עם הערכה של המודיעין האמריקאי כי פלישה צבאית של רוסיה עשויה לקרות כבר ביום רביעי הקרוב ותרגיל צבאי ענק של רוסיה במדינת בלארוס שהחל ביום חמישי האחרון, נראה שרוחות המלחמה החלו נושבות במהירויות שלא הורגשו מאז 2014, אז כבש פוטין את חצי האי קרים.
כניסת הצבא הרוסי לבלארוס "סוגרת" את אוקראינה מבחינה צבאית משלושה כיוונים: חצי האי קרים, שבמימיו של הים השחור, שם מסתובבות ספינות מלחמה ומוצבים חיילים וציוד צבאי כבד נוסף בבסיסים; הגבול המזרחי של אוקראינה, שלאורכו ממוקמים כעת עשרות אלפי חיילים רוסים ששונעו לשם; וכעת, כאמור, גם הגבול הצפון-מזרחי של אוקראינה, בבלארוס.
במקביל הניסיונות הדיפלומטיים לא פסקו, וראשי מדינות ודיפלומטיים מהמערב מנסים לעצור את מה שנראה בשלב הזה כבלתי נמנע. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין שוחחו הערב (ש') בניסיון להרגיע את הרוחות.
שיחה בין השניים אינו אירוע שגרתי בימים אלה. הפעם האחרונה ששני המנהיגים שוחחו הייתה בשנה שעברה ב-7 בדצמבר, באמצעות שיחת וידאו. לפני כן השניים נפגשו פנים מול פנים בז'נבה ביוני 2021.
השיחה בין השניים הסתיימה לאחר שעה ושתי דקות, נמסר מהבית הלבן. על פי הפרסומים בתקשורת האמריקאית וכן מחשבון הטוויטר הרשמי של הבית הלבן, עולה כי ביידן הבהיר לפוטין בשיחה כי ארה"ב מוכנה לפעול בציר הדיפלומטי אך מוכנה גם "לתרחישים אחרים" אם יהיו כאלה.
"הנשיא ביידן חזר והדגיש כי פלישה רוסית נוספת לאוקראינה תיצור סבל אנושי נרחב ותפחית את מעמדה של רוסיה", אומרים בבית הלבן, והוסיפו כי הנשיא ביידן "היה שקוף עם הנשיא פוטין לגבי כך שבעוד שארצות הברית עדיין מוכנה לעסוק בדיפלומטיה, בתיאום מלא עם בעלות הברית ושותפינו, אנו ערוכים באותה מידה לתרחישים אחרים", נמסר מהבית הלבן.
עוד נמסר מהבית הלבן שביידן הבהיר כי "אם רוסיה תבצע פלישה נוספת לאוקראינה, ארה"ב יחד עם בעלות בריתה ושותפותיה יגיבו בנחישות ויגבו מחירים מהירים וכבדים מרוסיה".
הנה מבט על מה שקורה - איפה ולמה:
מדוע ביממה האחרונה נראה שרוחות המלחמה נושבות חזק יותר?
"אנחנו לא יכולים לקבוע את היום בשלב זה, ואנחנו לא יכולים לקבוע את השעה, אבל זו אפשרות מאוד מאוד ברורה", אמר יועץ הביטחון הלאומי של הנשיא ג'ו ביידן, ג'ייק סאליבן בשישי. הוא הוסיף כי מהשיחות של ביידן עם מקביליו באירופה, עולה שהם מאוחדים לחלוטין ויגיבו בחומרה לפלישה רוסית, כולל באמצעות סנקציות כלכליות.
המודיעין האמריקאי, כך פורסם ביממה האחרונה, מעריך כי בכירי הצבא הרוסי קיבלו הוראות להיות מוכנים למלחמה. אזהרה ברוח זו הועברה על פי הדיווחים למנהיגים אירופאים בימים האחרונים. ההסלמה באזהרות של ארה"ב באה בעקבות מידע מודיעיני חדש שהראה עלייה נוספת במספר החיילים הרוסים ליד הגבול האוקראיני במקביל לאימונים אינטנסיביים יותר שעורך הצבא הרוסי.
בסוף השבוע פורסם ב"שפיגל" הגרמני כי המודיעין האמריקאי נקב ביום רביעי כיום בו תתחיל פעולה רוסית צבאית נגד אוקראינה. הבית הלבן אמר שהוא עדיין לא יודע אם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין קיבל החלטה לפלוש, אבל הוא אמר שפוטין אסף את כל הגורמים לעשות זאת במהירות ואמר לאמריקאים באוקראינה לעזוב בתוך 48 השעות הקרובות. כמה בעלות ברית של נאט"ו, כולל בריטניה, נורבגיה ודנמרק, מבקשות גם מאזרחיהן לעזוב את אוקראינה.
