"גם השופטים יידרשו לחשבון נפש": הסנגורית הציבורית מאתגרת את מערכת המשפט

עו"ד ענת מיסד-כנען נכנסה לתפקיד הסנגורית הציבורית הארצית רק לפני כחצי שנה. עם זאת, האירועים בהם נדרשה לחוות את דעתה הם רבים ומשמעותיים, זאת בעיקר משום שהתהפוכות והסערות  במערכת המשפטית הישראלית הן על בסיס שבועי, אם לא על בסיס יומי.

בראיון נרחב ראשון עם גלובס, הסנגורית פורסת את משנתה, כשבראש ובראשונה היא מתייחסת לפרשת NSO והמעקבים הלא חוקיים לכאורה של המשטרה שנחשפו על-ידי העיתונאי תומר גנון ב"כלכליסט".

מיסד-כנען החליפה בתפקיד את פרופ' יואב ספיר, ונראה כי היא דוגלת באג'נדה לפיה המאבק של הסנגוריה הציבורית צריך להיות "על כל המגרש", ולא להסתכם באולמות בתי המשפט. עו"ד מיסד-כנען לא בוחלת בביקורת פומבית.

"המסקנות צריכות להיות מרחיקות לכת"

מיסד-כנען דוחה את הרצון של היועמ"ש היוצא  אביחי מנדלבליט להסתפק בצוות בדיקה פנימי בראשות המשנה שלו עמית מררי. "הפרסומים והתגובות הראשוניות מחייבים בדיקה מעמיקה ומקיפה על-ידי גוף עצמאי שיהיו לו די משאבים כדי שבראש ובראשונה יידע מה היה", היא טוענת. "לפני הכול, אנחנו צריכים תשתית מדויקת כדי לדעת מה היה. על בסיס זה צריך להסיק את המסקנות שמתבקשות. אם אכן היו דברים ברוח הפרסומים, ברור שהמסקנות צריכות להיות מרחיקות לכת".

נגד מי צריך להסיק מסקנות?
"המסקנות צריכות להיות על תפקוד המשטרה, אבל לא רק, אלא גם על כל מערכת המשפט, בראש ובראשונה על הסנגורים. אם יתברר שיש ממש בפרסומים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו מספיק ספקנים ומאתגרים את מערכת המשפט, מספיק נותנים אמון בלקוחות בטענות שעלולות להישמע קונספירטיביות וחסרות בסיס. אולי לא שמענו מספיק את הלקוחות, כשלעולם אבל לעולם אנחנו צריכים להישמע להם. לכן, הביקורת צריכה להיות הן עלינו כסנגורים אינדיבידואלים, והן על הסנגוריה הציבורית כגוף".

אלא שמיסד-כנען לא עוצרת כאן. "נדרשות גם מסקנות ביחס למערכת השפיטה. גם השופטים יידרשו לחשבון נפש. השיח היום בתקשורת עוסק בשאלה אם היה צו חוקי או לא. מדובר בהחמצה ואי הבנת האירוע. נניח שהיה צו, עדיין נדרשת ביקורת על אופן הוצאת הצווים: כמות המידע שנמצא בידי השופט שמוציא את הצו, מידת היכולת שלו להעביר ביקורת על בקשות של רשויות האכיפה".

"לא מתקיימים דיונים אפקטיביים"

מיסד-כנען מותחת ביקורת על בתי המשפט שאינם עורכים בקרה אפקטיבית מספיק על בקשות הצווים, כש-99% מן הבקשות מתקבלות.

בתי המשפט מהווים חותמת גומי של המשטרה?
"השופטים שיושבים בדין בישראל עושים את מלאכתם נאמנה ותוך מחויבות מאוד גדולה לשמירה על הצדק. לא הייתי מתייגת במילים כאלה חריפות את ההתנהלות שלהם".

אבל אחוזי קבלת הבקשות במעמד צד אחד מדברים בעד עצמם.
"הפרשה הנוכחית מדגישה את הזכויות שבית המשפט העליון הכיר בהן, אי-אפשר שלא לחשוב על המשמעות שהפרשה הזו יוצקת אל מול פסיקות קודמות. קריאה קודמת של פסיקתו של כב' השופט יוסף אלרון בעניין אוריך, כשהיה בדעת מיעוט, מאירה את חשיבות הדברים שהעלה, על כך שהמטרה איננה מקדשת את האמצעים, שההגינות היא אבן יסוד, עליו משותת ההליך כולו".

