מתבקשת רגולציה גם על החלטות ממשלתיות

לפני שנגיע לפסטה, נספר על אחד התהליכים הכי משעממים שקורים היום בישראל. התהליך המשעמם הזה קורה היום כמעט בכל משרד ממשלתי, ויש אפילו מישהו שמנהל את המערכת המשעממת הזאת. כשהמערכת הזו תסיים את עבודתה, היכולת לעשות עסקים וגם להיות אזרח תשתפר. רמת החיים שלנו תעלה. לתהליך המשעמם קוראים חובת הערכת השפעות של רגולציה חדשה (לפני אישורה בממשלה או בכנסת) - או בקיצור RIA.

לפני למעלה מעשור, התאחדות התעשיינים, עם שותפים נוספים, חשבה שזה יכול לעזור לייעל את האסדרה המסובכת שקיימת בישראל בכל הקשור לעשיית עסקים. הצלחנו בזה, החלטת ממשלה 2118 להפחתת הרגולציה אושרה והפכה להיות התורה להפחתת הרגולציה בישראל, תוך שהיא מצוטטת בעשרות החלטות ממשלה המשכיות להפחתת הרגולציה. איך זה קשור לפסטה? מיד נבין.

לפני למעלה מעשור פרצה גם מחאת האוהלים. במהלך מחאת האוהלים, מישהו העלה תמונה של קוטג' לפייסבוק. באופן טבעי יותר קל לנהל מחאה מהפייסבוק, ומחאת האוהלים לדיור בר-השגה הפכה למחאת הקוטג' לגבינה ברת-השגה. ממשלת ישראל קפצה על השינוי בשתי ועדות (טרכטנברג וקדמי) וטענה שהכול בגלל שאין תחרות, ובאמת שהקוטג' יקר. בעזרת השוואות בינלאומיות ניתן היה לראות שרמת התחרות בישראל היא מהגבוהות בעולם, ושהבעיה העיקרית היא יוקר העלויות הממשלתיות אשר גורמות למחירים להיות יקרים יותר בישראל. כלומר- הבעיה היא לא במחיר הסופי אלא במה שמרכיב אותו: העלויות הממשלתיות (כולל המוניציפליות והמע"מ).

הפעם זה מוגזם

אבל נתונים פחות מעניינים מתמונה של קוטג', וכך רמי לוי הדליק משואה, והמטרה הושגה - הגבינה לא התייקרה עשר שנים. אבל מה קרה למחאת הדיור הנשכחת? מחירי הדירות התייקרו מאז שמחאת האוהלים הפכה למחאת הקוטג' ב-50%, ובזמן שכולנו אכלנו בשמחה קוטג' במחיר קבוע, התייקרו הארנונה, החשמל, המים, הדלק, מסים חדשים עם מטרות טובות ועוד. מאחר שכנראה הקוטג' היה ממש טעים וזול - לא התעוררה מחאה משמעותית. אבל אז קרה הנורא מכל, והתייקרה הפסטה. כולם החליטו שהפעם זה מוגזם, וחייבים להשאיר מדף מלא.

אפשר לכעוס שוב על הפסטה, אבל נראה לי שהבנתם את הרעיון - כשמוחים על הפסטה, מאפשרים לממשלה לא לקחת אחריות (וזה לא משחרר אותנו מהצורך בתבונה צרכנית כמובן).

יותר מעשר שנים אחרי המחאה הראשונה, לממשלה קשה להמשיך להחזיק את הסיפור שיוקר המחיה נובע בעיקר מהיעדר תחרות. זאת, במיוחד אחרי שפירקו והרכיבו מחדש את כל מבנה ההחזקות בישראל בחקיקה והעבירו את חוק התחרות. לכן ב-2022 הממשלה נדרשת לעשות יותר רעש (מכתבים, חקירות ומסיבות עיתונאים) עם יותר שטיקים לטווח קצר. כל אחד מהצעדים האלה מרחיק אותנו מהפתרון ליוקר המחיה.

קשה לפתור תסבוכות

עם זאת, אפשר להבין את הממשלה החדשה. קשה לפתור תסבוכות של עשרות שנים ברגולציה, במוניציפליה, בשכר לא הגיוני לתפקידים במגזר הציבורי או בהסדרה החקלאית. אז הנה הפתרון הקצר: להעתיק את ה-RIA המשעממת מתחילת המאמר לעולם העלויות הממשלתיות. כמו שעשינו לפני 8 שנים, תתקבל החלטת ממשלה על "CIA" - חובת הערכת תוספת (או הפחתת) עלויות (לציבור ולעסקים-מחירים) לפני אישור החלטות ממשלתיות.

תחשבו שכל מה שקורה היום בעולם הרגולציה בישראל, יקרה בעולם העלויות הממשלתיות (הצעות חוק פרטיות להתקנת אביזרים לא נדרשים ברכב, חקיקת אנרגיה חדשה שמייקרת יותר את הדלק וכל מה שמייצרים איתו, מוניציפליה על אגרותיה וכו'). לנבחרי הציבור תהיה יותר מוטיבציה להוזיל את יוקר המחיה בדיור, במיסוי מכוניות, בדלק, בארנונה ועוד להיות חתומים על זה עם אישור כלכלי שהם הורידו את יוקר המחיה בתחום מסוים.

ואם הממשלה הזו תהיה זו שתיישם את זה, היא תהפוך כנראה לממשלה ששינתה את כיוון יוקר המחיה בישראל, ואנחנו נוכל להמשיך ליהנות מהפסטה ומהקוטג' שלנו בשקט ובזול.

הכותב הוא מנכ"ל התאחדות התעשיינים