בעוד שאנליסטים רבים העריכו שפלישה כלשהי לא תתחיל עד לאחר סיום אולימפיאדת החורף בסין ב-20 בפברואר, ההיסטוריה מלמדת שפוטין כבר פלש למדינות אחרות במהלכן של שתי אולימפיאדות קודמות. באולימפיאדת סוצ'י ב־2014, פלש הצבא הרוסי לאוקראינה וסיפח את חצי האי קרים ובמהלך אוליפאדת בייג'ינג ב־2008 הוא פלש לגאורגיה וסיפח כחמישית משטחה.
"באופן פשוט, אנחנו ממשיכים לראות סימנים מטרידים מאוד להסלמה רוסית, כולל כוחות חדשים שמגיעים לגבול האוקראיני. וכפי שכבר אמרנו, פלישה יכולה להתחיל בכל עת", אמר שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, במסיבת עיתונאים.
מאוחר יותר ביום שישי, ביידן שוחח עם מספר מנהיגים אירופיים כדי להדגיש את החששות שהעלו המודיעין האמריקני בנוגע לפוטנציאל הקרבה של פלישה רוסית.
אילו אמצעים ננקטים מצד המערב בעקבות כך?
בניסיון להפגין מחויבות אמריקאית לבעלות ברית נאט"ו, הפנטגון שולח 3,000 חיילים קרביים נוספים לפולין כדי להצטרף ל-1,700 שכבר מתאספים שם, אמר ביום שישי פקיד הגנה אמריקאי בכיר. אולם יש לזכור כי מדובר במספר זעום ביחס ל־100 אלף החיילים של רוסיה שכבר נשלחו לאזור בשבועות האחרונים.
חיילים אוקראינים מעמיסים טילים נגד טנקים שנמסרו מארה''ב / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky
במקביל, בניסיון נוסף למנוע מלחמה הבית הלבן מסר כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן צפוי לשוחח בטלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר ופוטין ולדון במשבר הכללי.
השיחות בברלין בין אוקראינה לרוסיה, שאליהן הצטרפו צרפת וגרמניה, העניקו תחילה תקווה להתקדמות מסוימת שכן הן נמשכו עד יום שישי בבוקר, אך בסופו של דבר, שום שינוי בסטטוס הקיים לא הושג. בהמשך השבוע אמור קנצלר גרמניה, אולף שולץ, להיפגש עם פוטין במוסקבה.
עד כה, נראה שהחדשות "המעט חיוביות" היחידות שיצאו בימים האחרונים מגיעות מציר השיחות בין לונדון ומוסקבה. ביום שישי אמר שר ההגנה הבריטי, בן וואלאס, שהוא ניהל דיון "קונסטרוקטיבי וכן" עם מקבילו הרוסי, סרגיי שויגו. "שמעתי בבירור מממשלת רוסיה שאין להם שום כוונה לפלוש לאוקראינה", אמר וואלאס לכתבים במוסקבה והוסיף: "נשפוט את ההצהרה הזו על פי הראיות".
איך הגענו למשבר הנוכחי?
ב-2014 שלח פוטין חיילים לכבוש את חצי האי קרים שבשליטת אוקראינה. הסכם מ-2015 ביסס קו חלוקת שטח חדש וקרא לצדדים לעשות ויתורים. מאז נמשכה הלחימה לאורך החזית ושני הצדדים האשימו אחד את השני בהפרת ההסכם.
מעבר לדיפלומטיה, מה נעשה מבחינה צבאית בימים האחרונים?
ליד הגבול הצפוני של אוקראינה, רוסיה ובעלת בריתה בלארוס החלו אתמול ב־10 ימים של "משחקי מלחמה", הכוללים תרגילים מסיביים עם תחמושת חיה, מסוקים, טנקים, משגרי טילים, מטוסים וכמובן חיילים.
תגבורת של כאלף חיילים וציוד צבאי כבד נכנסו לבסיס האווירי בנמל קונסטנטה בים השחור של רומניה. לים זה חשיבות אסטרטגית גדולה, לכן ממוקמים בו בסיסים צבאיים של רוסיה, אוקראינה ובעלות הברית של נאט"ו.
"מאזור הים השחור ועד הים הבלטי - בעלות הברית מתגברות את כוחותיהן כדי לחזק את הנוכחות של נאט"ו בזמן קריטי זה", אמר מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, מקונסטנטה. שכנתה של רומניה, בולגריה, תקבל תגבורת של מטוסים ספרדיים כדי לחזק את הנוכחות של הברית באזור.
