ינואר האדום בשווקים הפיננסים עשה את העבודה עבור בנק ישראל, כשהירידות החדות במדדים מעבר לים הביאו להתמתנות השקל, וכך בנק ישראל נאלץ התערב באופן נמוך מהרגיל.
אם בשנה שעברה היקף הרכישות מט"ח החודשי היה כ-5 מיליארד דולר בממוצע במסגרת תוכנית הרכישות, בחודש החולף בנק ישראל רכש מט"ח בהיקף של 356 מיליון דולר בלבד.
סך יתרות המט"ח ירדו בינואר ב-4.2 מיליארד דולר, והסתכמו ב-208.7 מיליארד דולר. רמת היתרות מהווה 45.7% מתוצר המשק. הקיטון ביתרות מוסבר על ידי שערוך יתרות מטח בסך של 3.7 מיליארד דולר והעברות המגזר הפרטי בהיקף של 1.2 מיליארד דולר. מצד שני, הקיטון קוזז על ידי הרכישות מט"ח כאמור, ועל ידי העברות הממשלה בסך של 1.3 מיליארד דולר.
על רקע הקורלציה הגבוהה בין שנאסד"ק לשער הדולר מול השקל, במקרה של ירידות בשווקים השקל נחלש. הירידות בשוקי המניות מביאות לשינוי בערך האחזקות, מה שמאלץ את המוסדיים לרכוש דולרים על מנת לגדר את ההשקעה שמאבדת מערכה, ועם העלייה בביקוש לדולר בשוק המקומי, השקל נחלש בתגובה. גופים המוסדיים נאלצים לגדר את האחזקות שלהם מעבר לים כנגד החשיפה למט"ח על מנת לעמוד בתנאי מדיניות ההשקעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
