המחלוקות בדרך: האם צור הדסה תהפוך לעיר?

הדרך לעצמאות מוניציפלית רצופה כוונות טובות אבל הביצוע רצוף מהמורות, כך מגלים על בשרם בחודש האחרון תושבי היישוב צור הדסה השייך למועצה האזורית מטה יהודה
לפני כחודש, בשיחת זום עם התושבים, אמרה שרת הפנים איילת שקד כי בתוך שנה יהפוך היישוב לעיר. הסיבה: היישוב גדל במהירות לעבר 20 אלף תושבים ומכביד על ניהול המועצה האזורית מטה יהודה, שבה 56 יישובים אחרים.

הכרזה על היישוב כמועצה מקומית נפרדת, ובהמשך לעיר, תקל על המועצה האם, אבל השאלה היא ממה תתקיים המועצה החדשה או מה יהיו מקורות ההכנסה שלה.
למשרד הפנים אין הרבה ניסיון בעניין, שכן שוהם היה היישוב האחרון שנפרד ממועצה אזורית - חבל מודיעין, וזה היה בשנות ה־90.

לפי ההליך הטכני, מפרק מטעם משרד הפנים בוחן את הכנסות המועצה ומחלק אותן באופן יחסי עם המועצה שתקום. לאחר המלצה של הוועדה הגיאוגרפית, במשרד הפנים מינו לתפקיד המפרק את רו"ח איתן ויינברגר, שבימים אלו נפגש עם המועצה המקומית מטה יהודה ומכין מודל פירוק נכסים.

ויינברגר אמור להגיש את תוכניותיו למשרד הפנים עד אפריל, לצד דוח שיבהיר את יכולת הקיום העצמאית של הצדדים. השרה, שתקבל את התוכניות לידיה, אמורה לחתום על צו הפירוק בתוך שנה, ועדה ממונה תנהל את המועצה החדשה ובחירות יתקיימו בתוך ארבע שנים.

אלא שבצור הדסה טוענים שממדרים אותם מכל הליך קבלת ההחלטות שנעשה לגבי עתידם.ביישוב מתגוררים למעלה מ-10,000 תושבים. לפי התוכניות הממשלתיות אמור היישוב להכפיל את גודלו. יישובים גדולים אחרים במועצות אזוריות עומדים בדרך כלל על כ-5,000 תושבים בלבד.

הוועדה הגיאוגרפית שבחנה את החלופות השונות המליצה על הפרדה של צור הדסה וכעת במשרד הפנים בוחנים כיצד יתקיימו שתי המועצות לעתיד: בין היתר נשקלת האפשרות להקים אזור תעשייה לצור הדסה וכן אופן חלוקת ההכנסות עם מטה יהודה מהנכסים הקיימים.

כמה תושבים יהיו: 22 אלף תושבים או 45 אלף?

בשבוע שעבר החליט ראש מועצת מטה יהודה ניב ויזל לקחת מסגנו שלומי מגנזי את "תיק צור הדסה" בשל טענה לניגוד עניינים ולהעביר את ניהול הנושא למנכ"ל המועצה ולמנכ"ל צור הדסה ובכך "להוציא את הפוליטיקה" מהעיסוק בנושא.

 שלומי מגנזי, סגן מועצת מטה יהודה / צילום: יח''צ

מגנזי מצביע בשיחה עם גלובס על שתי בעיות: אחת, השיחות החד־צדדיות של משרד הפנים עם המועצה, ושנייה, שתוכניות משרד השיכון ורמ"י בצור הדסה נוגדות תוכניות קודמות שנחתמו. "אנחנו יושבים עם משרד השיכון ומנהלים איתו מו"מ על המשך תוכניות הבנייה של צור הדסה שהולכת להיות עיר של 22 אלף תושבים, אדריכל המחוז מסכים ומייעד שטחים למלונאות ביישוב ושבוע לאחר מכן במשרד השיכון יוצאים במכרז עתידי לשיווק 140 יח"ד על אותו שטח", אומר מגנזי ומוסיף "במקביל למשא ומתן מול משרד הפנים על היפרדות של צור הדסה מהמועצה והפיכתה לעיר של 22 אלף תושבים, באתר רמ"י מתפרסמות תוכניות להפיכת צור הדסה לעיר של 50 אלף, אז תוכניות המתאר שאנחנו דנים עליהן כלל לא רלוונטיות".