בינתיים, ספינות מלחמה של הצי הבלטי והצפוני של רוסיה הגיעו למפרץ סבסטופול בים השחור בחצי האי קרים, אותו סיפחה רוסיה בשנת 2014. הספינות מצטרפות לכמה ספינות אחרות שהן חלק מצי הים השחור של רוסיה. מוסקבה הכריזה על תרגילים גורפים בים השחור ובים אזוב בימים הקרובים וסגרה אזורים נרחבים לשיט מסחרי, דבר שגרר מחאה חריפה מאוקראינה.
"יש סיכון לפלישה צבאית", הזהיר סטולטנברג, אך הוא הוסיף כי גם איומים אחרים אורבים "כולל ניסיונות להפיל את הממשלה בקייב".
מהם האינטרסים של רוסיה לערעור האזור?
בין שתי המדינות קיימים קשרים היסטוריים, תרבותיים ולשוניים. לאחר נפילת מסך הברזל, מוסקבה המשיכה לראות את אוקראינה כמרחב גיאופוליטי חשוב וצפתה בעליית הסנטימנט הפרו-מערבי שם בחשש רב. לאחר שהפגנות עממיות בקייב וערים אחרות גרמו לנשיא פרו-רוסי לפרוש מתפקידו, סיפחה רוסיה את קרים, מושבו של צי הים השחור של רוסיה, והחלה לתמוך במיליציות פרו-רוסיות במזרח אוקראינה.
הפגנה בקייב נגד רוסיה, מוקדם יותר היום / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky
מאז, נהרגו במחוז דונבס יותר מ־14 אלף אנשים, למרות הסכם השלום שנידון בתיווך של גרמניה וצרפת. הפרות הפסקת האש גברו השנה, ועיבוי הכוחות הרוסים גרם לעצבים להיות מתוחים אפילו יותר.
בנוסף, רוסיה רואה אינטרס במשאבים של אוקראינה - אדמותיה הפיקו הרבה מהחיטה והיא הייתה מרכז מסחרי חשוב כחלק מברית המועצות.
מה פוטין מנסה להשיג מכיבוש אוקראינה?
רוסיה הכחישה שהיא מתכוונת לפלוש לאוקראינה, והאשימה את נאט"ו בחימוש שכנתה במערכות נשק מתקדמות, ליבוי מתחים וערעור אזור מזרח אירופה כולו.
בכירים רוסים טענו שמוסקבה מבחינתה רק רוצה לשמור על מאזן אינטרסים באזור, שלדבריהם מופר על ידי נאט"ו. בשל כך, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען באחרונה שיש לערוך שינויים בסדר שהתקבע באזור לאחר המלחמה הקרה. מוסקבה דורשת גם הבטחות שנאט"ו לא תתרחב עוד מזרחה או תמקם מערכות נשק בקרבת רוסיה.
אולם, מומחי ביטחון שונים מעריכים שהמטרה העיקרית של הרוסים היא למנוע מהמערב קיום מערכת יחסים חזקה עם ממשלו של נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי. בקרמלין, כך מעריכים אנליסטים רבים במערב, חוששים כי הצלחה של הדמוקרטיה האוקראינית יכולה לערער את האמון של הרוסים בפוטין.
למוסקבה יש אמצעי לחץ לא קטן על בנות בריתה של ארצות הברית באירופה דרך אספקת הגז שלה - רוסיה מספקת כ-40% מהגז המיובא ליבשת. משבר האנרגיה, שאירופה חוותה לאחרונה, גרם למחירים לזנק, והעלה שאלות לגבי המוכנות מספר מדינות אירופאיות לנקוט בצעדים משמעותיים נגד מוסקבה.
במסיבת עיתונאים המשותפת לביידן ולקנצלר שולץ שהתקיימה השבוע בוושינגטון, אמר נשיא ארה"ב כי אם רוסיה תפלוש לאוקראינה ארצו "תשים סוף לפרויקט נורד־סטרים 2". ואולם, נראה היה כי שולץ נמנע מהתחייבות ברורה בנושא אך הבהיר כי גרמניה וארה"ב יהיו "מאוחדות, ויפעלו יחד וינקטו בכל הצעדים הדרושים".
המודיעין הבריטי טען בינואר כי הממשל הרוסי זומם לסלק את הנשיא האוקראיני, ולמנות במקומו בקייב ממשלת בובות פרו־רוסית. מזכיר המדינה האמריקאי, אנטוני בלינקן, אמר בהקשר זה כי ארצות הברית "הזהירה בדיוק מטקטיקה כזו כבר לפני כמה שבועות".
אילו סנקציות כלכליות עומדות לרשות המערב?
ישנן כמה אפשרויות שנמצאות על הפרק והן כוללות סנקציות אישיות וקולקטיביות שנעות מפגיעה באוליגרכים הרוסים בסביבתו הקרובה של פוטין וניתוקם מצינור החמצן המערבי, ועד ניתוק כללי של רוסיה מהדולר האמריקאי, שבלעדיו בלתי אפשרי להסתדר בזירה הבינלאומית.
