אנושות על אוטומט: האם הטכנולוגיה תחריב או תציל את עולם העבודה?

מעל 4 מיליון בני אדם מתפרנסים בארה"ב מנהיגה. נוסף להם, עוד עשרה מיליון אמריקאים מתפרנסים מעיסוקים הקשורים לתעשיית הרכב, ההובלות וההיסעים, בהם סוכני ביטוח, עובדי מוסכים, משווקי חלקי חילוף ועובדים בתחנות הדלק.

משרות הקשורות בעולם התחבורה מהוות מקור תעסוקה חשוב לציבור חסר ההשכלה. 93% מהעוסקים בנהיגה לפרנסתם, רובם ככולם גברים, אינם בעלי השכלה אקדמית. גם שכרם הוא בתחתית סולם השכר בארה"ב. אך עד סוף העשור או מעט לאחר מכן, עלולות רבות ממשרות אלו להיעלם.

● פצצת הזמן מתקתקת: האם הכלכלה האמריקאית תנצח את הזיקנה

בימים אלו חברות טכנולוגיה שונות ברחבי העולם, ובהן ענקיות כמו אפל, גוגל, אינטל וכמובן טסלה, מפתחות טכנולוגיות הקשורות לעולם המכוניות האוטונומיות שלבסוף יביאו לכך שלא יהיה צורך בנהגים בכלל. עד כה הושקעו מיליארדי דולרים רבים בטכנולוגיות הקשורות לרכבים אוטונומיים וניסויים מתקדמים מתרחשים במקומות שונים בעולם. כך למשל מעל 300 מוניות אוטונומיות לחלוטין של חברת ווימו (Waymo), חברת בת אלפאבית, מציעות שירותי היסעים ללא נהג לכ־620 אלף תושבי פיניקס באריזונה.

האקו־סיסטם הכלכלי יעבור שינוי

בארצות הברית לבדה מדי שנה מתים כ־40 אלף איש בתאונות דרכים ועוד כ־4.4 מיליון נפצעים קשה. יש המעריכים כי אם וכאשר הטכנולוגיות המבטיחות של הרכבים האוטונומיים ישתלטו על הכבישים באמריקה, לא רק שחיי אדם רבים ייחסכו, אלא שאקו־סיסטם כלכלי שלם, שתואר למעלה, ישתנה מהיסוד. על פי ההערכות, מיליוני אמריקאים, ברובם מהמעמד העובד והבינוני ימצאו עצמם ללא מקור פרנסה, ואת מקומם של ארבעה מיליון נהגים יתפסו מספר קטן בהרבה של מהנדסי תוכנה ומומחי בינה מלאכותית; ואת מקומם של רוב עשרת מיליון העובדים במאות אלפי תחנות דלק, חניונים, ומוסכים קטנים יתפסו מספר קטן יחסית של עובדים בחברות גדולות כגון אובר, שיתפעלו את התשתית והשירות.

רוב רובם של הערך וההכנסות, המתפזרים כיום בין מיליוני אנשים, יתרכזו אצל מספר קטן בהרבה של עובדים מיומנים, שיפתחו ויתחזקו אם ציי כלי הרכב האוטונומיים ואצל בעלי ההון שיממנו אותם.

 רובוט ומלצרית מנווטים את דרכם לאסוף כלים מלוכלכים במסעדה בסינגפור, 2016 / צילום: Reuters, Edgar Su

מה שיעשה הרכב האוטונומי לעולם הרכב, הביטוח, ההובלה, המוסכים, השירותים הרפואיים, תחנות הדלק ורבים אחרים הוא אולי משל לתהליך גדול בהרבה ממנו. על פי דוח מקיף שנערך על ידי "מקינזי גלובל", עד שנת 2030 עשויה האוטומציה להחליף עד כ־30% מהעובדים במשק האמריקאי.

על פי הדוח, זו תהיה מהפכה בסדרי גודל של זו שהתרחשה בעולם החקלאות לאחר המהפכה התעשייתית של המאה ה־19, כאשר מספר העוסקים בחקלאות ירד מכשני שליש מהעובדים במשק בשנת 1850 לכחמישה אחוזים עד שנת 1970.

על פי מקינזי כמעט מחצית מהפעילות בשכר יכולה להפוך לאוטומטית בהתבסס על טכנולוגיות הקיימות כבר היום. לא כל המשרות יעלמו לחלוטין אבל האוטומציה על פי מקינזי, האוטומציה תייעל ותצמצם את היקפן של משרות רבות, כך שאפילו אם הן לא תעלמנה לחלוטין היקף פעילותן יצטמצם מאד. בארה"ב, מעריך הדו"ח ,51% מהפעילות בכלכלה הם במשרות שנמצאות בסיכון מלא או חלקי להתבטל, ואלו מייצגות בערך 2.7 טריליון דולר במושגי שכר.

