ניהול עצמאי או מכשירים מובנים: מה צריך לדעת על חיסכון לטווח בינוני־ארוך

חיסכון לטווח בינוני־ארוך מיועד מצד אחד לצבור תשואה, ומצד שני שומר על רמת סיכון נמוכה • אילו מכשירי השקעה קיימים? מה היתרונות והחסרונות שלהם? ואיך בעצם יודעים מה מתאים לנו? • ניהול הכסף המשפחתי - כתבה שלישית בסדרה

חיסכון / עיצוב: אפרת לוי
חיסכון / עיצוב: אפרת לוי

את הכסף שמושקע בשוק ההון ניתן לנהל במגוון דרכים. חלק ממכשירי ההשקעה הם מובנים, כלומר אנו מפקידים את הכסף, ומישהו מנהל אותו עבורנו. חלק אחר ממכשירי ההשקעה הם עצמאיים - אנחנו קונים ניירות ערך באמצעות חשבון מסחר.

לאחר שעסקנו בכתבות הקודמות בסדרה בחיסכון לטווח ארוך וקצר, כעת נתמקד בניהול לטווח בינוני-ארוך. מצד אחד, מדובר בכסף שמיועד להשקעה בשוק ההון, על מנת שיצבור תשואה. מצד שני, חשוב להיות עם היד על הדופק, ולהפחית את רמת הסיכון כאשר אנו סבורים שנזדקק לכסף בקרוב.

 
  

חיסכון בחברות הביטוח

שלושת מכשירי החיסכון המובנים שמנוהלים על ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות הם קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון. במה הם נבדלים? לקרן השתלמות ניתן להפקיד רק מתוך המשכרות שלנו, בהתאם לתקרות שקבועות בחוק, וזאת כיוון שהרווחים על ההשקעה בקרן ההשתלמות פטורים ממס רווחי הון. הכספים שנחסכים בקרן ההשתלמות אינם נזילים למשך שש שנים. הטבת המס בקרן ההשתלמות היא משמעותית ביותר, וזה הוא אחד מאפיקי החיסכון המומלצים. במילים אחרות, אם אתם שכירים אז מומלץ לנהל מו"מ לקבלת קרן השתלמות כבר בכניסה למקום עבודה חדש.

גמל להשקעה, מכשיר חיסכון אחר, היא קופה בה הכסף נזיל תמיד. אם תבחרו לשמור את הכסף לגיל הפרישה ולצרף אותו לקצבה, ההפקדות אליה מוגבלות עד לסך של כ-71 אלף שקל בשנה. פוליסת חיסכון היא פוליסה בה כל הכסף נזיל תמיד, ללא הטבות מס וללא הגבלות הפקדה.

בשלושת המכשירים ניתן לקבוע את מסלול ההשקעה המתאים לכם, כאשר מסלולי ההשקעה נבדלים זה מזה ברמת הסיכון שלהם. הגוף שינהל את הכסף שלכם בהתאם למסלול שבחרתם, בהרכב השקעות לבחירתו, שתואמים לרמת הסיכון. האפשרות לפיזור ההשקעות בגופים אלו היא רחבה מאוד. אחד היתרונות במכשירים אלו הוא שאם תרצו לשנות את רמת הסיכון, תוכלו לעשות זאת על ידי מעבר ממסלול למסלול, ללא חיוב מס.

הבחירה בגוף שמנהל את הכספים נעשית בהתאם לתשואות הגופים, לדמי הניהול ולאיכות השירות. בקרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה יש שקיפות גבוהה יותר בנתונים, ובפוליסות החיסכון השקיפות נמוכה יותר. בקופות גמל להשקעה ובפוליסות החיסכון תחויבו במס רווחי הון על הרווחים (בהנחה ולא ייעדתם אותם לגיל פרישה).

ההפקדות לקופות אלו נעשית באמצעות הפקדה חודשית, או הפקדה חד פעמית, או שילוב בין השניים. דבר זה מאפשר למי שמעוניין בחיסכון "שגר ושכח", כלומר, הגדרת סכום קבוע שיעבור מחשבון הבנק להפקדה למכשיר החיסכון עוד בטרם התחלנו לתכנן את הצריכה החודשית. יתרון נוסף למכשירים אלו הוא שניתן לקבל הלוואה בתנאים טובים יחסית מהגוף המנהל אותו.

כעיקרון, מדובר במכשירי חיסכון פשוטים יחסית. אתם יכולים לבחור את רמת הסיכון לפי המאפיינים שלכם: תיאבון הסיכון ואופק הזמן שיש לכם עד שתצטרכו את הכסף, ומכאן הוא מתנהל. מצד שני, עלות ניהול הכסף במכשירים אלו היא יקרה יחסית. דמי הניהול בקופות הגמל להשקעה עומדים על ממוצע של 0.7%, בפוליסות החיסכון על כ-1%. ניתן להשיג חשיפה לשוק ההון במחירים נמוכים יותר בצורה משמעותית.

