חיזוק אמון הציבור מחייב לשמור גם על החוקרים

הפריצות שביצעה המשטרה לכאורה לטלפונים הניידים של אזרחים, אינן מהוות רק פגיעה דרמטית באמון הציבור במשטרה. זו פגיעה משמעותית ביותר מאד במשטר הדמוקרטי. אמון הציבור במשטרה מבוסס על כך שמטרתה המרכזית של המשטרה היא השמירה על אזרחי המדינה וההגנה עליהם. הגנה זו מתבטאת גם בהגנה על הפרטיות. כאשר המשטרה עצמה פוגעת באזרחים שומרי חוק, ללא עילה או כשהיא מתיימרת להיתלות בעילות של מה בכך, אזי האזרח מוצא עצמו חושש דווקא מפני מי שאמור להגן עליו. במצב כזה, תתקשה מאד המשטרה לבצע את כלל תפקידה ולזכות בשיתוף הפעולה של הציבור.

בחשיפה האחרונה ב"כלכליסט" יש כמה דברים שהם בעיני חמורים במיוחד. כמי ששימש כפרקליט וייצג את המדינה, מצאתי את עצמי מופתע מאד, והדברים נאמרים בלשון המעטה. על פי הפרסומים, השוטרים חדרו מרחוק וביצעו חיפוש בטלפונים. טעות היא לומר שהבעיה במצב זה נעוצה באי-קבלת אישור משופט. המחוקק בישראל לא הסמיך אפילו את בית המשפט להתיר חיפוש סמוי, ללא ידיעת בעלי המכשיר. לא זו אף זו. לפי הנטען, השוטרים פרצו לניידים של אנשים שאינם חשודים בדבר מוגדר, ואף למכשירים של אנשים שנשאו תפקידים שבמהותם גם אמורים לפקח על עבודת המשטרה. כך למשל, כפי שנחשף, חדרו לטלפון של מנכ"לית משרד המשפטים, גורם שאמון על המשרד שלו סמכויות פיקוח ובקרה על המשטרה, זו עליית מדרגה בחופש שנטלו לעצמם השוטרים, אך לחברה כולה זו ירידת מדרגה, לעבר המרתף שמאפיין משטרים אחרים.

אנו עדים לחציית קו אחר קו של זכויות האזרח וזכויות הפרט, ובדרך נרמסו כל נורמות של פיקוח ובקרה. כיוון שצעדים עברייניים כאלה אינם ניתנים בכלל לאישור שיפוטי, הרי הלכה למעשה לא היה שום פיקוח ושום מחסום. כל יעד שרק עלה ברצונו של גורם כזה או אחר במשטרה, הפך פרוץ לרווחה, והחוקר ברצונו יבוא, ברצונו יעתיק, וברצונו ייקח.

כפרקליט שליווה חקירות רגישות של אישי ציבור בכירים, ועמד בקשר עם המשטרה, מעולם לא נחשפתי למידע שלא ידעתי את מקורותיו. תפקידו של הפרקליט לשאול את השאלות, לעיין בכל החומר בתיק ואף לבחון את החומר המודיעיני, בטרם תתקבל ההחלטה הדרמטית על הגשת כתב אישום. על הפרקליט האמון על התיק לראות שמא יש בחומר המודיעיני שהמשטרה רוצה לחסות דבר היכול לעזור להגנתו של הנאשם, או שהושג בדרך לא חוקית.

לפי מה שפורסם, יש הרבה שאלות שלא נשאלו, או שנשאלו ולא התקבלו להן תשובות אמת מספקות. צריך לבצע חקירה מעמיקה על האופן קל הדעת שבו בוצעו הפריצות והחקירות עד עתה. אך חשוב יותר - צריך לוודא ולמנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד, ובוודאי עד שיוסדר בחוק כיצד יש להפעיל טכנולוגיות חקירה חדשניות.

אכן, צריך גם לעדכן את החוק. ההתפתחות הטכנולוגית דוהרת לה הרחק לפני ההתפתחות החוקית, דבר היוצר אזורים אפורים וחסרי פיקוח. לכן, המחוקק צריך למהר ולהסדיר את אופן האכיפה והחקירה בכלים הטכנולוגיים החדשים. להגדיר את שצריך, מי ואיזה מרשויות החקירה והאכיפה יכולה לעשות מה ומתי. מי מפקח עליהן, ואיזה תנאים ואילו הליכים נדרשים כדי לקבל אישור לפגיעה בחירות הפרט של אזרח שנחשד בהפרת חוק. בעניינו, אין מדובר באזור אפור, אלא שחור משחור. לא יעלה על הדעת לפגוע בזכויותיהם של אזרחים ללא תשתית לחשד כלפיהם.

אמון הציבור יגיע רק כאשר אזרחים יידעו שהמשטרה שלהם, שאמורה לשמור על ביטחונם האישי, משתמשת ביכולותיה אך ורק למטרה שלשמן הן ניתנו לה - להגן על האזרח, ולשמור על שלטון החוק והדמוקרטיה. אמון הציבור יגיע כאשר אזרחים יידעו שמערכות החוק פועלות כחוק, ששומרי הסף יש להם שומרי סף משלהם, וכאשר נדרשת חקירה ובדיקה, היא נעשית במנגנון מוסדר שנותן לחוקרים לבצע עבודתם כיאות, אך מגביל אותם ובבירור כשהם מנסים לחרוג מסמכותם. אמון הציבור הוא תנאי יסוד לקיומה של דמוקרטיה מתוקנת, וכדי להשיגו מערכת החוק תצטרך להציג הליך שקוף וברור של בדיקה אובייקטיבית נטולת השפעות מערכתיות בפרשה מדאיגה זו, לצד הסדרת ההתנהלות לעתיד לבוא.

הכותב שימש כפרקליט במחלקה לעבירות כלכליות בפרקליטות המדינה, וכיום הוא סנגור עצמאי