חברי ועדת הכספים על כיל: "עבריינית סביבתית, מתחמקת מתשלום מיסים"

"מתרחש פה אירוע אסטרטגי מדאיג עבור מדינת ישראל. לא יכול להיות שלאורך כל כך הרבה שנים המדינה מוכרת בזול את משאבי הטבע שלה, בלי תחרות ובלי יכולת מעשית של המדינה להשפיע. אנחנו לא יכולים לעצום עיניים ולהמשיך במדיניות של בת יענה, ולמכור בזול את מה שלא שייך לנו אלא לדורות הבאים. אנחנו חייבים לומר שזה לא קורה יותר. המציאות השתנתה". כך אמר היום (ג') יו"ר ועדת כספים, ח"כ אלכס קושניר, בדיון שהתקיים בוועדה תחת הכותרת "הפרטת משאבי הטבע לחברת כיל".

ח"כ עופר כסיף, שיזם את הדיון, העלה בפתחו ארבעה טיעונים עיקריים: התחמקות מתשלום מס של החברה בתואנה של אי הבנה ביחס לדרישות המיסוי שנקבעו בוועדת שישינסקי, על אף המלצות ועדת הכלכלה, החברה טרם שילמה את ההיטל עד היום, אי פרסום חוות הדעת של משרד המשפטים ביחס להמלצתו למתן פטור של כ-65 מיליון שקל דמי מים לחברת כיל, פגיעתה של החברה בסביבה, כש-80% מהפסולת התעשייתית שמיוצרת בישראל היא על ידי חברת כיל. זאת, כשנוסף לנזק הסביבתי היא אינה משלמת על כך, אלא הציבור, וכן מניעת הארכת הזיכיון לכיל רותם על כריית פוספטים על כל האמור לעיל, וכן שלא להאריך את הזיכיון העתידי ל-2030 של מפעלי ים המלח, תוך ניסיון להחזיר את המשאבים הללו למדינה.

 ח''כ עופר כסיף / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סגן החשב הכללי ציין במהלך הדיון שעסק בין השאר בהתנהלות כיל סביב תשלום תמלוגים ובנזקים לסביבה בעקבות פעילות החברה כי "בהחלט נמצא על הפרק הנושא של הקדמת תום הזיכיון", והוסיף כי לתנאי הזיכיון העתידי תיכנסנה דרישות שלא היו קיימות עד כה, הכוללות גביית תמלוגים שונים. נציגת החברה טענה כי כל פעילותה הינה על פי דין.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש שלא מדובר באמירה חדשה. בשנת 2018, "צוות נווה" שהוקם על ידי שר האוצר לשעבר משה כחלון, המליץ לקצר את הזיכיון של כיל בים המלח בעשור (לשנת 2020, מועד שכבר חלף), לפרסם מכרז עם מחיר מינימום ולהקים חברה ממשלתית שתהווה אלטרנטיבה אילו יכשל המכרז. ואולם, ארבע שנים לאחר מכן, הדברים עדיין נמצאים בשלב הבחינה במשרד האוצר.

הדיון עסק באופן חריג לנהוג בוועדת הכספים באספקטים רחבים הנוגעים להתנהלותה ופעילותה של כיל. כך, חברי הוועדה חיברו בין הנושא הכלכלי, להשפעתה הסביבתית והחברתית של ICL (כיל) על ישראל. חברי הכנסת התייחסו בדיון בנזק הסביבתי לו גורמות החברות בקבוצת ICL, בים המלח ובנגב, לאי תשלום תגמולים והיטלים, לשטחי הזיכיון של החברה ולסיום זכיונה באזור ים המלח, ואף לחשיפת גלובס, לפיה בבתי הספר היסודיים נלמדים תכנים ומוצגים סרטונים המהללים את החברה, מתחת לאפו של משרד החינוך. זאת, למרות שמדובר בחברה שיש סביבה "אפס קונצנזוס", כך לפי קושניר.

"עבריינית סדרתית שמקבלת יחס של מלאך"

ח"כ פרופ' אלון טל הגדיר את כיל כ"עבריינית סביבתית", וטען שהחברה פגעה בסביבה ללא לקיחת אחריות. "שיאנית הפעילות המזמהת הבלתי חוקית - כיל. רותם הרסה את נחל אשלים, נחל צין, נחל עין בוקק", אמר טל.