ב־26 בדצמבר שלח מגנזי מכתב למנכ"ל רמ"י יקי קוינט בעקבות פרסום בקשה להתקשרות לבניית 140 יחידות דיור. רק לאחר פניית עורכי דין השיב קוינט: "דרישתכם למנוע הליך תכנוני במקרקעי ישראל חותרת נגד תפקידה של הרשות כמנהלת מקרקעי ישראל. ככל שתבקשו להביע את עמדתכם בהליך התכנון תוכלו לעשות זאת מול ועדות התכנון".

כך לניהול ההליך המורכב ממילא מתווספת קומה חדשה בדבר תכנון העיר ל-22 אלף תושבים תוך עשור בגרסת משרד הפנים או 45 אלף בגרסת רמ"י - מה שמשנה באופן מהותי את הצורך במקורות הכנסה ליישוב בדרכו להפוך לעיר.

מגנזי מציע פתרונות יצירתיים: "להשאיר את צור הדסה ענייה או לשלם לה מענקי איזון עד אין קץ זה לא נכון. צריך לקחת שטחים ולייצר הכנסות נוספות: אנחנו במיקום מעולה בין תל אביב לירושלים, אפשר לקדם אצלנו פודטק ואגרו טק. יש לנו קרקעות חקלאיות שאפשר להשתמש בהן למדע או להקים בית חולים קדמי לאוכלוסייה הפלסטינית".
כל התוכניות של מגנזי נשארות בינתיים על הנייר. מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש אומר לגלובס כי המשרד מטפל בנושא נוכח בקשות הן של המועצה האזורית והן של הוועד המנהל של היישוב. "אנו מבינים היטב את המורכבויות ופועלים על מנת שהפתרון שיינתן יהיה מיטבי.

"לצורך בחינת המשמעות הכלכלית בעבור שתי הרשויות, מינה משרד הפנים רו"ח מפרק. ברור כי במקרה של פירוק צפויה ירידה משמעותית במענק האיזון של צור הדסה ואנו בוחנים כעת חלופות לפתרון כלכלי. בין היתר נבחנות האפשרויות להעברתם של שטחים מניבים והכנסות ממטה יהודה לצור הדסה, ובנוסף מטה התכנון הלאומי בוחן את האפשרות להקמתם של אזורי תעשייה במרחב".

מקרה מיוחד מבחינת משרד הפנים

ככלל, משרד הפנים אינו מעודד פיצול רשויות. אלא שבמקרה זה, של היישוב הגדול בישראל שנמצא בתחומה של מועצה אזורית, לאור העובדה שהוא צפוי לגדול משמעותית - צור הדסה היא אכן מקרה מיוחד מבחינת משרד הפנים.

יו"ר הוועד המנהל בצור הדסה, דלית רוסו, מצביעה על הבעיה: "מבחינת משרד הפנים הובהר שהוועד המקומי לא מוכר בעיניהם ולכן לא מנהלים מולנו שיח. ראש המועצה שלקח את תיק צור הדסה אליו מייצג במו"מ את שני הצדדים וזה לא תקין לחלוטין.
"שאלנו מה קורה ומתי מדברים על חלוקת הכנסות או האם תהיה ארנונה מניבה שתעבור לצור הדסה מהמועצה? והתשובה הייתה ‘זה פוליטי’. ואני תהיתי מי הפוליטי שמייצג את צור הדסה ובהסתכלות קדימה? מי מייצג אותנו ודואג שלא נהיה גירעוניים?"

 דלית רוסו, יו''ר הוועד המנהל בצור הדסה / צילום: יח''צ

ראש מועצת מטה יהודה ניב ויזל הודף את טענות הוועד של צור הדסה ואומר כי "מי שמטפל בפירוק הוא מנכ"ל המועצה והגזבר מול מנכ"ל צור הדסה ומנכ"ל הפנים יאיר הירש. זה יותר חכם שזה יהיה מקצועי ולא פוליטי. צריך לדאוג שצור הדסה תוכל להתקיים וגם שאנחנו לא ניפגע. אני לא שם את עצמי בצד מסוים. משרד הפנים צריך לדאוג ששתי המועצות יוכלו להתקיים אחת לצד השנייה".