מלחמה באוקראינה? חברות התוכנה הישראליות בכוננות ספיגה

בחודש שעבר, כאשר הרוסים החלו לפרוס כוחות ממזרח לאוקראינה, היו אלה הערים הקרובות לגבול - כמו חרקוב ודנייפרו שהוגדרו כ"בעלות סיכון ביטחוני גבוה". כיום, לאחר שהנשיא פוטין עיבה את כוחותיו ואיום הפלישה לאוקראינה אמיתי מאי פעם, נראה כי אין כמעט אזור במדינה שאיננו חסין למתקפה רוסית. וזה נכון גם לעיר הבירה קייב.

מעבר להשלכות הטרגיות שפלישה שכזאת עלולה להביא איתה, לאירוע הזה עשויות להיות השלכות על מעגלים רחבים יותר - חלקם כלכליים. חברות ישראליות, שהחלו להעביר חלק מהפעילות שלהן לאוקראינה בזכות תשלומי שכר זולים יותר לעובדים - מתחילות לזהות פגיעה אפשרית בעסקים.

בן פסטרנק, בעלי ויושב ראש קבוצת אמן (Aman), חברת מיקור חוץ שפעילה שנים רבות באוקראינה, הקים בשנים האחרונות פעילויות בסרביה ובפורטוגל, וביתר שאת לאחר כיבוש חצי האי קרים בשנת 2014. "אני לא אוהב לעשות עסקים במקומות שבהם עשויים טנקים לנסוע ברחובות", הוא אומר לגלובס. כרגע, הוא מספר, מתכנתים רבים נמלטים מהמדינה יחד עם משפחותיהם. "מי שיכול לברוח, בין אם זה מחוץ למדינה או אפילו לשכור Airbnb בלבוב, על גבול פולין, עושה זאת", הוא מספר.

לדבריו, ההשפעה על התעשייה הישראלית, שמעסיקה כ-15,000 עובדים במדינה המזרח אירופית, היא מיידית. עסקה שתכנן באוקראינה נמצאת, לדבריו, על סף ביטול בגלל חוסר היכולת לבקר במדינה.

הוא מעריך שלפלישה הרוסית תהיה גם השפעה על העסקים בישראל. "במקרה והמבצע יתחיל, תעשיית התוכנה הישראלית תסבול מעיכובים שדומים לאלה שספגה אפל אחרי פרוץ מגפת הקורונה - פגיעה בשרשרת האספקה שתביא נזק משמעותי לאספקת המוצרים".

לאמן 500 עובדים בחו"ל, מהם 100 באוקראינה ועוד 400 בסרביה ובפורטוגל, ולדברי פסטרנק יותר ויותר פרויקטים יועברו בטווח הקרוב ממזרח אירופה למערבה.

מרכזי פיתוח שמעסיקים אלפי עובדים

שמונה שנים לאחר המתקפה הרוסית על חצי האי קרים והפעלת כוחות גרילה פרו-רוסיים במזרח המדינה, כוחה של אוקראינה כמרכז האוף שור של תעשיית התוכנה הישראלית רק הלך וגבר. למרות ענני המלחמה שתמיד נראו באופק, חברות ישראליות רבות הכפילו את מצבת העובדים שלהן במדינה המשוסעת. פלייטיקה, למשל, החזיקה מרכז פיתוח בחצי האי קרים, אשר עבר בזמן הכיבוש הרוסי לקייב, ומאז ועד היום נמצא במגמת צמיחה.

החלק הארי מקרב 15,000 העובדים האוקראינים שמשרתים את תעשיית התוכנה הישראלית, הם עובדי חברות הגיימינג הישראליות הגדולות. פלייטיקה מחזיקה 1,100 עובדי חברה בקייב, ויניציה ודנייפרו; ופלאריום, שמעסיקה מעל ל-800 עובדים בעיר חרקוב במזרח המדינה. גם וויקס מעסיקה מעל ל-700 עובדים בקייב ובדנייפרו. פייבר מעסיקה ישירות 43 עובדים בלבד במדינה, אך עוד מעל כ-200 פרילאנסים. עוד אלפים עובדים עבור ישראלים במיקור חוץ באמצעות חברות כמו סיקלום, גלובלוג’יק ואמן.
נוסף עליהן, חברות ישראליות כווקמי, סייסנס, ורביט ובלנד מחזיקות באקראינה מרכזי פיתוח קטנים המעסיקים עובדים ישירות תחתם.

