התופעה החדשה שמטרידה את מנהלי הגיוס ומה כדאי לעשות לקראת סיום החגיגה בהייטק?

נדמה כי מאז הגישה פייסבוק תביעה נגד חברת הסייבר ההתקפי NSO לפני כשלוש שנים בשל פריצה לתכתובות וואטסאפ, החברה מהרצליה איננה יורדת מסדר היום, כשהיא משנה מן היסוד את השיח על יחסי הכוחות בין צרכי ביטחון, פרטיות, קידמה טכנולוגית ושלטון החוק.

בכל המקרים האלה, בין אם מדובר במכירת רוגלה למדינות לא דמוקרטיות שעושות בה שימוש לצרכים פוליטיים, בהיותה חלק ממארג יחסי החוץ של ישראל למינוף הסכמי אברהם, או במתן שירות למשטרת ישראל, מצטיירת חברת הסייבר כמקשה אחת - גוף אחד שיש לו עניין בלגיטימציה ציבורית ובצמיחת עסקיו.

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

בשבועות האחרונים, בשל סכסוך על חברת רחפנים קטנה שרכשה NSO בעבר, עולה הרושם כי היא רחוקה מלפעול כגוף אחד - והאתגרים האורבים לה בפנים עשויים לחרוץ את גורלה, לא פחות מהאתגרים החיצוניים לה. למעשה, NSO בנויה משירשור של 76 חברות הממוקמות בלוקסמבורג, קפריסין, הונג קונג, לונדון וישראל, הנמצאות בבעלות של שני גופים מרכזיים הנמצאים בימים אלה במלחמת עולם; קבוצת הנהלת החברה הישראלית בראשותו של המנכ"ל שלו חוליו, ומהצד השני, בעלת השליטה בחברה, חברת הייעוץ BRG שמתמחה בניהול משברים, חקירות פיננסיות, אסטרטגיה עסקית ותפעול חברות.

הגילויים האחרונים שהתבררו במסגרת סכסוך המשקיעים - בהם חובות הקבוצה בהיקף של 500 מיליון דולר לקבוצת נושים אנונימית, ניהול משא ומתן למכירתה בניגוד לדעת הדירקטוריון, החובות לחברות הבנות וחששן שהחברה האם תבריח נכסים, כמו גם העובדה כי NSO מחזיקה בנכסים מודיעיניים חזקים - מעלים את השאלה האם היועצת המשפטית לממשלה עלולה להלאים ביום מן הימים את חברת הסייבר ההתקפי מתוקף חוק חדלות פירעון.

וגם: תופעת הגוסטינג הגיעה למגייסים בהייטק; איך נראה מבפנים הניסיון של אמדוקס להרחיק מעצמה את תדמית הדינוזאור; ההפסדים של הנפקות ההייטק הישראליות בוול סטריט; דיווח בלעדי על השינוי האסטרטגי של מטא ביחס לארנק האלקטרוני שלה, נובי; איך להתמודד עם הצינון בחגיגת גיוסי ההון לסטארט-אפים; והמחקר על אוכלוסיית התולעים שמשנה את מה שידענו על מנגנון התורשה. זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.

1. מה עוד תעשה אמדוקס כדי להיחלץ מתדמית הדינוזאור? 

קמפיין עם נגה ארז וימי חופשה ללא הגבלה: חברת הענק אמדוקס סובלת כבר שנים מתדמית האחות החורגת של ההייטק הישראלי, כמי שלא יכולה להתחרות בסטנדרטים הנוצצים של הענף. האם מהלכי המיתוג האחרונים עזרו לה למשוך עובדים? "באמדוקס יש הרבה סיסמאות, אבל התחושה היא שאנחנו עוד שורה באקסל", אומרים עובדים בהווה ובעבר. אמדוקס: "תמיד כשמובילים שינוי פורץ דרך יהיו ספקנים".

2. ולפעמים, החגיגה נגמרת
לאחר שנת שיא יוצאת דופן, סימנים ראשונים מצביעים על כך שקרנות ההשקעה מתחילות להאט את הזרמת הכספים לסטארט-אפים. המשקיעים ממליצים ליזמים להוריד את תקציבי השיווק והמכירות, להמתין עם גיוס מימון עד שיגיעו לרעיון מגובש ולהימנע מצעדים ראוותניים מדי.

3. לכל הרוחות, העובד נעלם!
הגוסטינג הגיע להייטק: כשמאזן הכוחות בשוק נוטה לטובת העובדים, יש מועמדים שמנצלים את המצב ונעלמים למעסיקים ללא הסברים. התופעה שהיתה אופיינית בעבר בעיקר לעובדי קבלן, תופסת עכשיו אחיזה גם בתעשיית הטכנולוגיה.

4. צוקרברג המהמר והדירקטור הנוטש 

הוא היה המשקיע הראשון שהאמין בחזון של צוקרברג, ואז פיטר ת'יל הודיע שהוא עוזב את דירקטוריון מטא. התזמון היה צורב במיוחד: מטא צונחת השבוע בבורסה כמו שלא צנחה מעולם, מוותרת על כמה מהחלומות השאפתניים בתחום הפינטק ושמה את כל הביצים בסל המציאות המדומה והרבודה.

5. "לא יודעים איך השוק יתפתח אבל טוב שהחברות שלנו ערוכות עם גיוסים של 2 מיליארד דולר"

אחרי שנת שיא לסייבר, קרן ההון סיכון סייברסטארטס שעל משקיעיה נמנים שלמה קרמר, מריוס נכט, ניר צוק, אסף רפפורט ומייסדי ארמיס פרסמה את תשואת הקרן הראשונה שלה. הפירמה רשמה תשואות שיא בהשקעה בחברות כמו וויז ופיירבלוקס, אך רובן עדיין על הנייר.

6. לא סופרים הפסדים 

מרבית חברות הטכנולוגיה הישראליות שהונפקו אשתקד או מוזגו לספאק בוול סטריט הסבו למשקיעים הפסדים כבדים, בזמן שהכספים שגייסו כבר שימשו לטובת ביצוע רכישות גדולות בהיקף כולל של 2 מיליארד דולר. ניתוח גלובס.

7. מאחורי הדוחות של ענקיות הטק

על אף כמה נפילות מתוקשרות, דוחות ענקיות הטכנולוגיה שלחו מסר חיובי לכך שהביקוש לשירותים הדיגיטליים של ימי הקורונה לא קורס. הדוחות חשפו את הבעייתיות בתלות במקור הכנסה אחד, טוב ויציב ככל שיראה. מהו הנתון הבעייתי של מטא, איזה אס שלפה אמזון, והאם גוגל בעמדת נחיתות?

8. חזית המדע: מה רוצה התולעת?

מחקר חדש של פרופ' עודד רכבי מגלה כיצד תנאי מחייה של תולעת משפיעים על המשיכה המינית של הצאצאיות שלה ועל המגוון הגנטי בדורות הבאים של אוכלוסיית התולעים. בראיון לגלובס מסביר רכבי מה הסיכוי שמנגנון דומה קיים בבני אדם, ומדוע לא יתאכזב גם אם יתברר שהוא ייחודי רק לתולעים.