בשל שיקולי ביטחון לאומי: הקבוצה הטורקית-ישראלית נפסלה מהמכרז להפרטת נמל חיפה

1.2.23 הבהרה ועדכון: בגרסה קודמת של הכתבה יוחסה הפסילה של החברה הטורקית יילפורט מהשתתפות במכרז נמל חיפה, בחשד לקשר לכאורה בינה לבין גורמי טרור. בתשובת המדינה לעתירה מנהלית של החברה נגד פסילתה - שהוגשה ע"י עוה"ד אלי כהן, יצחק לזר, דניאל כהן ואסף הרפז ממשרד גורניצקי ושות', עו"ד, המייצגים את חברת יילפורט ובעל השליטה בה, מר רוברט יילדרים - הבהירו המדינה ורשויות הביטחון כי השתתפות החברה "לא הופסקה בגין קשרים לאירגוני טרור או לפעולות טרור. השתתפותה הופסקה לאחר בחינת מכלול שיקולי הבטחון הלאומי, לרבות יחסי החוץ של מדינת ישראל". העתירה נדחתה, ללא הוצאות בתאריך 29.9.22.

כשנציגי הקבוצה הטורקית יילפורט נכנסו אל אולם השימוע בנובמבר, לא נמסר להם מדוע הולכים לפסול אותם מהמכרז לנמל חיפה. "ביטחון המדינה הוא סוד עלום ולא טרחו להגיד לנו למה נפסלנו", אמר עו"ד אמנון אפשטיין שמייצג את הקבוצה. "זה אבסורד כי המדינה רדפה אחריהם כדי שיגיעו למכרז ואז בלמה אותם". השבוע, כפי שנחשף בגלובס, רשות החברות קיבלה את ההחלטה הסופית לפסול את הקבוצה וכעת היא שוקלת להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

  

המידע המודיעני חשף את הקשר לנמל החשוד

בינואר 2020 קיבלה ועדת השרים לענייני הפרטה את ההחלטה להפריט את כל אחזקות המדינה בנמל חיפה לרוכש או לקבוצת רוכשים שיענו על קריטריונים שונים כמו ניסיון רלוונטי, חוסן כלכלי ואיתנות פיננסית. עוד בהחלטת ועדת השרים נקבע כי ייבחנו האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל.

פסילת הקונסורציום הטורקי לא נבעה מרמתה המקצועית. החברה מחזיקה בבעלות של יותר מ-20 נמלים בים מרמרה, בים התיכון, בסקנדינביה, בחצי האי האיברי ובאמריקה הדרומית. גורמים מודיעניים המעורבים בתהליך אמרו לגלובס כי על אף כל אלה, הקונסורציום נפסל מכיוון שאחד מבעלי השליטה בו, איש העסקים הטורקי רוברט יוקסל יילדרים בעליה של יילפורט, הוא גם חבר הנהלה בקבוצת CMA CGM , אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם.

יילפורט צמחה ב־18 אחוז בשנה האחרונה

במחצית הראשונה של 2021 הציגה יילפורט צמיחה של 18% ביחס לתקופה המקבילה ב-2020, והכנסותיה עלו ב-19%. יילפורט החזקות, שהוקמה רק ב-2011, היא רק חלק אחד מתוך קבוצת החברות יילדירים שאמנם נכנסה לענף הנמלים רק ב-2004, אך חולשת על תחומי תעשייה רבים, בהם מתכות וכרייה, כימיקלים, אנרגיה ומסחר בינלאומי.

מנכ"ל החברה הוא רוברט יוקסל יילדירים, שבמקביל משמש כנשיא של קבוצת הכדורגל יילפורט סמסונספור שמשחקת בליגת המשנה בטורקיה. קבוצת יילדירים מעסיקה יותר מ-14 אלף עובדים בעסקיה, שנפרסים על 51 מדינות בחמש יבשות שונות. מהדוח השנתי מ-2020 של קבוצת החברות עולה כי מקורות הכנסותיה העיקריים היו נמלים (31%), עסקי הכרייה והמתכות (24%), דשנים וכימיקלים (14%), אנרגיה (9%), לוגיסטיקה (7%), פחם (5%), וספנות (4%).

ההחלטה לא צפויה לפגוע בהליך הנורמליזציה

לפני כחודשיים וחצי פרשה מהמכרז ענקית הנמלים מהאמירויות, חברת DP WORLD , שהתמודדה בשותפות עם חברת מספנות ישראל שבשליטת שלומי פוגל. אז דיווחנו כי פרישתה של DP נעשית לאחר שנערך לה הליך שימוע בפני מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, שבמהלכו הובהר לנציגיה כי מסיבות ביטחוניות היא לא תוכל להיות בעלת השליטה בנמל.

אלא שלפרישה הזו היו כנראה גם סיבות נוספות. בסוף נובמבר ביקר יורש העצר של האמירויות מוחמד בן זאיד בטורקיה ונפגש עם הנשיא ארדואן. לאחר הביקור המתוקשר, הודיעה איחוד האמירויות על השקעה בהיקף של עשרה מיליארד דולר במיזמים בטורקיה. ימים ספורים אחר כך הגיעה הודעת הפרישה של DP WORLD מהמכרז בחיפה. לפי הערכות של גורמים המעורים בנושא היטב, הפרישה נועדה לפנות את השטח ליילפורט הטורקית ולהקטין תחרות בין החברות. השטח התפנה, אך יילפורט לא תוכל לתפוס אותו.

ההחלטה הישראלית לפסול את מועמדות יילפורט לא התקבלה בהפתעה בטורקיה. ד"ר חי איתן כהן ינרוג’ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, אמר לגלובס כי "האמון עוד לא הגיע לרמה שבה ישראל יכולה לאפשר לחברה טורקית להיות בעלת נמל". עם זאת, הוא אופטימי: "כעת זה לא צריך להוות מכשול. לאחר שהנורמליזציה תתממש, ייתכן שיתאפשר לחברות טורקיות להשתתף במכרזים".

גוקהן צ'ינקארה, פרשן "אינדיפנדנט" טורקיה בכל הקשור לישראל, אומר לגלובס כי "פסילת התמודדות יילפורט לא תשפיע על הליך הנורמליזציה בין המדינות". בנוגע לאופן שבו נתפס הליך הנורמליזציה בין טורקיה לבין ישראל בציבור הטורקי, צ'ינקרה מציין כי התגובות מעורבות. "החילונים מרוצים, השמרנים בוחנים היטב את צעדיו של הנשיא ארדואן, ואילו האסלאמיסטים כבר הביעו את חוסר שביעות רצונם מהמתרחש", מספר המומחה הטורקי.