הפרסומים הראשונים בתקשורת אודות שימוש שעושה משטרת ישראל בתוכנת ריגול שעשויה לְהַעֲרוֹת אליה את תוכנו של מכשיר טלפוני על קרבו וכרעיו החזירו את מחשבתי כ-25 שנים לאחור.
בעת ההיא הושאלתי מן הצבא לכהן משך כשנתיים בתפקיד היועמ"ש של משטרת ישראל. את פני, אז, קידם דוח מרעיש של מבקר הפנים של המשטרה (האלוף אברהם אדן ז"ל) שקבע כי במשטרה מתקיימת "תרבות ארגונית" של הפעלת כוח אלים בידי שוטרים כלפי אזרחים, בלי עילה ובלי בסיס חוקי. יתר על כן. אחד מאפיוני ה"תרבות" הוא חיפוי הדדי ומערכתי על השוטרים המעוולים.
גילוי התופעה חולל אז את הקמת מח"ש כדי לקיים חקירות חיצוניות משוללות השפעה של גורמי המערכת המשטרתית.
כשלעצמי סברתי שממדי התופעה קטנו משך השנים. שוטרים וקצינים זוטרים מצאו עצמם נפגעים וגילו שהנעת יתר (מוטיבציה) להשיג תוצאות גם בדרך בלתי חוקית אולי מקדמת את מפקדי היחידות שלהם אך אין בה תועלת לעצמם.
חזרה לדפוס פעולה ישן
כשקראתי את הפרסומים בעניין השימוש ברוגלה האלקטרונית קיוויתי שאין זו חזרה על דפוס הפעולה הישן של שימוש מערכתי חורג ובלתי מורשה במכשיר פעולה חוקי כלשעצמו (גם שימוש בכוח הזרוע הוא כלי חוקי בנסיבות מסוימות). כעת מתעורר חשש שמה שהיה גם הווה ואין חדש תחת השמש.
בעת כתיבת השורות הללו הדברים, מנקודת הראות שלי, עדיין בחזקת השערה טעונת בדיקה וביסוס. צריך לפלל שתוצאות של בדיקה ראויה יראו שהחשש שווא הוא. אם לא כן, התופעה שאזרחים בישראל נתונים למעקב משטרתי ופולשני בלתי נשלט היא פריצת גדרי חוק שאין שיעור ומידה לחומרתה.
דומה שהכל מסכימים שמן ההכרח לקיים חקירה ובדיקה של התופעה, הן כדי לבחון את ממדיה הכלליים והן כדי לברר אם יש השלכות לשימוש ברוגלה על הליכים פליליים שמתנהלים כעת. ועוד כמדומה שהכל מבינים שראוי שהבדיקה תתבצע בידי גורם חוץ משטרתי ומחוץ למערכת הפרקליטות שיש שחוששים שגם לה זיקה כלשהי אל התופעה. הקושי הגדול, כך נראה לי, נעוץ בהכללת המקרים הפרטניים בחקירת התופעה כולה. מקרים פרטניים צריך לבודד ולבדוק בדיקה דקדקנית מהירה כדי שניתן יהיה להסיק מסקנות דיוניות בהקדם. איך עושים את זה? האם אפשר שהבדיקה של המקרים הפרטניים תיעשה על ידי המשטרה או על ידי הפרקליטות. קשה לומר. נראה שבית המשפט יצטרך להידרש לכך.
אחרי שאמרתי את הדברים האלה אני מציע ללא להיחפז ולבטל כליל את אפשרויות השימוש בתוכנה המושמצת כל כך. תוכנה זו עשויה להיות בת תועלת רבה מאד אם יהיה בה שימוש מבוקר שיש לו עיגון חוקי. גם את האמירה הזאת אני יכול לבסס על ניסיוני.
עשרות בקשות להאזנות
כסגן לנשיאת בית המשפט המחוזי תל אביב בחנתי - בדרך כלל גם אישרתי - עשרות רבות של בקשות להאזנת סתר. רוב מוחלט, כמעט כל הבקשות נקשרו בפועלם של ראשי ארגוני פשיעה או מי שהיו נתונים למרותם. הבקשות נבחנו כדי לברר את קיומו של רף החשד שעלי הן מבוססות. אולם, החשוב בעיניי הוא, שאט אט אפשר היה לראות מנקודת התצפית שלי, כיצד המשטרה מכריעה תחתיה ארגוני פשע ומסכלת את פעילותם. לא קל לחדור באמצעות סוכנים אל ד' האמות של ארגון פשיעה. האזנת הסתר, חודרנית ומפושטת ככל שהייתה, שמשה גורם מפתח להשגת מטרה זו.
לעת הזאת דעת המקום ודעת הקהל סוערת למשלח כנגד תופעת האלימות הנוראית בחברה הערבית. למגזר הזה אפיונים שמצריכים דרכי חקירה ופעילות מסכלת מיוחדים. אני יכול להעלות בדעתי את האפשרות שמה שעשתה האזנת הסתר (המבוקרת) לארגוני פשיעה בעשורים האחרונים, עשויה הרוגלה לחולל גם במגזרים אחרים. הצבת השימוש בתוכנה על אדני חוק, חיונית, קיום מנגנוני פיקוח ובקרה, בעיקר שיפוטיים, הכרחי אך גם מודעות לגבולות הכוח ולריסון עצמי של שוטרים היא צו השעה. "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" לקיים מדינת חוק ולא מדינת משטרה.
הכותב הוא סגן נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי תל אביב, חבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל ויועץ מיוחד למשרד עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.