"חברות שמעסיקות אלפי עובדים באוקראינה לוקחות את העניינים אחרת מאשר אלה שמעסיקות כאן כמה עשרות עובדים", אומר לגלובס מנהל בכיר באחת החברות הגדולות שביקש להישאר בעילום שם. "אלה חברות שיש להן תוכנית אופרטיבית שכוללת נקודות איסוף והורדה, עומק אסטרטגי לפנות אלפי עובדים למדינות אחרות במזרח אירופה, וליווי שוטף של יועצים ביטחוניים".

גם ללא תוכניות פינוי מפורטות, כל החברות הישראליות איתן שוחחנו מאפשרות לעובדים למצוא מקלט זמני במדינות אחרות, אך לא כולן מספקות להן תמיכה לשם כך. החברות הגדולות משתדלות להעניק חבילות סיוע למקלט זמני שעשויות להגיע לכדי 1,000 דולר לעובד - עבור הוצאות כמו בתי מלון או נסיעה, עד יעבור זעם.

ימי התארגנות לעובדים על חשבון החברה

יאיר טל, מנכ"ל הסטארט-אפ בלנד (Blend) שמעסיק כ-40 עובדי חברה באוקראינה, קיבל רק הבוקר עדכון מעובד שבחר לנסוע עם משפחתו לאיטליה. בעוד אשתו וילדיו יטוסו באופן מיידי, הוא יעמיס על רכבו כמה מטלטלים וייסע כל הדרך היבשתית מקייב לאיטליה. "בשבועות האחרונים הרגשנו שאנחנו נלחצים קצת יותר מהעובדים המקומיים, אבל בימים האחרונים ניתן להרגיש גם את הלחץ אצלם", הוא מספר לגלובס.

"אלה לא עובדי אוף שור אלא עובדים מן המניין, להם אנחנו דואגים כמו שאר העובדים שלנו. אנחנו מציעים להם גמישות לעבוד איפה שירצו, כולל אפשרות לעבור לקייב או לרומניה, שם שאנחנו מחזיקים מרכזי פיתוח, ומספקים להם כמה ימי התארגנות על חשבוננו. מחשש לאובדן תקשורת, ציידנו אותם במכשירי תקשורת לווייניים".

כמו אחרים, גם טל רואה השפעה מז’ורית על חברות ישראליות במידה שתתחיל מתקפה. "אם הצוות הטכני הממוקם באוקראינה לא יוכל לתפקד, תהיה לזה השפעה מהותית על חברות ישראליות - פחות בפגיעה ויותר בעיכוב, ואני מקווה שכמונו - גם אחרים נערכו מראש להעביר את העובדים לאתרים חלופיים כי אתה לא רוצה להיות תלוי רק בהם".
אמיר יעקובי, ראש הסגל בפלייטיקה, החברה הישראלית בעלת מספר העובדים הגדול ביותר של עובדים אוקראינים (כ-1,100), אמר כי "העובדים נמצאים בראש מעיינינו, ואנחנו דואגים להם, לרווחתם ורווחת המשפחה ונעשה הכל כדי לסייע להם".

העובדים שמתעקשים להישאר: ייגמר בלא כלום

בסוף השבוע פרסמה ישראל אזהרת מסע לאוקראינה והחלה בפינוי משפחות דיפלומטים, לצד ארה"ב שנקטה בפעולה דומה. אבל לא כל העובדים חוששים. ישראלים רבים נותרו במדינה למרות האזהרות. רבים מהמקומיים עדיין שאננים, וסבורים שהם חיים בתוך משחק פסיכולוגי-דיפלומטי בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לבין המערב.

בכיר בחברת תוכנה גדולה שפעילה באוקראינה עשרות שנים מספר לגלובס, כי "על פי ההנחה שלנו ושל אנשי הביטחון שלנו, קיימת סבירות נמוכה למדי לפלישה", הוא אומר. מעבר לכך, הוא מספר שבראייה של כלל התעשייה - קיומן של תכניות פינוי וסיוע בחברות שמשרתות לקוחות אחרים - תלוי בדרישה של הלקוחות.

פיטר קולומייץ, יזם רוסי-ישראלי המתגורר בחרקוב שבמזרח המדינה גם הוא אינו מזהה סימני לחץ, למרות ביקורו אמש של נשיא אוקראינה במקום. "רק מתכוננים כאן לכל מקרה, אבל שום דבר לא באמת זז. כמו שזה נראה מפה, יש בלאגן בחדשות אבל בפועל הכל כשורה".