פרשת תוכנת הריגול: להילחם עם תביעה ייצוגית נגד המשטרה

הסערה הציבורית בתקשורת שחוללה חשיפת "כלכליסט", בחודש האחרון, על מסע הדיג שניהלה משטרת ישראל בעזרת פגסוס של NSO, נגד אזרחים מהשורה, התמקדה עד כה בדרישה להקים ועדת בדיקה חיצונית. הוועדה מיועדת, בין היתר, לבחון את ההתנהלות השערורייתית, לכאורה, של המשטרה. בנוסף, הסערה עוררה דיון ציבורי משני על שאלות כגון האם על הוועדה להיות ממשלתית או ממלכתית, וכן מי ראוי ולא ראוי לעמוד בראשה.

אולם עם כל הכבוד לצורך בעריכת בחינה חיצונית לפרטים מסמרי השיער שנחשפו בקשר לשימוש ברוגלה, אני סבור כי הכלי המשמעותי והיעיל ביותר שיש להשתמש בו כמענה לפעולות המשטרה הפסולות, כביכול, נמצא בכלל בשדה אחר - שדה המשפט המנהלי והאזרחי. לפיכך, יש להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המשטרה בגין הפרת הזכות לפרטיות.

בישראל השימוש בתביעות ייצוגיות הולך וגובר בשנים האחרונות, ולא תמיד בשם התכלית המקורית אליה הוא נועד. אך ביסוד, הכלי האפקטיבי הזה, מונחים שני שיקולים מרכזיים ורלוונטיים לעניינו. האחד, הגנה על אינטרס הפרט באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע. הפרט, במרבית המקרים כלל לא טורח להגיש תביעה מכיוון שהנזק שנגרם לו קטן. השיקול השני, והחשוב אף יותר לעניינו, הוא האינטרס הציבורי לאכוף את הוראות החוק נגד הגוף המעוול כמעין 'אכיפה אזרחית' התרעתית.

הדיונים סביב השאלה 'מי יחקור את החוקרים' הם עקרים. שכן, דיונים אלו מקבלים מענה פשוט ותכליתי באמצעות מוסד התביעה הייצוגית, שנועד לטפל בדיוק במקרים מהסוג הזה: כאשר הרבה פרטים נפגעים מפעילות גוף אחד גדול, ומבקשים לעמוד על זכותם במאוחד כגוף שווה כוחות לגוף המעוול.

בשלהי שנת 2019 התייחס לסוגיה זו גם שופט בית-המשפט העליון, עפר גרוסקופף בפרשת "קדימה מדע לחינוך". הוא אומנם הותיר על כנה את קביעת בית-המשפט המחוזי לפיה המקרה הספציפי ההוא אינו מתאים להתברר כתביעה ייצוגית, אך גם הבהיר במפורש כי ניתן לנהל תובענה ייצוגית בגין פגיעה בפרטיות באותם מצבים בהם פגיעה זו מבוצעת במסגרת אחת ממערכות היחסים אליה מתייחס המחוקק בחוק תובענות ייצוגיות. לעניות דעתי, מערכת יחסים כזאת קיימת בין המשטרה לכל אחד מאיתנו, אזרחיה.

לטעמי, פרשת NSO ופסיקה זו של העליון אף מדגישים כי בשלה העת לקדם את התיקון לחוק תובענות ייצוגיות שאישרה הממשלה ומונח כעת לפתחה של הכנסת, המציעה לעגן את האפשרות להגיש תביעה ייצוגית בשל הפרת הזכות לפרטיות - אף ללא כל קשר למערכת היחסים בין הנפגע למעוול. ברור כי תיקון החוק באופן זה יביא למימוש של מטרות החוק שכאמור אינו מתמצה רק במתן סעד לנפגעים עצמם, אלא גם מגן על האינטרס הציבורי של אכיפת חוקי המדינה ומרתיע מפני הפרתם.

מה שעד לא מזמן נחשב בעיקר לדיון תיאורטי, מקבל הימים אלה משנה תוקף. כיום כבר ברור לכול כי ההגנה על הזכות לפרטיות חשובה במיוחד בעידן בו אנו חיים, ולצורך המאבק הזה עלינו להשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו - לרבות מכשיר התביעה הייצוגית.

הכותב הוא בעל משרד עורכי דין בתחום המשפט הפלילי וצווארון לבן