"השיעור של קבלת בקשות צווים מוכיחה את טענת הסנגוריה שלא מתקיימים דיונים אפקטיביים. אם יתברר שיש ממש בפרסומים הנוכחיים, חשוב מאוד להפנות זרקור גם למקרים שכן ניתנו צווים שיפוטיים. לבחון איך הוצגו הדברים לבתי המשפט, בשקיפות המתבקשות. את טיב האמצעי ואופיו. גם אם ניתנו צווים - חשוב מאוד לבחון איזה מידע היה לשופט, וכמה היו לו האמצעים לקבל החלטה מושכלת".

אחזור שוב על הנתון, קרוב ל-100% מבקשות המשטרה במעמד צד אחד מתקבלות. מה הנתון הזה אומר בעצם?
"הנתון ודאי דורש התייחסות. או שהמשטרה אחראית במיוחד וקובעת לעצמה רף גבוה במיוחד, או שהאפשרות של בתי המשפט לקיים ביקורת אפקטיבית היא מוגבלת ביותר. אני חוששת שהאופציה השניה היא הנכונה. הסנגוריה הביעה את עמדתה בנושא והתריעה על כך. כשיש סנגור שמאתגר ומציב שאלות, הוא יכול להוביל לקבלת הכרעות הוגנות יותר וטובות יותר. לצערנו, העמדה הזו לא התקבלה על-ידי בית המשפט העליון".

"התפקיד שלנו הוא לאתגר את מערכת המשפט"

האם הסנגוריה הציבורית, כגוף ממלכתי, צריכה לגבות את גורמי האכיפה והשפיטה ולנהל את הדיונים כולל את הביקורת רק בתוך אולמות בתי המשפט ובחדרי הדיונים?
"לי אין ספק שהתפקיד של הסנגוריה הוא לאתגר את המערכת המשפטית ולהטיל ספק בבקשות, בהנחות ובקביעות של גופי האכיפה, הן בייצוג והן ברמה המוסדית. בראש ובראשונה, אנחנו עסוקים בהענקת ייצוג איכותי ביותר לחלשים ביותר בחברה הישראלית בשעתם הקשה ביותר, מול מערכת אכיפה חזקה מאוד.

לצד זה, הסנגוריה ממלאת תפקיד חשוב בשיטת המשפט הישראלית בהצגת הנרטיב של החשודים והנאשמים גם בדיונים עקרוניים, בדיוני חקיקה, גם בדיוני מדיניות, ואם כידיד בית המשפט בבית המשפט העליון. הפונקציה הזו חשובה, וגם התביעה מבינה שהעמדה של הסנגוריה מועילה למערכת והופכת אותה לצודקת יותר, טובה יותר ומאוזנת יותר. לא רק בייצוג בערכאות, ברמה המוסדית אנחנו לא צריכים להתיישר ולנהוג באופן שהוא מתון ומרצה, כי אם נעשה את הדבר הזה אנחנו נמעל בתפקידנו".

יש מחיר להחלטה לא להגן על המערכת.
"אני לא רואה אפשרות אחרת. זו החובה שלנו. ביקורת של הסנגוריה היא ערובה להגינות של המערכת, ולטווח הארוך היא מגבירה את האמון. גם אם באופן נקודתי נראה שאנחנו מקפידים, לטווח הארוך המערכת מרוויחה שהסנגוריה משמיעה קול ביקורתי".

האם היו מקרים ש"ננזפתם" על-ידי הפרקליטות והמשטרה על כך שאתם מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ?
"קורה שדעת התביעה לא נוחה מהתנהלות של סנגור בתיק או מהתנהלות כללית של הסנגוריה. הדבר עלול לקרות וקורה, אבל לי אין ספק שזו החובה שמוטלת על כתפי הסנגוריה הציבורית. לכן, אני לא רואה אף אלטרנטיבה אחרת מלבד הדרישה לתקינות, הגינות ועמידה 24/7 על זכויות של כל אחד ואחד מהלקוחות".

