בנק ישראל: עליית נכסי הקריפטו מסוכנת לבנקים

"עם עליית ערכם ותפוצתם של נכסי הקריפטו עולה גם הפוטנציאל להיווצרותם של סיכונים שונים ליציבות הפיננסית. אלו קשורים בעיקר לתנודתיות הרבה של מחיר נכסי קריפטו החושפת את המשקיעים בהם לסיכוני אשראי, שוק ונזילות" - כך עולה מדוח היציבות הפיננסית החצי שנתי של בנק ישראל, אשר מקדיש פרק לעולם הקריפטו.

"אם נכסים אלו יהוו חלק משמעותי מהמערכת הפיננסית, תנודתיות זו יכולה להשפיע על יציבות המערכת בשני ערוצי מרכזיים: הראשון: פגיעה במוסדות הפיננסיים - ככל שתגדל החשיפה לנכסי קריפטו באופן ישיר או עקיף; השני: פגיעה בצריכה הפרטית - אם נכסי הקריפטו יהוו חלק מתיק הנכסים הכספיים של הציבור". ממשיכים בבנק.

בדוח מציינים כי לצד הסיכונים הנובעים מתנודתיות הקריפטו, קיימים גם סיכונים תפעוליים וסיכוני סייבר - הן לאירועים נקודתיים, כמו "מזלגות", כלומר פיצול בתוך הבלוקציין, והן סיכונים רחבים יותר.

עוד מציינים בבנק ישראל כי משקיעים בקריפטו לוקחים על עצמם סיכון משפטי שיכול להתממש סביב סוגיות של הגנת הצרכן, או הלבנת הון. לבסוף, מציינים בדוח, שהבנקים שמאפשרים או מקדמים השקעה בקריפטו עומדים בפני סיכון מוניטין אם המשקיעים יספגו הפסדים משמעותיים או אם יתרחשו הונאות.

על פי הדוח, החשיפה של המערכת הבנקאית בעולם לנכסים הקריפטוגרפיים גדלה, אך רמתה עדיין נמוכה מאוד. עם זאת בקרב החברות הפיננסיות הלא-בנקאיות, בעיקר קרנות הגידור, קצב גידולה של החשיפה מהיר יותר. כיוון שחלק מפעילויותיהן של החברות הפיננסיות ממומנות מהמערכת הבנקאית גם החשיפה העקיפה של המערכת הבנקאית לנכסים הקריפטוגרפיים גדלה. "בשל חוסר-הוודאות לגבי עתידם של נכסי קריפטו - אם השימוש בהם אכן ישתרש בציבור ובמערכת הפיננסית, ואם יקבלו תוקף משפטי - כרוך קושי בהערכת הסיכונים הכלולים בהשקעה בהם וקשה מאוד לבטח מפניו. מצב זה מחייב ניטור זהיר של החזקות המוסדות הפיננסיים והבנקים בנכסי קריפטו, במיוחד עקב עליית הפופולריות של פלטפורמות המסחר בקריפטו", מציינים בדוח.

בנוסף מתייחסים בדוח לנכסי קריפטו יציבים, שנועדו להוות תחליף לאמצעי תשלומים: "השלכה אפשרית ארוכת טווח על היציבות הפיננסית היא פגיעה במערכת הבנקאות המסורתית. ייתכן שבעקבות שימוש נרחב של הציבור בנכסי קריפטו הצמודים למטבע מקומי או גלובלי כאמצעי תשלום, הציבור ייטה למשוך את פיקדונותיו מהבנקים ולהמירם לנכסים אלו, שאותם ניתן להפקיד מחוץ לבנקים (למשל אצל נותני השירות בנכסים הקריפטוגרפיים). התפתחות כזאת עלולה לייקר את המקורות של הבנקים למתן אשראי, מה שיכול להתבטא בעליית מחירו של האשראי שהם מעמידים.

יתר על כן, יישומי ה-DeFi מציעים לציבור גם שירותים בנקאיים (הלוואות ופיקדונות), וככל ששירותים אלו יתרחבו תיתכן פגיעה משמעותית וכוללת יותר בביקוש לשירותי הבנקים ובתפקודם. מלבד זאת, ככל שהביקוש של תושבים מקומיים, ובפרט אלו החיים במדינות קטנות יחסית, למטבעות יציבים גלובליים יגדל, עלול לצמוח עמו הביקוש למטבע חוץ, ולדחוף להיחלשות המטבע המקומי. תהליך זה, אם יתרחש, עלול לפגוע ביישום המדיניות המוניטרית ובאוטונומיה הכלכלית של המדינה. מכאן שעוצמת ההשפעה האפשרית של נכסים אלו על המערכת הפיננסית, ובמיוחד במדינות קטנות יחסית, רבה". מציינים בדוח.

"לטכנולוגיית הבלוקצ'יין בכלל ולשוק הקריפטו בפרט פוטנציאל רב לשיפור המערכת הכלכלית וייעולה, אולם טמונים בו גם אתגרים רגולטוריים. זאת משום שהאנונימיות של נכסי הקריפטו והמחסור ברגולציה גלובלית אחידה יוצרים פערי מידע משמעותיים.

על כן הרשויות הבין-לאומיות ממליצות על רגולציה מדינתית, שתאמץ את הסטנדרטים העולמיים ואת הקווים המנחים גם בשוק הנכסים הקריפטוגפיים, נוסף על כך מציינת קרן המטבע הבין-לאומית כי יש צורך בפעולות מיידיות, הכוללות רגולציה מקומית, במיוחד במדינות שבהן ההיקף של ביצוע עסקאות בנכסים קריפטוגרפיים גבוה, והגופים המוסדיים חשופים לנכסים אלו. מלבד זאת, בכל הנוגע לנכסי קריפטו יציבים על הרשויות לדרוש שקיפות מוגברת, בקרה על עתודות כספים, ריכוזיות הפקדות וכללים נוקשים למנפיקי הנכס ולמנהלי הרשת", מציינים בבנק ישראל.