חגיגת הסטארט-אפים נגמרה? הקרנות כבר פחות מתלהבות לפתוח את הכיס

במשך רוב שנת 2021, שוק ההייטק התנהל במעין מאניה־דיפרסיה. מהצד האחד, בוול סטריט, מניות חברות הטכנולוגיה הציבוריות, כולל חברות ישראליות רבות, נחתכו בעשרות אחוזים בשווין - ונסחרות כעת לפי מכפילים נמוכים בהרבה מההכנסות. כך, למשל, חברות צמיחה שמספקות תוכנות בענן נסחרות כיום בנאסד"ק לפי שווי חציוני של פי שמונה בערך על הכנסותיהן הצפויות לשנה הקרובה, לעומת מכפיל של פי 15 בפברואר לפני שנה. כך על פי אינדקס של קרן בסמר האמריקאית. מהצד האחר, סטארט־אפים פרטיים בכל השלבים המשיכו ליהנות מהשקעות שיא ומשוויים נדיבים מאוד.

בשבועות האחרונים צפים סימנים ראשונים שמרמזים כי הירידות בשוק הציבורי מתחילות לחלחל לעולם הסטארט־אפים, ועידן הכסף הקל ומהיר עשוי להיגמר גם אצלם. בעיתונות האמריקאית הופיעו בשבועות האחרונים דיווחים כי קרנות ענק כמו טייגר גלובל האמריקאית, אחת המשקיעות החשובות והפעילות ביותר בישראל, החלו לפתוח הסכמי השקעה ולהוריד את השווי שמקבלים הסטארט־אפים.

  

בזמן שזה קורה, קרנות אחרות מעדיפות להאט, לבדוק יותר - ובעיקר להמתין לראות לאן דברים מתקדמים. "בשנה האחרונה, אם הייתי רואה חברה חדשה ומגניבה בתחום חם, לא הייתי חושב פעמיים על לתת לה שווי של 20 מיליון דולר לפני הכסף בסבב סיד. אבל, היום פסיכולוגית זה משהו שאתה שוקל יותר. אף אחד לא רוצה להיות זה שנותן אחרון את מזכר ההבנות להשקעה (טרם שיט) עם שווי גבוה, רגע לפני שהמחירים בשוק יורדים", אומר משקיע בכיר בשוק.

"חשבנו לצאת לסבב גיוס חדש והתחלנו כבר לדבר עם קרנות הון סיכון", מספר יזם מוכר שגייס כבר מעל 100 מיליון דולר לסטארט־אפ שלו. "אף אחת מהקרנות לא אמרה לנו שהיא לא מוכנה להשקיע, אבל כולן הציעו שנחכה לרבעון הבא ונראה לאן הרוח נושבת. הקרנות רוצות לראות האם הן יוכלו בהמשך לחתוך בשווי".

תחזית סקויה מתחילת המגפה התבדתה

במרץ 2020, כאשר מגפת הקורונה עוד הייתה בחיתוליה, פרסמה קרן ההון סיכון האמריקאית סקויה, אחת מהחשובות בעולם, מכתב פתוח ליזמים ולמנהלים בסטארט־אפים שבו המליצה לבחון את התוכנית העסקית לקראת אפשרות שזמנים קשים יותר מגיעים. "כמי שעברו כל האטה עסקית במהלך כמעט 50 שנה, למדנו לקח חשוב - אף אחד, אף פעם, לא מתחרט על שביצע החלטות מהירות והחלטיות בתגובה לשינוי בתנאים", נכתב שם.

מאז, המכתב הזה הפך לסוג של בדיחה, כאשר שוק ההייטק חווה דווקא פריחה אדירה בחסות הקורונה. אך נראה שכרגע, על רקע הצפי להעלאת הריבית בארה"ב שתאט את זרימת הכסף לעולם ההייטק והעצבנות בשווקים, מומלץ בשנית ליזמים ולסטארט־אפים להקדיש יותר זמן למחשבה על כיצד להתמודד עם תסריט שלילי. תסריט כזה יכול להיות חוסר יכולת לגייס את סיבוב ההשקעה הבא בשווי הרצוי.