נשמעת טענה שהעצמת שיח הזכויות של חשודים באה על חשבון אכיפת החוק ותחושת הביטחון של האזרחים הנורמטיביים
"אכיפת החוק היא דבר שחשוב לכל אחד מאזרחי המדינה. זה לא סותר שמערכת האכיפה חייבת להיות הגונה ושומרת חוק בעצמה. כל אדם צריך להבין שהוא עלול להיות בידיים של המערכת. רק כשאדם מפורסם מסתבך או מישהו שקרוב אלינו או כל אחד שאנחנו יכולים להזדהות איתו שמוצא את עצמו כחשוד או נאשם - רק אז אנחנו מבינים שהדבר יכול לקרות גם לנו, והוא אכן יכול לקרות גם לנו. הרבה פעמים מי שחשוד ואף נאשם, הוא לא אשם. זה מטבעו של ההליך. ברוב המקרים, גם כשיש מעצרים, לא מוגש כתב אישום וחשוב לזכור שגם לנאשמים יש זכויות".

"הקווים אינם ברורים וחד-משמעיים"

המשטרה טוענת שהיא ביצעה חדירות לטלפונים לאחר קבלת צו כחוק לאור חשד לביצוע עבירות חמורות מסוג פשע.
"נחזור לפרסומים האחרונים אודות NSO , פורסם שהיה מעקב אחרי מארגני מחאות. המשטרה הסבירה שהיא לא עוקבת אחריהם, אך אם יש כוונה להצית דבר מה במהלך המחאה - אזי מדובר בעבירה מסוג פשע, ולכן היא עקבה אחרי פעיל מחאה. הדבר ממחיש בעיניי, עד כמה הקווים אינם ברורים וחד-משמעיים. מעשה של מחאה אזרחית, שיש בו כוונה להצית צמיג, מתויג כפשע שמצדיק מעקב באמצעות תכנת ריגול. הסיפור הזה ממחיש עד כמה האמירה שצריך לתת למשטרה כלים להתמודד להילחם בפשיעה, היא אמירה גורפת ואי-אפשר להסתכל על הפשיעה כמקשה אחת.

ניתן לומר כי החשדות נגד נבחרי הציבור בממשלה הקודמת הובילו לעדנה מפתיעה בנוגע לזכויות חשודים ונאשמים, לתקינות ההליך הפלילי ולליקויים בפועל. כשבראש ובראשונה תרם לכך משפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו וגם ההליך הפלילי נגד אריה דרעי המחיש את הסחבת המשפטית ועינוי הדין לחשודים".

 ''שאלה אתית כבדה'', מיסד כנען על הסדרי טיעון / צילום: יואב דודקביץ, פול ידיעות אחרונות

לדברי הסנגורית מיסד-כנען: "הפרסומים שהיו בעקבות חוויות שליליות של אנשים חזקים יותר, במהלך היתקלויות, מעידים על תופעות רחבות בהרבה".

אגב הרפרנס לעד המדינה ניר חפץ, אומרת מיסד-כנען: "ראוי שתנאי המעצר יהיו תנאים תברואתיים מינימליים. עקיצות של חרקים ומזיקים הם דבר שלא ניתן להשלים עימן. רבים מהלקוחות שלנו סובלים מתנאי המעצר, אנחנו מתריעים, ולצערי לא מקבלים תשומת-לב כשאנשים מן השורה סובלים מהם".

"אנחנו בתקופה שמעוררת אופטימיות"

מיסד-כנען דווקא אופטימית בנוגע לבאות. "אנחנו כן בתקופה מעוררת אופטימיות. שר המשפטים הנוכחי מקדם יוזמות חקיקה מאוד חשובות", סיפרה. "אפשר בהחלט להבחין בעשייה נמרצת לקידום יוזמות החקיקה הללו. הן בעיגון של חקיקת יסוד של זכויות בהליך הפלילי, וגם היוזמה לעגן בחקיקה פסילה של ראיות שהושגו באופן לא חוקי, זה מבורך ונדרש. היא מותירה את שיקול-הדעת בפני בית המשפט ואנחנו מברכים על זה. כך גם החקיקה להעביר הליכים מהפלילי למנהלי, כך יפחת העומס במערכת המשפט"

האם עדיין יש חזקת תקינות למשטרה?
"אני לא חושבת שמלכתחילה יש מקום לדבר על חזקת התקינות בהליך הפלילי. זה רלוונטי בכל רשות ציבורית, אך לגבי הפעלת סמכויות בהליך פלילי - המערכת צריכה לבחון בכל מקרה ומקרה האם הייתה התנהלות נכונה על-פי דין, והאם נפגעו זכויות של הצד החלש במשוואה. לזה מגיעים רק מלהיות הצד החלש במשוואה, רק אז מבינים כמה הפער הוא אדיר. אפילו אדם עם משאבים כלכליים, אז קל וחומר חלש, עולה חדש, לוקה בנפשו וכו', ואלו מאפיינים של רבים ממי שמגיע לסנגוריה הציבורית. צריך לבחון את התקינות בכל מקרה ומקרה.