לא רק המשרות הפשוטות

השינויים הטכנולוגיים אינם מגיעים רק מהרובוטיקה ואינם עוסקים רק במשרות הפשוטות. תוכנה יכולה להביא לשינויים דרמטיים לא פחות. כך למשל עולם השירותים הפיננסיים. על פי הבנק העולמי כ־600 מיליארד דולר בשנה נשלחים מדי שנה על ידי עובדים זרים לארצות מוצאם. על שירות זה גובה המערכת הפיננסית בממוצע כ־6.3% דמי ההעברה.

  

טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שנמצאת רק בראשית דרכה, מאפשרת העברת ערך על האינטרנט, ישירות בין צדדים זרים וללא צורך ב"מתווך אמון". באמצעותה ניתן כבר היום לבצע במהירות ובעלויות שהן שבריר מ־6.3% את ההעברות הנ"ל.

טכנולוגיית הבלוקציין, אשר עיקרה תוכנה, עשויה גם לשנות מהיסוד חלקים מרכזיים יותר של עולם הפיננסיים והבנקאות. ענף התשלומים והסליקה מגלגל כיום ברחבי העולם כ‏־2 טריליון דולר של עמלות, ועובדים בו מעל מיליון בני אדם. מהם כ־250 אלף איש ואישה העובדים בתעשיית הסליקה של כרטיסי האשראי.

מערכות תשלומים, העברת כספים וסליקה המבוססת על הבלוקציין (במיוחד כאשר הבנקים המרכזיים ינפיקו מטבעות דיגיטליים משלהם) תקצץ דרמטית בעמלות הקיימות בעולם התשלומים וכן תייתר את עבודתם של רבים בתחום. הבלוקציין, החוזים החכמים והדיפיי (Decentralized Financing), אשר בפיתוחם הושקעו רק בשנה שעברה כ־40 מיליארד דולר, יפגעו קשות גם בתעסוקתם של כ־2 מיליון עובדי המערכת הבנקאית בארה"ב.

חוק מור ומהפכת המחשוב

על פי מקינזי האוטומציה בעשורים הקרובים תחליף בין 400 ל־800 מיליון עובדים ברחבי העולם, כאשר בארה"ב לבדה מספר העובדים שיאבדו את משרתם עלול להגיע למעל 70 מיליון. אך מה שמאפיין את השינויים הנוכחיים, לעומת כאלו שהתרחשו בעבר, אינם רק היקפם אלא גם הקצב המהיר שלהם - קצב הנובע ממהפכת המיחשוב.

מהירות העיבוד של מחשבים מכפילה עצמה מדי 18־24 חודשים ומחיר המעבדים צונחים בדרמטיות. התפתחות זו מכונה "חוק מור" על שם מי שפרסם את את הכלל לראשונה.

במרכז "חוק מור" קיים הרעיון כי כל כ־18 חודשים מוכפל מספר הטרנזיסטורים על אותו שטח שבב במחשב, בעוד שעלות ייצורם לא עולה. חוק מור הוא שמסביר את מהירות הגידול האקספוננציאלי בכוח החישוב ביחד עם מזעור גדל והולך של המחשבים, מה שהפך אותם חלק אינטגרלי של כמעט כל מוצר מודרני. כאשר מור הגה לראשונה את החוק, השבבים המורכבים ביותר החזיקו 64 טרנזיסטורים. כיום למעבדי מחשב מיליארדי טרנזיסטורים. בעוד שבשנת 1970 מספר הטרנזיסטורים שניתן להכניס במיקרופרוססור הגיע בקושי לעשרת אלפים, היום עבר המספר את ה־10 מיליארד. בשנת 1970 עלותו של שבב עם אלפיים טרנזיסטורים היה כאלף דולר. כיום יעלה לייצר אחד כזה שני סנט בלבד.

כה מהירה הייתה ההתקדמות עד שהיום, כמעט כל אדם בארה"ב מחזיק בידו מחשב קטן ("טלפון חכם"), שיש בו פי מאה אלף יותר כוח מחשוב מזה שהיה למחשבים, שהנחיתו את האדם הראשון על הירח לפני 50 שנה. והקצב הזה רק ילך ויגדל. עד שנת 2025 מוערך כי 38.6 מיליארד מכשירים חכמים ברחבי העולם יעסקו באיסוף, ניתוח ושיתוף של דאטה מכמעט כל סוג ומין.

הפורום הכלכלי העולמי סיכם את המגמה הזו במלים: "דור חדש של מכונות חכמות בשילוב פיתוחים מתקדמים בשדה האינטליגנציה המלאכותית והרובוטיקה יכולים להביא להחלפת חלק גדול של המשרות המבוצעות כיום על ידי בני אדם". מומחים ואנליסטים שונים אף מאמינים כי עד שנת 2050 נגיע לנקודת הסינגולריטי הטכנולוגית - הנקודה שבה הגידול הטכנולוגי ייצא משליטה - שעה שמחשבים עם בינה מלאכותית יכנסו למסלול של שיפור עצמי, ויהפכו למהירים וחכמים יותר ויותר ככל שהזמן יעבור.

