האם עליית המחירים בישראל היא המתונה ביותר בעולם?

על רקע הסערה הציבורית סביב גל עליות המחירים במשק, נשאל בשבוע שר האוצר, אביגדור ליברמן, בפתח ישיבת הסיעה של מפלגתו, מה בכוונתו לעשות כדי להתמודד עם הסוגיה. ליברמן, בתשובה שאולי הפתיעה רבים, קבע בצורה נחרצת כי אם מסתכלים על הבעיה באופן גלובלי הרי ש"עליית המחירים במדינת ישראל היא הכי מתונה בעולם". האם שר האוצר צודק? 

את עליות המחירים בארץ ובעולם נהוג לחשב באמצעות מדד המחירים לצרכן. זה מדד שנקבע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל מדינה, ובוחן את אחוז השינוי שחל בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של מוצרים ושירותים. חשוב לציין שהמדד משקף רק את השינוי בכל סעיף, ולא מתייחס לשאלה האם מלכתחילה יוקר המחיה במדינה הוא גבוה.

אחוז השינוי במחירי הסל מוכר גם כנתון האינפלציה במדינה. ואכן, בתקופה האחרונה האינפלציה נמצאת בכותרות, על רקע זינוק דרמטי בנתון הזה ברבות ממדינות העולם. כך, בארה"ב נרשמה במהלך 2021 אינפלציה שנתית של 7% - שיא של 39 שנה. בבריטניה עמדה האינפלציה על 5.4%, בגרמניה על 5.3% וכך האלה במדינות רבות. ומה בישראל? כאן האינפלציה השנתית הסתכמה ב-2.8% בלבד. כלומר, עוד לפני שאנחנו צוללים להשוואה מעמיקה ומפורטת, נראה שדבריו של ליברמן אכן עולים בקנה אחד עם המגמות המוכרות.

נתוני ה-OECD מספקים תמונה שמעודכנת לשנה שבין אוקטובר 2020 לאוקטובר 2021, אך גם היא לא שונה בהרבה מהמצב שהצגנו. מתוך 35 מדינות בארגון שלגביהן יש נתונים, רק בשלוש המדד עלה פחות מבישראל: יפן, שווייץ ופורטוגל. בעוד שבישראל המדד עלה בתקופה הזאת ב-2.3%, הנתון החציוני ב-OECD הוא כמעט כפול: 4.2%. וחשוב לציין שלא מדובר בנתון מקרי: במשך שבע השנים האחרונות, ישראל לרוב נמנית עם המדינות שבהן קצב עליית המחירים הוא הנמוך ביותר ב-OECD.

עד כאן הנתונים היבשים שאכן עולים בקנה אחד עם דבריו של ליברמן. מכאן לכמה סייגים והסברים. סל הצריכה מורכב ממגוון סעיפים שלכל אחד מהם ניתן משקל שונה בהתאם לחלקו היחסי בסל הצריכה. בישראל, הסעיפים העיקריים כיום בסל הם דיור (עם משקל של 24.7%), מזון (14.6%) ואנרגיה (5.1%). אם הדיור מקבל משקל כל כך מרכזי בסל הישראלי, איך יכול להיות שלמרות מה שאנחנו יודעים על עליית מחירי הנדל"ן בארץ, הסעיף הזה דווקא מייקר את הסל אצלנו פחות מב-OECD? ההסבר לכך הוא שסעיף הדיור אינו מתייחס למחירי הדירות, אלא ל"מחיר שירותי הדיור". או במילים פשוטות יותר, הוא אינו מתיימר לשקף את העלייה במחירי הדירות, אלא בעיקר את העלייה במחיר השכירות.

מעניין להסתכל גם על שני הסעיפים המרכזיים הנוספים: מזון ואנרגיה. בסעיף המזון, שהתייקרותו היא אחת הסיבות המרכזיות להתעוררות הנושא כעת, ישראל אכן ממוקמת בחצי העליון של מדינות ה-OECD מבחינת תרומת הסעיף למדד. כלומר, זה אכן רכיב שמעלה את נתון האינפלציה בישראל. יחד עם זאת, גם כאן ישראל היא לא מובילה עולמית. השוואת סעיף האנרגיה למדינות העולם המפותח מעלה שכאן מצבנו אכן טוב במיוחד: ישראל מדורגת במקום השני ב-OECD בתרומת סעיף האנרגיה למדד. כלומר, אנחנו המדינה שבה עליות המחירים בסעיפים כמו חשמל, דלק, גז בישול ביתי ועוד, הן כמעט הנמוכות ביותר ב-OECD.

אבל נחזור לסייגים ונסיים באחד כללי יותר. נתוני הלמ"ס מבוססים בסופו של דבר על סקר, שבאופן טבעי גם לו יש מגבלות ובעיות, ונראה שאלה אף החריפו במהלך הקורונה. פרויקט נרחב שפורסם לאחרונה בעיתון זה סקר כמה מהמרכזיות שבהן, וביניהן נתונים לא מעודכנים ופערים בין נתוני הסקר לבין הנתונים הרשמיים שמפרסמת המדינה. יש לציין כי בלמ"ס מסבירים שמדובר בבעיה עולמית, כך שייתכן שהבעיה הזו משותפת גם למדינות שאליהן השוונו את ישראל. 

בשורה התחתונה: דבריו של ליברמן נכונים ברובם. רק שלוש מדינות ב-OECD הציגו בשנה האחרונה עליות מחירים שהן מתונות יותר מבישראל, והאינפלציה שנרשמה כאן במהלך 2021 נמוכה משמעותית מזו של מדינות מרכזיות בעולם. מזה מספר שנים שקצב האינפלציה בישראל הוא נמוך ביחס לעולם, ומדובר בתופעה עקבית ומתמשכת.

תחקיר: יובל אינהורן