"דוברובוט", אחת מחברות הבריאות הפרטיות הגדולות ביותר באוקראינה, מתכוננת לפלישה של הרוסים. החברה, שמפעילה 20 מרפאות בבירה קייב ובסביבותיה, מילאה את מצבורי הדלק שלה, הכינה גנרטורים ואגרה ציוד רפואי. לעת עתה גם הכניסה למגירה את תוכניותיה לפתוח מרפאה נוספת בחארקיב, העיר הגדולה ביותר במזרח אוקראינה, שממוקמת בסמוך לגבול עם רוסיה.
"זה שיש לך שכן לא יציב מצפון משפיע על התוכניות לטווח ארוך", אמר ואדים שקמן, מנכ"ל דוברובוט. "אנחנו מקווים שזה לא יגיע לזה, אבל אם תהיה מלחמה נהיה מוכנים להציע מה שאנו יכולים כדי לעזור למי שיזדקק לנו".
על אף אזהרות אמריקאיות מפלישה רוסית קרובה, יש מעט סימנים של פאניקה באוקראינה. החנויות מלאות מוצרים, הבנקים עובדים כרגיל ואין ריצה לרכישת כרטיסי טיסה לצאת מהמדינה. אבל הלחץ הפסיכולוגי של עצם קיומה של האפשרות של מלחמה כוללת כבר פוגע בכלכלת אוקראינה, שהיא אחת העניות במזרח אירופה וקיבלה מכה קשה כשרוסיה סיפחה את חצי האי קרים ואיזור דונבאס ב־2014.
מנכ"לי חברות עזבו את המדינה
ערך המטבע האוקראיני, הְרִיבְנְיָה, ירד ב־4% מול הדולר מאז תחילת השנה, והפך אותו לאחד המטבעות עם הביצועים הגרועים ביותר ב;עולם לצד הרובל הרוסי. זאת, אפילו בזמן שהבנק המרכזי האוקראיני הוציא יותר ממיליארד דולר על מנת לתמוך במטבע המקומי. משקיעים רבים הקפיאו מימון והשהו תוכניות להתרחבות, וכרגע הם ממתינים לראות איך המשבר הזה יסתיים. מנכ"לים ובכירים אחרים בכמה חברות עזבו את המדינה בעקבות האזהרות של ארה"ב ושל מדינות מערביות אחרות.
"איתותים מהמערב על כך שמחר תהיה מלחמה... משמעותם פאניקה בשווקים ופאניקה בתחום הפיננסי", אמר ביום שישי נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי. "אנחנו לא יכולים להתמודד עם זה לבד".
נשיא אוקראינה זלנסקי / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky
מדינות מערביות ממהרות לשלוח סיוע חירום לאוקראינה, כולל 1.35 מיליארד דולר, שהובטחו על ידי האיחוד האירופי בחודש שעבר. ערעור הכלכלה האוקראינית ואולי הצתת אי־שקט פנימי יכולים להגשים לרוסיה את יעדיה במדינה אפילו מבלי שחייל רוסי אחד יצטרך לחצות את הגבול - כך אומרים גורמים רשמיים אוקראינים.
"אחת המטרות של רוסיה היא לפגוע בכלכלת אוקראינה", אמר טימופיי מילובנוב, יועץ לזלנסקי ולשעבר שר הכלכלה והמסחר. "למעשה זו עשויה להיות אחת המטרות הגבוהות ביותר שלהם".
הכלכלה נכנסה למיתון ב־2014
כלכלת אוקראינה נכנסה למיתון עמוק והמטבע שלה איבד כ־70% מערכו כתוצאה מהסכסוך ב־2014; חברות אוקראיניות בבת אחת ניתקו קשרים עם מקבילות וותיקות ברוסיה; טיסות ישירות בין שתי המדינות נפסקו; וחילוקי דעות לגבי תפקידה של רוסיה במלחמה תקע טריז בין חברות ששיתפו פעולה במשך שנים.
"צד אחד לא היה מוכן למכור והצד השני לא היה מוכן לקנות", אמר ליב וישלינסקי, מנהל המרכז לאסטרטגיה כלכלית, מכון מחקר מקייב.
