עד כמה צעד הסקטור המשפטי בעידן הקורונה כברת דרך עצומה בנושאי טכנולוגיה, ניהול ידע, אבטחת מידע, פרטיות, סייבר וכד'. כמובן שהשונות בין המדינות והתנהלותן גדולה ונגזרת מכללי האתיקה המקומיים, מחובות האחריות המקצועית, ממידת ההתפתחות הטכנולוגית בכל מדינה וכד'.

גם בישראל קמה יוזמה מבורכת של לשכת עורכי הדין, לעשות מעשה ולראשונה מזה כמעט שני עשורים, פורסמה השבוע חוות דעת וכללים המסדירים סטנדרטים להתנהלות עורכי הדין במרחב הטכנולוגי, לרבות בהקשרים של אבטחת מידע וסיכוני סייבר.

למרות הכוונות הטובות, הסדרה זו ניסתה להעביר באחת "במנהרת הזמן" סקטור, שבהקשר הטכנולוגי, מרביתו עדיין "מתנייד בעגלות בשבילי עיזים", לעולם של רכבים "ביוניים" הנעים על אוטוסטרדות מהירות. התוצאה, להבנתי, תהיה "אות מתה" של הסדרה שלא ניתנת ליישום.

יתרה מכך, ניסיון ההסדרה בוצע לדעתי במנותק מכל "השושבינים" המשיקים לו, פוגע בסדר היום של משרדי עורכי דין ויוצר אנדרלמוסיה, מעמיס על עורכי הדין עלויות שחלקם יקרות ואף בהקשרים מסוימים, מגדיל את חשיפתם של עורכי הדין.

אמנה בקצרה מספר דוגמאות מבין רבות, עליהם לדעתי פסחה ההסדרה, או לא הביאה בכלל שיקוליה. זאת מתוך ניסיון והכרות בני כמעט שלושה עשורים של סביבות עבודה של אלפי משרדי עורכי דין בהם, מעורך דין בודד ועד מאות עורכי דין.

עורכי הדין, שהינם אלופי הרטוריקה והכתיבה בעולמם, רחוקים כמזרח ממערב מעולם מונחי הטכנולוגיה ורבים מהם "טכנופובים" מובהקים. נוסח ההסדרה אינו מונגש לחלוטין לאחוז דרמטי של עורכי דין, שמסיבות גיל או רתיעה טכנולוגית יראו בו "סינית".

ומה עם האחריות המקצועית?

הנוסח פסח על כך, שישנם אמצעי תקשורת במשרדי עורכי דין, שכלל אינם מוזכרים בו. כך לדוגמה, המשרדים עדיין משתמשים בפקס ורבים מהם בתצורה הפיזית שלו. יתרה מכך, גם קיימים גופים/רשויות שספק אם יתיישרו עם הנדרש. לדוגמה בנקים או המוסד לביטוח לאומי, עדין מבקשים חומרים בפקס.

הנוסח מתעלם משושבין מרכזי בתחום זה, והוא "אחריות מקצועית" ונוסח פוליסות האחריות המקצועית והדין והפסיקה הרלוונטיים ויגדיל את חשיפתם של עורכי הדין בהקשר זה. הנוסח גם אינו מסונכרן עם העולם המתפתח של פוליסות ביטוח הסייבר, הן הללו המכסות את המשרד והן הללו מכסות נזקי צד ג'.

הנוסח קובע חובה שאין להפחית מדרישותיה וזאת במנותק מהנוהג בהסכמי שכר הטרחה הנוהגים במשרדים והפסיקה העדכנית בנושא. זאת גם בראיית פני עתיד וגם בראיית פני עבר, שכן במשרדי עורכי הדין הייצוג עשוי להיות במשך תקופות זמן ארוכות.
הנוסח הניח מודל עבודה מאוד סטנדרטי של משרדי עורכי דין ופסח על מופעים שונים. לדוגמא עת משרדי עורכי דין מתנהלים ביניהם בעבודה מבוזרת או ההיפך, עורכי דין העובדים ב/עם משרד אחד או יותר, או משרדים המשתפים ביניהם עבודה וכד'.

לסיכום, רואים אנו ניסיון מבורך להנגיש לסקטור שמרני את עולם הקידמה, אך בקצב, בעולם מונחים ובגישה של 30,000 רגל אשר בסופו של יום יפספסו את המטרה ואף ייצרו חשיפה רבה יותר. על מנת לא לאבד את העבודה הרבה שנעשתה על היוזמים לעשות לדעתי את הדברים הבאים:

1. לבקש את דעת כלל עורכי הדין הנמען לתהליך ההסדרה כדי להיחשף לכל ההיבטים והשונות הקיימת בציבור זה.
2. לפשט את המוסדר ואף לפעול ליישומו בהדרגה ובקצב הניתן לאימוץ.
3. לסנכרן את ההסדרה עם כל התחומים המשיקים או כרוכים בה.
4. לרתום את כוחה הכלכלי של לשכת עורכי הדין לטובת מכרזים והנחות לרכישת כלי התוכנה והכלים האחרים הנדרשים ליישום ההסדרה.

הכותב הוא מייסד GLawBAL העוסקת בייעוץ לסקטור המשפטי