המלכוד של הפד: האינפלציה דוחקת בהעלאה אגרסיבית של הריבית במחיר של האטה

"מעל 7% לא תהיה הפתעה", כך ניסו אתמול (ד') בבית הלבן לרכך את המכה כשהזהירו מפני נתון גבוה עוד לפני פרסום נתוני האינפלציה שהפתיעו היום לרעה. למורת רוחו של ביידן, קצב עליות המחירים בארה"ב בחודש ינואר היה גבוה מהצפוי, מה שמחזק את הציפיות לעליית ריבית אגרסיבית מצד הפד בארה"ב.

קצב האינפלציה בינואר עלה ל-7.5% - קצב עליות המחירים המהיר מאז 1982 ומעל לציפיות בשוק לעלייה של 7.2%. השוק בתגובה החל לתמחר עלייה בציפיות להעלאת ריבית כפולה (בגובה של 0.5%), בתום הישיבה הבאה של חברי ועדת השוק הפתוח (FOMC) ב-16 למרץ בהסתברות של מעל 50%. בשבוע שעבר המסר מחברי הוועדה דווקא היה כי אין צורך בהעלאה כפולה, אך הנתונים כעת עשויים לשנות את התמונה ולהביא את הפד לרוץ אחרי השוק.

האינפלציה הגבוהה פוגשת את הצרכן האמריקאי במגרש המכוניות המשומשות, בסופרמרקט, בתחנת הדלק ובמשרדי התיווך, ומדליקה נורות אזהרה עבור קובעי המדיניות בבנק האמריקאי. את עיקר העלייה בינואר הובילו העליות במחירי המזון, מחירי הדלק, שכר דירה, מחירי מכוניות חדשות ומשומשות ומחיר החשמל. מחירי המזון עלו ב-0.9% בינואר בהמשך לעלייה של 0.5% בדצמבר. בניטרול עליית מחירי הנפט והמזון התנודתיים האינפלציה עלתה ב-6% בינואר, גם כן מעל לציפיות.

האינפלציה הגבוהה מונעת בעיקר מהעלייה המהירה בביקושים אל מול שיבושי היצע עולמיים שנגרמו כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. היא תמשיך להיות גבוהה כל עוד יגבר קצב הביקוש של הצרכנים לסחורות ושירותים אל מול שיבושי ההיצע. מעבר לכך, שוק העבודה האמריקאי המתאושש הוסף מספר שיא של 6.4 מיליון משרות בשנה שעברה. כלומר, אמריקאים רבים יכולים להמשיך לבזבז ולתדלק את הביקושים. ומי יפתור את השיבושים בשרשרת האספקה העולמית?

שוק האג"ח מאותת לפד כי הורדת האינפלציה בדרך של צמצום המדיניות המוניטרית תעלה במחיר של האטה. העלייה במחירי האנרגיה והאצת השכר דוחקים בפד להעלות ריבית, אך שוק האג"ח מתמחר טעות במדיניות של הפד. נתוני האינפלציה מעלים את ההסתברות להעלאת ריבית בקצב גבוה מהצפוי, מה שבתורה מעלה את ההסתברות למיתון נוכח השתטחות עקום תשואות אגרות החוב הממשלתיות. השתטחות העקום תשואות מגלם תרחיש בו העלאות ריבית יהיו אגרסיביות אבל משהו ישתבש בדרך ויעצור את העלאות הריבית. אחת האפשרויות זו האטה שתבלום גם את האינפלציה.

יש שיגידו באיחור, אך בסופו של דבר בחודשים האחרונים הפד שינה את עמדתו ב-180 מעלות וקרא לזנוח את המושג 'זמני' לגבי האינפלציה. אם בספטמבר קובעי המדיניות היו חלוקים בשאלה האם להעלות את הריבית אפילו פעם אחת השנה, בחודש שעבר, הבנק המרכזי אותת כי הוא מצפה להעלות את הריבית בשלוש פעימות במאמץ לדכא את האינפלציה. הכלכלנים בשוק צופים לא פחות מארבע העלאות ריבית ב-2022.

