קיה ויונדאי פופולריות מאי פעם בישראל. האם הסכם הסחר המתקרב יבסס את שליטתן?

ענף הרכב התחיל את שנת 2022 עם שלל שיבושים, שמשתקפים היטב בנתוני המסירות של חודש ינואר. יבואני הרכב הסדירים מסרו בינואר כ-37,404 כלי רכב חדשים, כולל מוניות, ירידה של 22.7% לעומת ינואר אשתקד. גם אם נוסיף לסך הכולל עוד כ-1,130 כלי רכב מיבוא עקיף, שנמסרו בינואר, הנתון הכולל עדיין אינו מזהיר.

מצב זה מושפע ישירות משיבושים על כלל המשק בעקבות גל האומיקרון ברחבי העולם, ובפרט בישראל. בין היתר, ישנם שיבושים בלוגיסטיקה ומחסור במשאיות להובלת רכב. בנוסף, בתחילת החודש אבדו שבעה ימי עבודה בשל עיכוב של משרד התחבורה בעדכון השנתי של קבוצות הרישוי, שהן תנאי למסירת רכב חדש ללקוחות.

אפילו בלי הגורמים המשבשים הללו קשה מאוד לחזות את המשך השנה על בסיס חודש ועל בסיס מסירות, שמשקפות הזמנות משני הרבעונים האחרונים של 2021. עם זאת, בנתוני מסירות הרכב של ינואר יש כמה נתונים שקשה להתעלם מהם - בראשם הגדלת הדומיננטיות של המותגים הקוריאנים בצמרת טבלת המסירות.

כ־40% מהרכבים שנמסרו בינואר הם קוריאנים

נתוני ינואר מציגים שכ-37% מכלל כלי הרכב החדשים, שעלו על כבישי ישראל באותו החודש, הגיעו מיצרן אחד בלבד - קבוצת HMC הקוריאנית. המותג יונדאי אחראי לכ-22.4% מכלל מסירות הרכב בינואר, ואילו קיה אחראית לכ-14.3%. טויוטה, שבמקום השלישי, תפסה נתח של 12.7% מהמסירות עם ירידה חדה ביחס לינואר אשתקד, שנובעת משיבושי הייצור והאספקה של טויוטה ביפן ובאירופה. מאזדה טיפסה למקום הרביעי, ודחקה למקום החמישי את סקודה - שכמו כל המותגים של קבוצת פולקסווגן סובלת ממחסור חמור ומתמשך באספקת רכב עקב משבר הצ’יפים.

רבים בענף הרכב שואלים את עצמם האם גם המשך השנה תהיה בנוסח "יונדאי, קיה וכל השאר", אך התשובה לכך מורכבת. עיקר המסירות של הקוריאניות בישראל במהלך ינואר, וכנראה גם בחודשי פברואר ומרץ, מתמקדות בשני דגמים - יונדאי איוניק האצ’בק הייבריד וקיה נירו בגרסת הייבריד ופלאג-אין. מדובר בדגמים שייצורם ושיווקם ברחבי העולם כבר הסתיים בחודשים האחרונים.

סדרות הייצור האחרונות של הדגמים הללו, שיוצרו בקוריאה, כבר הוזמנו על ידי היבואנים בישראל זמן רב מראש כדי להקדים את הקטנת הטבת מס הקניה בתחילת השנה. תוצאה מכך, נמסרו בינואר אלפי יחידות משני הדגמים הללו, בעיקר עבור ציי רכב ועבור מאגרי ה"אפס קילומטרים" של חברות הליסינג, שניצלו את ההזמנות לעשות על הדגמים המבוקשים האלה "סיבוב מהיר" ורווחי מאוד ממכירה ללקוחות פרטיים במחיר מלא.

הבעיה היא שהבוננזה הזו היא קצרת מועד. המלאים של שני דגמי הלהיט הללו עתידים להיעלם עד תום הרבעון הראשון, והיבואנים של HMC יצטרכו להתמקד בשיווק של אלנטרה הייבריד החדשה ושל קיה נירו החדשה. מדובר בשני דגמים יקרים ומתקדמים יותר, שזוכים לפחות גמישות בתמחור מהיצרנים.

ההסכם עם דרום קוריאה עלול לטרוף את הקלפים

בה בעת, לקוריאנים יש יתרון בשוק הרכב הישראלי משלוש סיבות. הראשון הוא מערך דגמים חדשים, שנמצאים בדרך לארץ, דוגמת ה-EV6 החשמלית והדור החדש של ספורטג’ מבית קיה, לצד אספקה גדולה יותר של האיוניק 5 החשמלית אצל יונדאי. השני הוא שער הדולר הנמוך ביחס לשקל - והדולר הוא המטבע הרשמי של יצרני הרכב הקוריאנים. והיתרון השלישי, וייתכן המשמעותי ביותר, הוא האשרור המתקרב של הסכם הסחר בין ישראל לקוריאה, המהווה שינוי מערכתי.