"החשיבה בשוק השתנתה וחלק מהסטארט־אפים עדיין לא מבינים שזה ישפיע עליהם, אבל זה ישפיע", אומר עמית קרפ, שותף בקרן בסמר. "הרבה חברות בנו על זה שכל חצי שנה הן יוכלו לעשות סבב גיוס ויקבלו השקעה, בלי להגיע לנקודות ציון. בעולם של השנה שעברה מספיק היה שצמחת מאחד לשניים ומישהו כבר חזה שבקרוב תגיע לחמש - ונתן לך כסף לפי זה. עכשיו אתה תצטרך להגיע מאחד לחמש באמת כדי לגייס שוב, כמו שהיה לפני שנתיים-שלוש".

"אין צורך בפאניקה, אין משבר אמיתי"

השינוי המהותי, לדברי קרפ, הוא בצורך לשפר יעילות - ולא רק להתמקד בהגדלת ההכנסות. "לא צריך להיכנס לפאניקה, אין משבר אמיתי ואין צורך להוריד בהוצאות הפיתוח. עדיין חשוב לבנות בגדול כי יש הזדמנויות גדולות. אבל צריך לעשות את זה טיפה פחות מהר ויותר יעיל. זה יכול להיות בצמצום של ההוצאות על שיווק ומכירות, למשל. כשיש הרבה כסף, אז אוטומטית מעלים את קצב שריפת המזומנים החודשי, אבל עכשיו זה זמן להיות קצת יותר שמרניים - ולא חזירים".

 עמית קרפ, קרן בסמר / צילום: אבישי פינקלשטיין

דקל פרסי, שותף בקרן TPY קפיטל, אומר כי הוא עדיין אינו מרגיש בהאטה בהשקעות המוקדמות בסטארט־אפים. "רק עכשיו הובלנו את סבב הסיד הכי גדול שלנו אי פעם בהיקף מעל 20 מיליון דולר", הוא מספר. "בשוק יש עוד הרבה כסף עדיין, ולכן המצב בשוק הציבורי מחלחל לסטארט־אפים בשלבים מתקדמים בתחילה, ורק אחר כך לסטארט־אפים בשלב מוקדם. אבל, בסוף אף אחד לא חסין מכך".

"כשהשוק בהאטה, יש לבצע חשיבה עמוקה"

העצה המרכזית של פרסי ליזמים בתחילת הדרך היא לבוא עם רעיון יותר מבושל ומבוסס לפני שהם מגייסים כסף ראשון.

"בזמן שהכסף זמין, אנחנו רואים יזמים שמגייסים השקעה עוד לפני שהם מצאו את הבעיה שהם רוצים לטפל בה או גיבשו רעיון. אבל כשהשוק נכנס להאטה, צריך לקחת זמן לעשות חשיבה עמוקה על הפתרון כשהמטרה היא לא רק להשלים את הסבב הראשון, אלא להצליח לאורך זמן".

 אייל ניב / צילום: יורם רשף

"השוק היום רוצה לראות גם מודל עסקי רווחי וגם צמיחה מהירה, והוא מצפה מחברות לא רק לעמוד ביעדים שהציבו, אלא לעלות מעליהן", אומר אייל ניב, שותף מנהל בקרן "פיטנגו פירסט". "אלו דברים שאנחנו לוקחים בחשבון כשאנחנו משקיעים בסטארט־אפים. צריך לחשוב האם כשאותה חברה תגיע ל־100 מיליון דולר יהיה לה מודל רווחי, והאם השוק שלה מספיק גדול כדי לאפשר צמיחה של עשרות אחוזים".

"להיות זהירים ולנהוג בכבוד בכסף"

להערכת ניב, אף שאנחנו ממש לא נמצאים במצב של מצוקת כסף - הסטארט־אפים נדרשים בכל זאת לבצע התאמות. "השוק הציבורי עצבני וסטארט־אפים צריכים להתכונן לאפשרות שזה יגיע לפרטי. הם צריכים שיהיה להם אופק ל־18 החודשים הקרובים, להיות יותר זהירים ולנהוג בכבוד בכסף. נדרשת מידה של צניעות וסולידיות שמותאמת לרוח התקופה ולהימנע מצעדים אובר־ראוותניים. זו לא המהות".