זלנסקי, קומיקאי בעברו, נכנס לשלטון ב־2019 בהבטחה למגר את השחיתות, לעודד צמיחה כלכלית ולהביא למדינה שלום.
מאז המדינה נקטה בצעדים גדולים. היא התרחקה מרוסיה, פיתחה קשרי מסחר עם האיחוד האירופי וכן עם הכוח העולה הגדולה מהמזרח, סין, והכלכלה של אוקראינה הצליחה להציג שיקום.
10% מהחברות הזרות שוקלות לעזוב
ב־2013 כ־25% מהסחורה שאוקראינה יצאה נשלחה לרוסיה. על פי נתונים רשמיים של הממשל האוקראיני, ב־2020, חלקה של רוסיה ירד ל־5.5% בעוד שהחלק שנשלח לאיחוד האירופי הגיע ל־38% לעומת 26% קודם לכן. אוקראינה והאיחוד האירופי חתמו על הסכם סחר חופשי ב־2014.
צבא אוקראינה מאמן אזרחים בקייב לקראת מלחמה אפשרית עם רוסיה, ראשון / צילום: Reuters, Peter Nicholls
המטבע נותר יציב בגלל יצוא קבוע, בייחוד של תוצרים חקלאיים, ובשנים האחרונות רזרבות המטבע הזר עלו ל־31 מיליארד דולר. זו הקרן הגדולה ביותר באוקראינה שנועדה לעתות מצוקה מאז 2011 והרבה יותר גדולה מ־5 מיליארד הדולר שהיו למדינה ברזרבות בעיצומו של הסכסוך ב־2014.
על פי מחקר מהעת האחרונה של איגוד העסקים של אירופה, שסקר 136 חברות הפועלות באוקראינה, 45% מתכננות להמשיך לפעול כרגיל במקרה של פלישה צבאית רוסית. כ־17% אמרו שהן שוקלות לעבור לאיזורים במדינה אותם יש פחות סיכוי שרוסיה תכבוש, ורק 10% אמרו שהן שוקלות לעזוב את המדינה. "פרויקטים ותיקים של השקעות עדיין נמשכים אבל השקעות חדשות נדחות", אמר מילובנוב.
העסקים נפסקו וההשקעות הושהו
דייל פרי, משקיע אמריקאי ותיק באוקראינה וראש החברה ERU Management Services שיש לה עסק למסחר באנרגיה בקייב, אמר שהחברה שלו מחפשת אפיקי השקעה בכמה פרויקטים מתחדשים אבל כעת החברה נכנסה למצב של המתנה לראות מה יקרה. "העסקים נפסקו וכל ההשקעות החדשות הושהו", אמר פרי.
"האם הייתי מחליט על השקעה חדשה בימים אלה? ברור שלא", אמר. "לא צריך מוח עסקי יוצא דופן כדי לקבל החלטה כזו בנסיבות הקיימות".
בתוך הלמות התופים של כותרות מפחידות, אזרחים מערביים עוזבים את אוקראינה. העזיבות האלה כוללות משפחות של דיפלומטים אבל גם רבים אחרים שהקשיבו לקריאה של השגרירויות לצאת מהמדינה והעלו פוסטים לרשת ובהם פירטו את הסיבות שהובילו להחלטה שלהם לעזוב או אפילו צילומים משדה התעופה לפני העלייה למטוס. אלא שלא כולם מקיימים את ההנחיות האלה.
בשבוע שעבר, היום בו שגרירות ארה"ב באוקראינה עודדה אזרחים אמריקאים לצאת מהמדינה בגלל החשש מפלישה רוסית, פטרו רונדיאק הקליט נאום בווידאו ובו הוא ביקש להרגיע את עמיתיו ב־Winner, יבואנית הרכב השנייה בגודלה באוקראינה.
"אני אמריקאי", אמר רונדיאק, העומד בראש הדירקטוריון בחברה במסר ל־850 העובדים שלה. "אבל אני נשאר באוקראינה", הוא אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.