יועצי ראש הממשלה דאז נחשדו בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר. כאשר הועלו טענות בנוגע לאי חוקיות החיפוש בטלפונים שלהם, קיים השופט עלאא מאסרווא דיון בן כמה שעות. מדובר היה ביריית הפתיחה לסדרת הליכים משמעותיים בערכאות השונות. "לצערי הרב אנחנו פוגשים יום יום בתי משפט עמוסים לעייפה", אמרה מיסד-כנען. "זה כמובן משליך על מידת הפניות, על מידת המאמץ לשכנע את בתי המשפט להגיע להסכמות".

"המצב האידאלי הוא שכל דבר יתברר לאשורו", הוסיפה. "אנחנו רואים שגם כאשר שופטים מגלים עניין בטענות שאנחנו מעלים, המציאות מחייבת אותנו לקצר. אני לא חושבת שזה דבר נפוץ שמושקע כל-כך הרבה זמן לדיון מהסוג הזה. צריך להבין שזה לא ריאלי במציאות של היום. במציאות שלנו, ויספר את זה כל סנגור, יש לא מעט חוויות מתסכלות, נוכח מיעוט הפניות של בית המשפט לטענות של הסנגור, טענות כבדות משקל - בכל זאת קשה לא אחת, להעלות את הטענות ולברר אותן לאשורן. הן בציבורי, והן בפרטי".

"יש עוד הרבה לאן להתקדם"

אז בתי המשפט נותנים יותר כבוד וזמן לטענות של אנשים מוכרים המפורסמים?
"יכול להיות שזה משפיע, אם האדם הוא חזק. הסנגוריה שמה במרכז את נקודת השוויון במערכת המשפט הישראלית והצליחה לשפר מאוד את הייצוג המשפטי של החלשים בחברה ולצמצם את הפערים. אתה שואל אם יש עוד כברת דרך? אז כן, יש עוד לאן להתקדם, יש עוד הרבה לאן להתקדם".

חלק משמעותי מהשיח אודות תחלואי המערכת המשפטית עוסק בכמות הסיטונאית של שימוש במעצרים. מיסד-כנען לא מתאמצת להסתיר את הביקורת שלה על כך. "כמות המעצרים במדינת ישראל היא גבוהה באופן חריג, במיוחד אם משווים זאת למדינות ה-OECD" טענה. "אנשים אומרים לעצמם שמדובר על פושעים, ולכן הם לא מתעניינים. אך רק כדי להמחיש את הדברים, אני אציין שעל-פי פרופ' אורן גזל-איל, ארבעה מתוך עשרה כלואים - הם עצורים שעוד לא נקבע שהם אשמים.

הדבר הזה חמור מאוד, הסנגוריה לאורך שנים מתריעה על כך, זו פגיעה מיותרת בחירות של האנשים. חוויה של מעצר היא מאוד פוגענית, בישראל לצערנו הרבה יותר מדי אנשים נעצרים מעבר למה שדרוש. אנשים שעצורים, הרבה פעמים עושים דברים שהם בניגוד לרצון החופשי שלהם, מחמת הקושי של המעצר. יש יותר הודאות שווא, מי שעצור עד תום ההליכים לא אחת מוותר על הזכות שלו לנהל את המשפט כדי להפסיק את מעצרו".

לדברי מיסד-כנען, "היד הקלה על הדק המעצרים פוגעת יותר באוכלוסיות מוחלשות, כי יש להם פחות חלופות למעצר. מי שיש לו יותר מעגלי תמיכה, יש לו יותר חלופות להציע. אי-אפשר להלין רק על התנהלות המשטרה, כי בתי המשפט נותנים לכך יד בהיעתרות רבה. אנחנו נאבקים בזירה הזו בנחישות יום יום".

השאלה הבוערת סביב הסדרי טיעון

בשבועות האחרונים המערכת המשפטית וגם המערכת הפוליטית סערו סביב האפשרות שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, יחתום על הסדר טיעון בתיק האלפים בו הוא נאשם. מיסד-כנען לא עוסקת בתיק, אך כן מביעה את עמדתה העקרונית אודות חתימה על הסדרי טיעון כאשר ברור שהנאשם, איש ציבור, מודה משיקולים טקטיים בלבד ללא קבלת אחריות וללא הודאה כנה.