לדברי טל, "במקום להגיד לכולם שיש לנו מפעל בעייתי ואנחנו מוכנים לקחת אחריות - לאורך כל הדרך - הכחשה. כל פעם שבאים אליכם, במקום להציע תוכנית לשיקום, אתם משלמים כסף לעורכי דין כדי להתחמק. החברה עבריינית סדרתית מבחינת איכות סביבה ומקבלת יחס של מלאך. אני רוצה לשמוע נכונות להתמודד עם החוק, להשאיר נגב יותר בריא ממה שקיבלתם. אתם מעסיקים אנשים, אבל יש הרבה חברות שמעסיקות, מייצרות ושומרות על הסביבה".

עו"ד לילך גבע הראל השיבה מטעם חברת כיל כי היא דוחה את הגדרת החברה כ"עבריינית", והוסיפה כי בכל האמור לתשלום מיסים, החברה פועלת על פי חוק, בהתייחס לחוק שישינסקי החדש, וכך בנוגע לתשלום דמי המים שהתקבל בהמלצת משרד המשפטים, אשר טרם פרסם את המלצתו.

הראל הוסיפה כי אין אגרה שאינה נמצאת בטיפול של החברה, אך יש אגרות שאין עליהן הסכמה ושנמצאות בטיפול. הראל אף הדגישה כי מדובר בחברה ש-78% ממניותיה מוחזקות על ידי הציבור, ושאם כמעט כל אזרח יתקשר למנהל ההשקעות שלו, יגלה מיד שהוא משקיע בחברת כיל בכספי הפנסיה או הכספים המנוהלים שלו.

 זיהום נחל אשלים בגלל דליפה ממפעל כיל רותם (רותם אמפרט), 2017 / צילום: מארק כץ - רשות הטבע והגנים

יו"ר הוועדה, ח"כ קושניר, התייחס למכלול ההשפעה של כיל. לא רק התחמקות מתשלום שומות ודמי מים לצד פגיעה בסביבה, אלא גם תכנים במשרד החינוך שמהללים את החברה ופעילותה מול התלמידים. לדבריו, כפי שנחשף בגלובס: "אני רוצה להוסיף על עוד נושא מדאיג שנחשפתי אליו בכתבה של שני אשכנזי בגלובס, שמראה שילדים לומדים בשיעור מדעים על תרומתה האדירה של החברה באופן אובייקטיבי. האירוע הזה מאוד מדאיג! אם החברה הזאת לכאורה גם עוסקת בשטיפת מוח לילדים שלנו אנחנו באירוע בעייתי מאוד. לכן אני מבקש מהיועצת המשפטית של החברה התייחסות לכל הנקודות הללו". נציגת כיל בדיון, הדגישה כי מדובר ביוזמה של משרד החינוך, שאין לה קשר לחברה.

קושניר אף ציין כי העיתונאי ניב חכלילי חשף כי בזמן שהחברה מבקשת לכרות פוספטים בהליך מזהם שאף יוביל למיצוי המשאבים הטבעיים באזור הנגב, דווקא בחו"ל היא מאמצת פתרון ירוק בהרבה, למחזור פוספטים. "החברה הזו, ICL, מצטיינת בעולם ויודעת להפיק פוספטים ירוקים. בהולנד יש לכם מפעל כזה, שמפיק פוספטים בצורה ירוקה בלי לחצוב בשום דבר. אנחנו נגיע לעניין של בריר וצריכה להיות הבהרה ברורה", אמר קושניר.

"שיקום הנזק הסביבתי יארך 20 שנה לפחות אחרי סגירת המפעל"

‎ד"ר אוהד קרני מהמשרד להגנת הסביבה אמר בדיון כי רותם אמפרט היא בין החברות שנמצאות בראש מדד ההשפעה הסביבתית השלילית שעורך המשרד, ואף אחראית לייצור של כ-80% מהפסולת התעשייתית בישראל. "השיקום של מערומי הפסולת ובריכות האידוי התעשייתיות יארך לפחות 20 שנה לאחר הפסקת הפעילות במפעל, ועלותו מוערכת במאות מיליוני שקל", אמר.

‎לגבי מפעלי ים המלח אמר קרני כי הם תורמים לכ-25% מירידת מפלס מי האגן הצפוני. "האגן הדרומי הוא כיום רק בריכות אידוי תעשיתיות. תהליך הפקת המינרלים גורם לשיקוע מלח, אשר ללא קציר המלח יגרום להצפת מתחם המלונות באזור. בהתאם להסכם הקציר, את המלח מהקציר יש להעביר חזרה לאגן הצפוני, אולם כיום הוא נערם על הסוללות של בריכות האידוי. גם לקציר עצמו השלכות סביבתיות בשל האנרגיה הרבה הנדרשת לביצועו".