נזכיר שבמאי אשתקד נחתם רשמית הסכם סחר חופשי בין ישראל לדרום קוריאה אולם הוא טרם אושרר ונכנס לתוקף. גורמים מדיניים בישראל טוענים, שהעיכוב נובע מהחלטת הקוריאנים לבחון מחדש של ההסכם כדי להוציא ממנו כל בעיה אפשרית.

אבל נראה, שגם משרד האוצר בישראל לא ממהר לאשרר את ההסכם, שצפוי להביא עמו ביטול הדדי של מכסים, ובראשם המכס בגובה 7% על כלי רכב קוריאנים. ביטול המכסים על רכב יתבטא בהפסד פוטנציאלי של גביית מס בגובה מאות מיליוני שקלים בשנה, ולפיכך כל חודש של עיכוב באישור ההסכם שווה לאוצר הרבה כסף.

על פי הערכות בישראל, ההסכם יאושרר בתחילת הרבעון השלישי של השנה. אם זה אכן יקרה, ההסכם יעניק תרומה לא מבוטלת לשליטה של יונדאי וקיה בישראל. ככל הנראה שני המותגים הללו כבר לוקחים את ההסכם בחשבון, בכל הנוגע לתכנון היבוא ושחרור המלאים שלהם להמשך השנה.

ההסכם עם סין נמצא מעבר לפינה?

עוד הסכם סחר חדש, שעשויה להיות לו השפעה מהותית על שוק הרכב הישראלי בעתיד הנראה לעין, הוא הסכם הסחר החופשי בין ישראל לסין. ההסכם נמצא בדיונים בין שתי המדינות כבר כמעט עשור, ובשנתיים האחרונות התעכב בשל משבר הקורונה. אך כעת, נראה שהמגעים לחתימתו מתקדמים.

ממשלת סין רואה בחתימת הסכם הסחר עם ישראל צעד חשוב לקידום פרויקט "דרך המשי", שמטרתו והרחיב את ההשפעה הכלכלית והמדינית של סין באזור. לעובדה שבינואר מלאו 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין, יש גם חשיבות מיוחדת וסמלית. אינדיקציה לכך ניתן לראות בדבריו של שגריר סין בישראל לתקשורת הסינית: "סין רואה ביובל של 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים עם ישראל הזדמנות ליישם את ההסכמים החשובים שהושגו בין מנהיגי שתי המדינות".

מספר ימים לאחר מכן התראיינה שגרירת ישראל בסין, אירית בן אבא, לעיתונות המקומית. "המו"מ שלנו עם ממשלת סין רשם התקדמות משמעותית בחודשים האחרונים", טענה השגרירה. "ממשלת סין הודיעה שזה הוא אחד ההסכמים שהיא מעוניינת לחתום בהקדם האפשרי. אנחנו מקווים שנוכל לחתום עליו בחודשים הבאים. ההסכם יפחית את מכסי היבוא משני הצדדים ועל פי מחקרים, שערכנו בטרם החלו המגעים, ההסכם יגדיל משמעותית את היקף הסחר בין שתי המדינות".

 אירית בן אבא, שגרירת ישראל בסין / צילום: תמר מצפי

עבור ממשלת סין יש חשיבות לחתום על ההסכם עם ישראל עוד השנה. בין היתר, ההתקדמות המהירה במו"מ חתימת הסכם סחר חופשי בינה לבין יתר מדינות מפרץ הפרסי, היא סיבה מרכזית המשתלבת בתמונה הכוללת. בנוסף, התחלת הפעילות המסחרית של נמל המפרץ בחיפה בניהול סיני, מהווה ראש חץ להרחבת נוכחותם הכלכלית באזור.

ניסיון העבר מלמד שלוחות הזמנים של הסכמים כאלה הם נזילים מאוד, ולא ברור אם הסכם סחר חופשי מול סין אכן יחתם השנה. ועדיין, זו התפתחות פוטנציאלית, שעשויה לתת תנופה נוספת לחדירה של כלי רכב מתוצרת סין לישראל. בשנה שעברה נתח השוק של הרכבים הסינים בישראל זינק מ-0.8% ל-3.2% - הנתח הגדול ביותר של הסינים במדינה כלשהי עם תקינה מערבית.

ביטול המכס על כלי רכב מיובאים מסין ועל סוללות לרכב חשמלי (שרובן מיוצרות שם), עשוי להגדיל משמעותית את נתח השוק של הסינים בישראל, ועל הדרך להרחיב את פלח הרכב החשמלי, שבו הם שולטים כיום. האם גם הצרכן הישראלי ייהנה מביטול המכסים או שכולן ייעלמו בכיסי היבואנים והיצרנים? זו כבר שאלה אחרת.