אמון הציבור במערכת המשפט נפגע כתוצאה מפרשת פגסוס, וקברניטיה חייבים להתעורר

רבות נכתב וייכתב על פרשת הרוגלה שהתפרצה לחיינו, לפיה לכאורה המשטרה שתלה את תוכנת המעקב פגסוס של NSO במכשיריהם של אזרחים רבים, חלקם מבכירי המשק, אנשי ציבור ועיתונאים.

זו הייתה רק שאלה של זמן עד שפרשת הרוגלה תגרום לזעזוע נוסף של אמון הציבור במערכת המשפט. לא ניתן להתעלם מהחשש לקשר בין המעשים המיוחסים למשטרת ישראל לבין מי שחתם על הצווים, ככל שאכן ניתנו כאלה.

והנה, בקול תרועה בימים האחרונים, קרא שר האוצר ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בישיבת סיעתו להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור במסגרת פרשת הרוגלה גם את הכרעת הדין בעניין מי שהייתה בעברה סגנית שר הפנים, פאינה קירשנבוים, ויד-ימינה, דוד גודובסקי, זאת מן הטעם שלהערכתו, "השופט שכתב את פסק הדין פעל מתוך שיקולים פסולים וזרים".

עוד ביקש לכאורה שר האוצר ליברמן להטיל "פצצה מתקתקת", עת רמז על קשר בין הכרעת הדין בעניינם לבין פרשת הרוגלה, כשהוא מבקש לערוך בדיקה במסגרת ועדת החקירה הממלכתית "האם בחקירות אלה נעשה שימוש באמצעים פסולים".

אין חולק כי קריאה זו של שר האוצר עלולה להתפרש כקריאת השכמה לרבים אחרים, ביניהם אנשי ציבור שסרחו, לחקור את הכרעת הדין בעניינם על בסיס הטענה כי היא נגועה באמצעים פסולים. כמו כן, ככל שיש קשר בין הכרעות הדין לבין שימוש באמצעים פסולים, זהו סוס טרויאני בפני עצמו בעל השלכות מרחיקות לכת.

בהקשר זה ראוי לציין כי לפי החוק, האזנת סתר היא האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקת שיחת הזולת בלבד. כלומר, זו אינה כוללת חשיפה למכלול המידע האצור במכשיר הטלפון של האדם נגדו ניתן הצו. מי שרשאים ליתן הצו הם נשיא בית משפט מחוזי או סגנו שהוסמך לכך, וזאת, בין היתר, לאחר ששקלו את מידת הפגיעה בפרטיות ובעניין עבירות מסוג פשע.

לאור העובדה שהאזנת סתר עלולה ללכוד ברשתה גם חומרים שאינם רלוונטיים לחקירה, אימצה משטרת ישראל פרקטיקה של הוצאת צו הרחבה לצו המתיר את האזנת הסתר. בכך ביקשה המשטרה להבטיח הכללת עבירות נוספות מכוח הצו, ככל שאכן יתפסו כאלה.

בפסיקותיהם, בתי המשפט התייחסו לפרקטיקה זו, תוך שחלקם קבעו כי יש לפרש בצמצום את הוראות החוק באופן שבו תוצרי האזנת הסתר יהיו קבילים כראיה להוכחת עבירה מסוג פשע בלבד. כלומר, בתי המשפט היו ערים לפגיעה בזכות לפרטיות, לפחות בשלבי הכרעת הדין, ובמידת הצורך לא היססו לפסול ראיה שהושגה בניגוד לצו או מתוך ניסיון של משטרת ישראל להרחיבו יתר על המידה.

יחד עם זאת, אי-אפשר שלא לתהות האם עוד קודם לכן, במועד מתן הצו, אכן נערכת בדיקה שלוקחת בחשבון את תוכנת הריגול הרלוונטית לצו ואת היקף הפגיעה בזכות לפרטיות כתוצאה מכך. כמו כן, האם בכלים העומדים כיום בפני בית המשפט בעת בחינת הבקשה למתן צו להאזנת סתר, בית המשפט אכן יכול לדקדק ולבחון האם מאחורי הבקשה ניצב מניע סמוי שאינו נוגע כלל לעבירה מסוג פשע - אלא ניסיון ללכוד ברשת חומרים אחרים באמצעות תוכנות ריגול אגרסיביות.

אין ספק כי מערכת בתי המשפט צריכה להכיר בחשיבותם של כלי הסייבר השונים בעת מתן הצווים ולהתייחס לכך במלוא האמצעים העומדים לרשותם. בד-בבד יש לשקול לעגן בחקיקה מפורשת איסור מוחלט על שימוש בתוכנות ריגול שלא ניתן להגביל את המידע המופק מהן להאזנה בלבד, למעט באירוע טרור או להצלת חיים.

כך או כך, אין חולק שהאשמות מצד שר האוצר ליברמן כלפי מערכת המשפט עלולות לערער את אמון הציבור במערכת. בנסיבות אלה - כאשר מדובר ככל הנראה בקצה הקרחון, שכן קריאות נוספות ודומות עתידות לעלות כפטריות אחר הגשם - על נציגי מערכת המשפט להתייחס כבר עתה לפרשת הרוגלה במטרה להגן על אמון הציבור במערכת.

הכותבת היא בעלת משרד עורכי הדין סולומון-אילוז המטפל בתביעות בתחום הליטיגציה האזרחית-מסחרית