האם אפשר לפגוע כלכלית ברוסיה באופן מיידי?
אחת האופציות המרכזיות שבהחלט מהוות איום משמעותי למשטר פוטין הוא ניתוק רוסיה ממערכת SWIFT - (״האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקים״), המסלקה שבאמצעותה מתנהלת המערכת הבנקאית העולמית. באמצעותה עובר מידע בין מוסדות פיננסים שונים כגון הבנקים וכ־80% מהתשלומים הבינלאומיים מתנהלים באמצעותה.
אם הסנקציה הזו תצא לפועל, רוסיה אכן תיפגע באופן מיידי שכן הזירה העסקית הרוסית תנותק מהיכולת להעביר או לקבל כספים - כולל רווחים ממכירת נפק וגז, שמהווים כיום יותר מ־40% מהכנסות המדינה.
האם האופציה הזו כבר נוסתה?
בעבר, בעת הפלישה הרוסית לחצי האי קרים, האפשרות הזו עלתה על הפרק אך נגנזה לאחר שפוטין איים כי המשמעות תהיה "מלחמה בלתי מוגבלת" מצד רוסיה.
יש לצין כי לניתוק רוסיה מ־SWIFT יש אפקט פרפר שכולל פגיעה בכלכלות אחרות, כולל ארה"ב ובעלת בריתה המרכזית גרמניה, שלהן אינטרסים משותפים כגון צינור הגז "נורד סטרים 2".
מה עוד ניתן לעשות מבחינה כלכלית?
סנקציה כלכלית משמעותית נוספת היא חסימת הגישה של רוסיה לדולר האמריקאי. הדולר עדיין שולט בעסקאות הפיננסיות בעולם וטריליוני דולרים "מחליפים ידיים" מדי יום בעסקאות, כאשר הן מסולקות בסופו של דבר דרך הפדרל ריזרב ומוסדות אחרים בארה"ב. בשונה מ־SWIFT שלא תלויה רק בארה"ב, כאן מדובר בהחלטה אוטונומית של וושינגטון.
הסנקציה הזו תורגש מיד הן על ידי אזרחי רוסיה והן על ידי חברות פרטיות רוסיות וכן הממשל הרוסי עצמו, שיימנע מהם ביצוע של פעולות שגרתיות יומיומיות.
אחד הפרויקטים הכלכליים הגדולים ביותר של רוסיה בתחום התשתיות בשנים האחרונות הוא צינור הגז הטבעי נורד סטרים 2, שמשותף לה ולגרמניה. בשנים האחרונות ארה"ב מעמיסה עוד ועוד מעקשים שמעכבים את סיום הבנייה, אולם כדי לא לפגוע במערכת היחסים עם גרמניה, ממשל ביידן הוריד מהשולחן כמה התנגדויות שהיו לממשל טראמפ.
לאחר שיופעל, הצינור יגדיל את התלות של אירופה ברוסיה, ובתנאים גיאופוליטיים מסוימים עשוי להכפיף אותה לאינטרסים הרוסים, שכן לאחר שצינור הגז יופעל הוא דה-פקטו יהפוך ל"צינור חמצן" שאירופה לא תוכל להסתדר בלעדיו. בקונגרס האמריקאי נשמעים קולות משני הצדדים להטיל סנקציות. אך בעוד שהרפובליקאים מוכנים לעשות זאת כבר כעת, הדמוקרטים "ממתינים" לפלישה לאוקראינה.
כפי שנכתב למעלה, ביידן אמר במסיבת עיתונאים משותפת לו לקנצלר הגרמני הטרי, אולף שולץ כי פלישה רוסית תביא את הקץ על נורד־סטרים 2.
אפשרות נוספת שעומדת בפני ממשל ביידן היא הרחבת האיסור שארה"ב הטילה בשנה שעברה על מוסדות פיננסיים בארה"ב לרכוש אג"ח ממשלתיות רוסיות. הקונגרס יכול להרחיב את האיסור גם לשוק הפרטי.
בבית הלבן שוקלים גם להטיל פיקוח על היצוא לרוסיה ולהוסיפה לרשימת המדינות המפוקחות כגון קובה, צפון קוריאה ואיראן. למהלך זה יש השפעות טכנולוגיות מרחיקות לכת בגלל הדומיננטיות של חברות הטק האמריקאיות בזירה הבינלאומית. אם סנקציה זו תופעל רוסיה תתקשה להשיג לדוגמה שבבים - מה שיגביל את התעשייה הרוסית בתחומים אזרחיים משמעותיים נרחבים, מתעופה ועד ענף הסמארטפונים.
כתבות
ני"ע