‎עוד לדבריו, לאורך השנים מפעלי ים המלח ביצעו עבודות חציבה בערוצי נחלים באזור, לצורך הגבהת סוללות העפר מסביב לבריכות, "מה שיצר נזקים נופיים רבים שלא שוקמו עד היום. מפני שמדובר בשטח הזיכיון, אף לא שולם היטל חציבה על חומרים אלו. בנוסף לא משולם גם היטל הפקה בגין שאיבת עשרות מיליוני קוב של מים מליחים, ממקורות שאינם מתחדשים בשטח הזיכיון".

 מפעלי כיל (ICL), ים המלח / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

גילי סופר, תושב ערד ופעיל סביבה בארגון "מדבר קיימא", אמר כי "חברה ציבורית מקבלת בנזיד עדשים משאבי טבע ולא פועלת בתנאי שוק. מה שקורה היום, זה שבמחירי 2018/9 כיל קיבלה את הפוספטים של אזרחי ישראל במחיר של 20 דולר פחות מזה שהמתחרות שלה בעולם משלמות על טונה פוספט בשער המפעל. זה עוד לפני עלייה של 83% במחירי הפוספט העולמיים, מאז ינואר אשתקד. אנחנו לא מוכרים בזול, אלא נותנים בחינם. התמלוגים של 0.63% הם בטלים לעומת מחירי השוק. עשינו גם את החשבון: הסובסידיה הזאת עומדת היום על 162 אלף שקל לעובד בכיל לחודש. זה מה שאתם נותנים כמדינה לחברת כיל כדי להעסיק אנשים בנגב, מבלי להזכיר מילה על העלויות החיצוניות, מאות מיליוני שקלים שמושתים על הציבור בנזקים סביבתיים ובריאותיים".

סופר הוסיף ואמר: "אני חי בנגב המזרחי, תושב ערד. החברה שלכם עבריינית סביבתית מורשעת בכמה מקרים. עין בוקק - הורשעת בבית הדין למים, זיוף תמלוגים - זה הגיע לבוררות, רימיתם את המדינה, מכרתם את האשלג לחברה שלכם בסין במחיר נמוך וזה נגמר בפשרה של מיליארד שקל. גם בנושא אשלים: יופי שאתם מתנצלים, אבל הבריכות שקרסו היו בריכות של שפכים שהוקמו ללא היתר. כשאני רוצה לסגור מרפסת אני צריך היתר, אבל אתם מקימים מאגרי חומצות בלי היתר ואז מתנצלים. הכלבים נובחים והשיירה עוברת".

רשות המסים מתמהמהת בגביית התשלום מכיל

חלק גדול מהדיון התמקד בשומות שצריכה החברה לשלם על שימושה במשאבי טבע, עוד משנת 2016, ומשא ומתן ארוך שהיא מנהלת מול רשות המיסים - המתמהמהת מצידה בסיכום הנושא וגביית התשלום. שלומי פיליפ, נציג רשות המיסים, אמר כי התהליך עבור כל שנה בגינה צריכה כיל לשאת בתשלום, עלול להתמשך עד חמש שנים, כתלות בהליכים שמנהל פקיד השומה מול חברת הכימיקלים. כשיש מחלוקות בין החברה לפקיד השומה, יישובן יכול להתארך עד כדי שנה נוספת.

מרב דוד מארגון לובי 99, אמרה על כך כי "אני לא מבינה למה רשות המיסים לא חתכה את הדיון הזה. הם מאפשרים אותו. לכן המס לא שולם, ויכול להיות שהכסף הזה יגיע רק כשיסתיים הזיכיון והם ירצו הארכה. הסיפור של מס שישנסקי הוצג בביורוקרטיה ארוכה כזו. הפרשנות שכיל נתנה למס שישינסקי, זה תרגיל מס שבו ניפחה את המכנה כדי לטעון שהיא לא צריכה לשלם. שישינסקי לא קיבל את זה, ואחר כך זה נידון בכנסת ולא קיבלו את הפרשנות הזו, והם ממשיכים איתה".

בשל חוות דעת של משרד המשפטים, אותה מסרב המשרד לפרסם לעיון הציבור, חברת כיל לא משלמת דמי מים על המים בהם היא משתמשת בהליכי הייצור שלה. נציג משרד המשפטים, יוסי גדליהו, דיבר קצרות בדיון וטען כי בשל בעיה בזימון, במשרד לא נערכו לדיון ואין להם תשובות לדברים שעלו בו, וגם לא לשאלת חוות הדעת, אותה ביקשו חברי הכנסת לקבל כבר מספר פעמים בעבר, וכך גם כעת.