כאוס חברתי ומדיניות אנטי חברתית

כך ילכו המחשבים וישתפרו במעגל המזין את עצמו, עד שנגיע לנקודת "פיצוץ", שבה הבינה המלאכותית תהפוך חכמה בהרבה מזו של בני אנוש ותביא בסופו של דבר ל"קץ עידן האנושות". אך גם אם לא נגיע בעשורים הקרובים, או אי פעם, לנקודת הסינגולריטי, אין ספק כי ההתקדמות הטכנולוגית בעשור הקרוב תשנה מהיסוד את הכלכלה והחברה, שעה שהיא מייתרת את עבודתם של מאות מיליוני בני אדם. לכך יהיו תוצאות מרחיקות לכת שקשה לחזות אותם. מכון ברוקינגס למשל העריך כי "אפילו אם האוטומציה תגיע רק ל־38% (הממוצע של התחזיות השונות), הכאוס החברתי יאלץ חלק מהממשלות הדמוקרטיות המערביות לנקוט במדיניות אנטי־דמוקרטית… ארה"ב עלולה להיראות כמו עיראק או סוריה עם כנופיות של צעירים חמושים בנשק חם ללא שום תקווה לתעסוקה מלבד אלימות, גניבה ושוד".

בתחילת המאה ה־19, לצד המהפכה התעשייתית קמה באנגליה תנועה של פועלים שנקראה התנועה הלודיטית על שם מייסדה ומנהיגה נד לוד. הלודיטים שברו, ניתצו ושרפו את מכונות האריגה האוטומטיות, שזה אך הומצאו והחליפו את האורגים הידניים. התנועה הלכה והתפשטה בשנים 1811־1812 בכל רחבי אנגליה עד שדוכאה בכוח על ידי הצבא הבריטי, וכמה עשרות ממנהיגיה הוצאו להורג. רבים אחרים הוגלו לאוסטרליה.

אך עצירת הקידמה שמביאה הטכנולוגיה לא רק שאינה אפשרית היא גם לא הגיונית. לולא אימוץ קידמה שכזו עדיין היה רוב רובו של המין האנושי עסוק בעבודה ידנית שוברת גב בשדות או כפוף על מכונות האריגה הידניות שנד לוד ביקש לשמר. השאלה האמיתית אינה אם הגידול בפרודוקטיביות בגין האוטומציה המואצת היא רצויה אלא איך נערכים לתוצאותיה. במילים אחרות, איך מחלקים את הערך שנוצר בין בני אדם באופן שתסריטי אימה חברתיים כמו של מכון ברוקינגס לא יתרחשו.

אם את 15 מיליון העובדים בתעשיית הנהיגה הרכב וההובלה יחליפו 150 אלף מתכנתים, מומחי בינה מלאכותית ובעלי הון, והם בלבד יקחו לכיסם את כל הערך שנוצר מהאוטומציה שעה ש־15 המיליון שאיבדו את מקומם בתעשייה, חוסר השקט החברתי בעשורים של המעבר לכלכלה רובוטית יהפכו בוודאי לבלתי נסבלים.

15 טריליון דולר עד 2030

אין ספק כי האוטומציה והרובוטיקה יביאו יתרונות כלכליים למין האנושי. פרייס ווטרהאוס קופר העריכו כי התוספת ערך זו, קרי את תוצאת הגידול בפרודקטיביות, בכ־15 טריליון דולר עד 2030. השיפורים הטכנולוגיים יוכלו איפוא לשמש מקור לפתרון של הרבה מהבעיות הקשורות ל"שוק הדמוגרפי", עליה הרחבנו בכתבה הקודמת. אך אחד התנאים לכך הוא שבעקבותיהם יבואו שינויים דרמטיים בתפיסות העולם הכלכליות־חברתיות הקיימות כיום.

ובעקבותיהם מדיניות אגרסיבית של חלוקתו והפצתו של העושר החדש, שנוצר מהשיפורים הטכנולוגיים, בין שכבות נרחבות של האוכלוסייה. בהיעדרם עשויים הלודיטים החדשים להפוך את החיים ברחובות אמריקה לגיהנום ואת הדמוקרטיה לחלום מתרחק והולך בראי האחורי. עם הגידול העצום בפרודקטיביות בגין ההתפתחויות הטכנולוגיות יבואו לחצים דיפלציוניים עצומים ואלו יצטרפו ללחצים הדפלציוניים כתוצאה מהשינויים הדמוגרפיים, וביחד הם יזעזעו את יסודות המבנה הכלכלי הנוכחי הבנוי על גידול מתמיד בחוב. גם לחצים אלו יחייבו שינויי מחשבה ומעשה יסודיים. על אלו ועל השאלה האם ואיך תוכל השיטה המוניטרית הנוכחית לשרוד את הסופה הדפלציונית שתביא מהפכת האוטומציה, בכתבתנו הבאה בסדרה.