"אני מסכימה שאסור שמערכת תוציא תחת ידיה הרשעות כשהאדם לא באמת מודה והוא עושה זאת משיקולים טקטיים", אמרה. "אין היום מנגנונים מספיק משוכללים כדי לברר את כל המקרים. גם כאן, לעומס של מערכת המשפט יש מחיר. בפועל, לא בתי המשפט ולא התביעה יקבלו הודאה אם היא תלווה באמירה שלא עשיתי את המעשה. לכן האנשים מפסיקים לומר זאת, גם אם הם באמת לא עשו זאת".

אז אסור לתביעה לחתום על הסדר טיעון כשהאדם טוען עד לפני רגע לתפירת תיק נגדו?
"כשברור לתביעה שהאדם מודה הודאת שווא, ברור שאסור לתביעה לחתום. אך בכל מצב אחר, להטיל את הנטל על התביעה - זה לא ריאלי. הנטל הזה רובץ לפתחו של הסנגור. לפעמים סוגיה זו מעוררת שאלות אתיות כבדות כשהלקוח מבקש להודות במעשים רק כי הוא לא יכול יותר לעמוד במחיר של המשך ניהול ההליך הפלילי".

בגלובס עסקנו לא מעט באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בואי נאמר את האמת, לסנגוריה יש אינטרס שיהיה אמון ציבורי נמוך במשטרה ובפרקליטות.
"כל הסנגורים הם אזרחי המדינה הרוצים בהצלחתה. אך אמון הציבור לא נקנה מאמירה שהכול בסדר, אלא שאנחנו נבחן את עצמנו כל העת, לרבות הסנגוריה הציבורית, שכל אחד ישאל את עצמו אם הוא מנהל כהלכה את תפקידו. התכחשות לבעיות היא בטוחה לאובדן האמון הציבורי. בפועל, המערכת יכולה לגלות יותר פתיחות לביקורת ולשמר את החוזקות שלה, לצד שיפור החולשות שלה. זה לא צריך לאיים על המערכת. זה דווקא סימן לבריאות.

כשלומדים מטעויות, ככל שיעשו את הדבר הזה בשקיפות יותר גבוהה, כך יגבר האמון. לעיתים נראה שמה שקורה זה ההפך. כשיש כשלים במערכת, אז יש התגוננות והפחתה של חומרת הדברים. מתקיימים בירורים פנימיים, רציניים מאוד, אבל הציבור לא יודע מזה. אם הציבור היה יודע, זה היה מגביר את האמון. ככל שירבה וככל שיהיה פומבי, כן ייטב.

פה אני אסנגר על המשטרה. אני יכולה לדבר כסנגורית מחוזית, מצאתי לא אחת קשב, גם אצל הדרגים הגבוהים במשטרה וגם בפרקליטות המחוז. ומצאנו נכונות לשוב ולבחון וגם להפיק לקחים מדברים שאירעו. לא רוצה שיחשבו שהכול לקוי והכול לא כשר. יש עשייה רבה טובה. אבל יש בשוליים התנהלות שהיא לא ראויה, וחלקה עולה כדי אי חוקיות ממש, והפגיעה היא כל-כך חמורה, שעל כולנו להזדעק ולהשקיע את כל המשאבים כדי למנוע את האירועים הללו.

נדהמתי לראות מעבר לים שמערכות אכיפה הודו בפומבי, ה- BI מודה, הזמין חקירה חיצונית, זה רק מחזק אותו. זה הופך אותו לאיכותי יותר. הלוואי שגם בארץ, שהמשטרה תשמח על כל טעות שמתגלה, אלו דברים שאנחנו צריכים לשאוף אליהם".

ענת מיסד-כנען | ת.ז

אישי: בת 48, מתגוררת ביישוב נופית. נשואה ואמא לשלושה.
מקצועי: סיימה בהצטיינות תואר ראשון ושני במשפטים. התמחתה אצל שופטת העליון טובה שטרסברג-כהן. הייתה פרקליטה במחוז חיפה, סנגורית פרטית והסנגורית המחוזית במחוז חיפה. מרצה באוניברסיטת תל אביב בתחום הראיות הפורנזיות.
עוד משהו: חובבת טיולי אופנועים בארץ ובחו"ל