אלהרר מחזירה למדינה את המו"מ מול קפריסין על מאגר אפרודיטה-ישי

ישראל מחזירה את המחלוקת על שדה הגז אפרודיטה-ישי למישור הבין מדינתי. שרת האנרגיה קארין אלהרר הודיעה לחברות המחזיקות בחלקו הקפריסאי של מאגר הגז אפרודיטה-ישי, בהן דלק ושברון, ולחברות המחזיקות בישי (צדו הישראלי של המאגר), בהן החברות "הזדמנות ישראלית" ונאממאקס, כי היא מקציבה עוד חודש בלבד להגעה להסכם על תשלום פיצוי לצד הישראלי במאגר כנגד ויתור מלא על זכויותיו ונכסיו. אם לא, ב-4 במרץ, עם תום המועד שהוקצב, המו"מ ינוהל שוב בין המדינות. במידה שכך יקרה, משמעות הדברים היא כי כל האפשרויות חוזרות לשולחן המו"מ בין המדינות, לרבות יוניטיזציה (איחוד) של המאגר המשותף, עליה כבר הוסכם באמנה שנחתמה בין המדינות בשנת 2010. מניית הזדמנות ישראלית  עלתה היום בבורסה בתל אביב ביותר מ-27% לאור המצב החדש.

במכתב ששלחה השרה אלהרר נאמר כי "מדינת ישראל לא ויתרה על זכויותיה במאגר אפרודיטה, לרבות הדרישה שהמאגר לא יפותח חד צדדית [ע"י קפריסין]". בשותפות ישי הביעו שביעות רצון רבה מעמדתה זו של השרה ומציינים כי הדבר נעשה בניגוד לקודמה בתפקיד השר יובל שטייניץ.

בגלובס פורסם במאי 2021 על המשא ומתן בין שתי הקבוצות, שמחזיקות בשני חלקי מאגר הגז אפרודיטה, שחלקו הארי ממוקם במים הטריטוריאליים של קפריסין והינו בבעלותן של דלק קידוחים, שברון ושל, והחלק השני, הקטן, שמכונה מאגר ישי, שממוקם במים הטריטוריאליים הישראליים ונמצא בבעלות של ארבע חברות ישראליות - הזדמנות ישראלית, נאממאקס אויל אנד גז, אדן אנרגיה ו-PSH.

העובדה שאותו שדה גז ממוקם במים הטריטוריאליים של ישראל ושל קפריסין מחייב הסדר כלכלי ביניהן. אלא שהמשא ומתן נפתח כשברקע האשמות מצד החברות הישראליות השותפות במאגר ישי כלפי משרד האנרגיה וממשלת ישראל. לטענתן, אלה לא מעניקות להן גיבוי מספק מול קפריסין לדרישה לפתח את השדה במשותף ולהביא בכך גם לתמורה כספית למדינה בצורת מסים על רווחי הגז במקום פתרון של פיצוי חד פעמי. מנגד, חובה לומר כי החברות הללו מחזיקות בנתח קטן מהמאגר, שבמקרים אחרים בעולם הוביל לפתרון של פיצוי ולא של יוניטיזציה של המאגר המשותף.

מחלוקת חריפה סביב מאגרי הגז

מאגר הגז אפרודיטה-ישי ממוקם על גבול המים הכלכליים שבין ישראל וקפריסין, כשרובו נמצא בתחום המים הכלכליים של קפריסין. כמות הגז בחלקו הישראלי של המאגר, המכונה מוערכת ע"י משרד האנרגיה ב-10 עד 12 BCM, בעוד כמות הגז בחלקו הקפריסאי של המאגר, נאמדת בכ-120 BCM. מאחר שהגז שבחזקת ישי מהווה חלק אינטגרלי גיאולוגי ממאגר אחד החוצה את הגבול בין קפריסין וישראל, הרי שפיתוחו והפקתו תלויה בהסכמות בין שתי המדינות.

ישראל וקפריסין חתמו ב-2010 על הסכם לשיתוף פעולה בסוגיית שדות הגז המתגלים במזרח הים התיכון ובו סעיפים הנוגעים למאגרים חוצי גבולות של המים הכלכליים. ב-2012 התברר כי מאגר ישי הוא המשכו של מאגר אפרודיטה הקפריסאי. מאז מנהלת הקבוצה המחזיקה במאגר ישי מאבק להגעה להסכם פיתוח משותף, ולא להסדר פיצויים.

הנושא נותר במחלוקת חריפה וכלל צעדים דיפלומטיים ומכתבים נזעמים, אלא שאז נכנסה לתמונה שרת האנרגיה הקפריסאית החדשה, נטאשה פילידס, שהחליטה להביא לפתרון כדי להסיר את המכשולים מפיתוח מאגר אפרודיטה האמור להכניס כסף רב למדינת האי. היא סיכמה עם שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ על מתווה מהיר לפתרון הסוגיה ולפיו יחל לאלתר משא ומתן בין החברות הזכייניות משני הצדדים כדי "לסכם את האופן שבו יפוצו החברות הישראליות בגין חלקן במאגר". משמע בפועל ישראל מקבלת את מתווה הפיצוי ולא הפיתוח המשותף. בחברות הישראליות התנגדו וראו בכך ויתור מראש של המדינה על משאב לאומי. הן הציגו בעבר הערכות כי מדובר באובדן הכנסות ממסים בהיקף של קרוב ל-3 מיליארד שקל. בתגובה לגלובס במאי 2021 דחה משרד האנרגיה את הטענות והזכיר כי יש חשש שהחברות המחזיקות באפרודיטה יחלו בפיתוח ללא הסכמה ישראלית וכי חלקיותו מהמאגר המשותף קטנה למדי.

השותפות בחזקת ישי הביעו היום שביעות רצון מהכרזתה של השרה אלהרר: "עד כה ישראל גררה רגליים ומסיבות לא ברורות נכנעה לגחמותיה של קפריסין על אף האמנה החתומה בין המדינות. ככל שישראל מוכנה לקבל את דרישתן של קפריסין ושותפותיה ולוותר על כל זכויותיה ונכסיה במאגר על אף האמנה הקוראת לשיתוף פעולה בין המדינות בפיתוח והפקת המאגר, ראוי כי לכל הפחות תקבל ישראל פיצוי הולם ומכבד בעבור שלל ויתוריה כלפי שכנתה. פיתוחו של מאגר אפרודיטה הוא עובדה מוגמרת וטוב עושה השרה שעומדת על זכויותיו של הציבור הישראלי במאגר, המוערכות בשווי מאות מיליוני דולרים, בטרם יחלו קפריסין ושותפותיה לפתחו באופן חד צדדי ולהביא לאובדן הזכויות וערכן".