אחרי פרסום נתוני האינפלציה, ביידן מסר כי הוא צופה שהאינפלציה תאט עד סוף 2022. בינתיים, כאמור, הסבירות להעלאת ריבית של 0.5% בישיבת הפד במרץ עלתה מעל ל-50%.

חבר הפד ג'יימס בולארד מסנט לואיס אמר לאחר נתוני האינפלציה כי יש לשקול העלאת ריבית ב-100 נקודות עד יולי. לאחר דבריו, ההסתברות להעלאה כפולה של הריבית בפגישה הקרובה במרץ של 50 נקודות עלתה ל-60%.

לבנק ישראל עוד יש זמן

אל מול האינפלציה הגואה בארה"ב, המצב בישראל שונה לגמרי, כך הבהיר השבוע המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, בראיון לגלובס. לדבריו, כל מדינה קובעת את המדיניות המוניטרית שמתאימה לה, וכך גם אם האינפלציה בישראל תחרוג מתחום היעד, בבנק ישראל לא ימהרו להעלאות את הריבית. השוק מתמחר העלאת ריבית ראשונה מצד בנק ישראל בחודש אפריל, ומתקשה לקנות את הסבלנות שמפגינים בבנק ישראל. בינתיים, לשמחת בנק ישראל, פערי הריביות בין ישראל לארה"ב עשויים להתרחב, מה שצפוי למתן את התחזקות השקל.

אין ארוחות חינם

התוכנית שהציג אתמול האוצר לטיפול ביוקר המחיה כוללת רכיבים דיפלציונים, ומצד שני הטבות המס צפויות להגדיל את ההכנסה הפנויה ובכך גם את הביקוש המצרפי שיתרום ללחצי אינפלציה בשוליים. בסך הכל, חבילת הצעדים לא צפויה למתן משמעותית את האינפלציה. יוקר המחייה ואי-שוויון בחלוקת הכנסות הם אותה גברת בשינוי אדרת. אי אפשר לשנות את כוח הקנייה של סך משקי הבית דרך הפחתת מחירים - זה כמעט כמו אלכימיה. כן ניתן לשנות את אופן חלוקת ההכנסות במשק, ולהגביר את כוח הקנייה של אוכלוסיות מסוימות, וזה לדוגמה על-ידי הגברת תחרותיות.

ישראל לא תהפוך למדינה זולה בין יום, וגם לא היינו רוצים שזה יקרה. גורם מרכזי לכך שישראל יקרה היא רמת ההכנסות - אותו יוקר מחייה מתורגם לשכר ממוצע גבוה בישראל. הבעיה היא שיש אוכלוסיות שלא נהנות מאותו פרוספריטי, או שאינן משתתפות בכוח העבודה, או ששכרם לא הדביק את הממוצע, ואז העלייה המואצת ברמת החיים, פוגעת בהן באופן יחסי. איך שלא מסתכלים על זה חוזרים לבעיה הבסיסית שהיא "אי-שוויון בחלוקת הכנסות".

התכנית שפורסמה ממוקדת באוכלוסייה צעירה עם ילדים קטנים, אם זה בנקודות הזיכוי ואם זה בסבסוד הצהרונים. אלו צעדים חיוביים שכן הם ממוקדים בהגדלת התעסוקה, וזה כן יכול לשנות את כוח הקנייה בטווח הארוך יותר. החיסרון הוא שבעוד שנה נבחן את המחירים בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם, ונמצא שהפערים לא קטנו.

מהניתוח הזה צריך להחריג אולי את מחירי הדיור, שמושפעים גם מגורמים נוספים, כמו זמינות קרקעות ותכנון, אם כי עלייה מהירה במחירי הנדל"ן גם היא החריפה את אי-השוויון לאורך השנים.

פערי מחירים בין מדינות משופעים גם ממדיניות מיסוי. המע"מ הקבוע בישראל מעלה את המחירים באופן יחסי לעומת חלק ממדינות אירופה לדוגמה. את המסים המדינה צריכה לגבות בדרך כזו או אחרת, וזה כמו שמיכה שאתה מושך אותה מצד לצד. נפחית מע"מ נצטרך להעלות מס אחר, אין ארוחות חינם.