מוצרים חצי מובנים

קרן נאמנות עוקבת אחרי מספר חברות בהתאם למה שהגדיר מנהל הקרן. למשל, קרן שעוקבת אחרי תחום הביוטכנולוגיה, כוללת מספר חברות העוסקות בתחום זה, לבחירתו של מנהל הקרן. הוא מחליט על הקריטריונים אילו חברות יכנסו לרשימה, ואיזה יצאו ממנה. בחירה בסוג זה של השקעה מתאים למי שמאמין בסקטור מסוים, מעוניין לפזר את ההשקעה על פני מספר חברות, ומאמין בניהול האקטיבי של ניהול ההשקעות בגוף שאת הקרן שלו הוא קונה.

קרן סל היא קרן פסיבית. כלומר, מדובר בקרן שעוקבת אחרי מדד ידוע מראש, ומי שקונה את אותה מצפה להשיג את תשואת המדד. ישנו ויכוח ארוך מאוד מה עדיף - קרן בניהול אקטיבי או פסיבית. כלומר, האם מנהל השקעות ינתח את התיק ויבחר עבורכם את ההשקעות העדיפות, או יקנה את כל המדד. ככל הנראה לאורך זמן, היצמדות למדדים תיתן לכם את התוצאה הטובה ביותר.

בשני המכשירים הכסף נזיל תמיד, והרווחים חייבים במס רווחי הון. שינוי רמת הסיכון של ההשקעה כרוך במכירת הקרן, דבר שמוביל לאירוע מס. לשני המכשירים ניתן להפקיד באופן חד פעמי, וגם דרך הוראת קבע חודשית.

עלות ניהול ההשקעה בקרן נאמנות גבוהה יותר מעלות ניהול ההשקעה בקרן סל. למעשה, קרן סל היא אחת האופציות הזולות ביותר לחשיפה רחבה ומפוזרת לשוק ההון באמצעות מדדים. ניתן להשקיע במוצרים אלו באמצעות חשבונות מסחר בבנקים או בבתי ההשקעות. בכתבות הבאות בסדרה, נתמקד בסגמנט זה, ונצלול לתוך עלויות ניהול ההשקעה.

צריך לזכור שבמכשירים המובנים לחלוטין אנו בוחרים את רמת הסיכון המתאימה לנו, ומכאן הגוף המנהל מרכיב את ההשקעות במסלול שנבחר. לעומת זאת, בהשקעה דרך המוצרים החצי מובנים, אנו אלו שאחראים על פיזור ההשקעה הנכון בין מכשירים ברמות סיכון שונות, וכן על הבחירה בסקטורים בהם יושקע הכסף.

אולי בכלל באופן עצמאי

מכיוון שאנו מדברים על ניהול כסף לטווח ארוך, אנו לא מדברים כאן על מסחר תוך יומי, כזה שנעשה על מנת לעשות רווח מהיר, אלא על ניהול כסף באמצעות רכישה של ניירות ערך ספציפים - רכישת מניות או אג"ח של חברות ספציפיות. מסחר כזה כבר דורש יכולת אנליזה יותר מעמיקה על מנת לבחור את החברות הנכונות, וכן לעקוב אחריהן. בנוסף, מדובר כאן בהשקעות ספציפיות מאוד, כאשר חלק מניהול הסיכונים בהשקעת הכסף המשפחתי צריך להיות פיזור ההשקעה.

אז מה בעצם נכון לבחור?

אין לכך תשובה חד משמעית, כל אחד צריך לבחור את המכשירים המתאימים לו מבחינת העלות ותועלת. בחתך רחב, התיק שיתאים למרבית האוכלוסייה, ככל הנראה יכלול את המוצרים הבאים: קרן השתלמות (כדי לקבל הטבות המס הנלוות להשקעה במכשיר זה); קופת גמל להשקעה (על מנת ליהנות מהאפשרות להפקיד כל חודש סכום במסלול "שגר ושכח"); תיק מסוים של קרנות סל מחקות (כדי להשיג את התשואה המקסימלית בעלות הזולה ביותר).

בכל מקרה, לא משנה באילו מכשירים תבחרו, ישנם מספר עקרונות שנכונים לכל סוגי ההשקעות לטווח הבינוני. עליכם להגדיר את רמת הסיכון המתאימה לכם ואת טווח ההשקעה, לבחור מוצרים שהשיגו תוצאות טובות לטווח הבינוני, להתמקח על דמי הניהול ועל העמלות הנלוות להשקעה. כמו כן, עליכם לעקוב אחרי המצב הכלכלי בעולם, ובהתאם לבחור את הסקטורים אליהם אתם מעוניינים להיחשף באופן מוגבר. והכי חשוב: היו סבלניים, שוק ההון תנודתי, אך אם השקעתם בבניית האסטרטגיה שמתאימה לכם, אין סיבה להילחץ.¿