שבוע המסחר בבורסות אירופה נפתח בירידות שערים חדות במדדים המובילים, על רקע המשך החששות מפני השלכותיה הכלכליות של פלישה רוסית אפשרית לאוקראינה. בשעות אחר הצהריים ביום שני הירידות התמתנו מעט ונעו בין 1.5% במדד FTSE לכ-2.5% במדד CAC40 הצרפתי. זאת לאחר ירידות בבורסות אסיה, בהובלת מדד ניקיי שירד 2.2%, ובהמשך לירידות חדות שנרשמו בשוקי העולם במהלך סוף השבוע. טלטלה נוספת נרשמת גם בשוק הנפט העולמי חסר היציבות, וזו מעלה את המחיר לקרוב ל-100 דולר לחבית.
רוחות המלחמה באזור מנשבות בעוז ולפי הערכה של המודיעין האמריקאי פלישה רוסית עשויה לקרות כבר ביום רביעי הקרוב. בשבוע שעבר החל תרגיל צבאי ענק של רוסיה במדינת בלארוס, אך רוסיה, שצברה כ־130 אלף חיילים לאורך גבולה המזרחי והצפוני של אוקראינה, מכחישה שיש לה כוונה לפלוש למדינה, אף שהבהירה שצירוף אוקראינה לנאט"ו אינו בא בחשבון. במקביל המדינות החברות בנאט"ו מתגברות כוחות באזור, וקנצלר גרמניה אולף שולץ המבקר במוסקבה ינסה לצנן את האווירה.
חששות שמצטרפים לתנודתיות קיימת
החששות סביב פלישה אפשרית של הרוסים מגיעים בתקופה של תנודתיות קיימת בשוקי המניות, בעיקר על רקע האפשרות של אינפלציה גבוהה יותר ודאגה מעלייה בתשואות האג"ח. בחזית הסחורות, נוסף להיותה יצואנית גדולה של מגוון סחורות, רוסיה היא יצרנית הנפט השלישית בגודלה בעולם. המתח מתווסף לאי עמידה של ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ובנות בריתו, כולל רוסיה, המוכרים ביחד כאופ"ק+, בהבטחה להגדיל את כמות החביות בשוק באופן מדורג ככל שהביקוש מתאושש מהקורונה. הקטנה משמעותית בזרימת החביות הרוסיות לשוק, עלולה לטלטל עוד יותר את השוק.
מהי תמונת המצב הנוכחית, מה צפוי בימים הקרובים ומה צריך, אם בכלל, לעשות בתיקי ההשקעות? לדברי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, "בימים האחרונים, המשקיעים מתרכזים באוקראינה וברוסיה, אבל אנחנו חושבים שבהיבט של ניהול השקעות אין הרבה דברים חכמים שניתן לעשות. הסיבה לכך היא שספקטרום התרחישים מאוד מאוד רחב - בין תרחיש שלא תהיה פלישה כלל, או שתהיה פלישה קטנה ללא קרבות ואחריה מו"מ, לבין מלחמה ממש ושליחת חיילים של ארה"ב לאוקראינה. זה ספקטרום כל כך רחב, שלא כדאי לבוא ולבנות את התיק מחדש. בגדול הדבר הכי נכון כרגע זה לא לגעת בתיק, ולראות איך הדברים מתפתחים. אם נדע מהו התרחיש הגיאופוליטי נוכל לנסות להעריך את ההשפעות הכלכליות, אבל היום אני לא חושב שמישהו יודע לתת הסתברות לכל תרחיש, והמשמעות של כל תרחיש על השווקים היא שונה לגמרי".
בסופו של דבר הריבית תכריע
בהקשר זה גרינפלד מציין כי הכיוון של מחיר הנפט גם הוא תלוי במה שקורה ברוסיה, והמחיר עלה בשל האי-ודאות, אך קשה להעריך לאן זה ימשיך בטווח הקצר. מעבר לימים הקרובים, להערכת גרינפלד, "הווקטור הכי חשוב לשווקים הוא ללא ספק הנושא של הריבית בעולם ובפרט בארה"ב. תהיה לנושא הזה השפעה יותר גבוהה מהנעשה באוקראינה. מעבר לאוקראינה שהרעידה את השווקים בסוף השבוע, גם אז הסיפור העיקרי היה האינפלציה בארה"ב שהייתה מעבר לצפי, הלחצים האינפלציוניים הולכים ומתגברים, ועל המסחר בסוף השבוע השפיעו אמירות של אחד מחברי הפד, ג'יימס בולארד, שייתכן שנראה העלאות ריבית של 1% עד יולי - אמירה שהרעידה את השוק, והקפיצה את תשואות האג"ח. כנראה שהפד מאוד בלחץ ויפעל בצורה יותר אגרסיבית, לכן זה הסיפור הגדול.
"אנחנו חושבים שנכון לשבת בפוזיציות דפנסיביות, ושהפד לא רק יעלה בקרוב את הריבית אלא יעלה אותה בקצב יותר מהר משהשוק מעריך. זה ייצר תנודתיות והרכיבים הדפנסיביים יניבו תשואות עודפות".
אילו רכיבים דפנסיביים למשל?
"ברמה הגיאוגרפית, פחות ארה"ב. ישראל נתפסת כשוק יותר דפנסיבי. כמו כן, פחות השקעה בחברות צמיחה ואינטרנט, ויותר בחברות מוצרי צריכה בסיסיים, חברות תשתיות וחומרי גלם. גם אם השוק יורד, שם זה יורד פחות".
בהנחה שהאי-ודאות נמשכת, מה צפוי בימים הקרובים ?
"הרבה תנודתיות. ראינו את זה בסוף השבוע ואני מניח שזה ימשיך איתנו בימים הבאים. ככל שהיא תימשך ונראה ירידות בשווקים, בסופו של דבר זה יחזק את הדולר מול השקל. אחד הדברים הכי משמעותיים לשער החליפין שקל-דולר זה מה שקורה בארה"ב; המשקיעים מישראל שמשקיעים בארה"ב מגודרים נגד תנודות שערי חליפין, וכשהשווקים יורדים הם מוכרים את הגידורים - וזה כמו לקנות דולרים, מה שמחזק את הדולר מול השקל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.