בשוק מעריכים שמדד חודש ינואר יהיה אפסי: אך מה צפוי בהמשך השנה?

מדד המחירים לצרכן בחודש ינואר, שיתפרסם הערב (18:30) על ידי הלמ"ס, צפוי להישאר אפסי או לעלות בשיעור מזערי של 0.1%. כך לפי קונצנזוס כלכלני המאקרו במשק. אם אכן כך יקרה, יהיה זה חודש נוסף בו קצב עליית המחירים בישראל נמוך בהרבה לעומת ארה"ב, שם רשם מדד ינואר עלייה של 0.6%.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון צופים כי המדד ירשום עלייה של 0.1%. זאת, בהשפעת עלייה במחירי המזון (בעיקר המס על המשקאות הקלים), עלייה במחירי המכוניות והתייקרות של 1.5% במחירי הדלקים. מנגד, הם כותבים, צפויה הוזלה עונתית מחירי ההלבשה ומחירי הדיור. צפויה גם השפעת "עדכוני מחירים בתחילת השנה" במחירי שירותים רבים.

לגבי המשך השנה, הם מעריכים כי חבילת הצעדים של האוצר לא צפויה למתן משמעותית את האינפלציה. הצעדים עם השפעה דיפלציונית כוללים עלייה מתונה יותר במחירי החשמל והוזלה במחירי הצהרונים. "הורדה וביטול מכסים בשורה של מוצרי צריכה וחומרי גלם אך לפי הערכתנו, מרבית ההשפעה תהיה בבלימה מסוימת של לחצי התייקרויות על רקע עלייה במחירי התשומות ופחות הורדת מחירים. בשלב זה אנו עדיין חוזים אינפלציה של 1.9% שנה קדימה, זאת על רקע המשך פיחות בשקל ועלייה במחירי הנפט בעולם".

כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית כי "אנו מותירים את תחזית האינפלציה ברמה של 2.2% ל-12 החודשים הקרובים . אם מחירי הנפט ושער החליפין יתייצבו ברמתם הנוכחית האינפלציה תהיה להערכתנו גבוהה יותר. שוק הנגזרים מתמחר כשלוש העלאות ריבית גם בישראל. האינפלציה צפויה לעלות להערכתנו על 3% בחודש פברואר, ולאור הפיחות שהושג, והעלאות הריבית הצפויות בארה"ב, קיים סיכוי גבוה להעלאת ריבית ראשונה בישראל במחצית השנייה של השנה". 

אגב, בשבוע שעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, הצליח בדברים שנתן בראיון לגלובס לשכנע את שוק המט"ח שהריבית בישראל לא צפויה לעלות גם אם האינפלציה תחרוג מתחום היעד של 1%-3%.

אלכס זבזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מעריך כי מדד ינואר יהיה אפסי, מדד פברואר יעלה ב-0.3%, והאינפלציה ב-12 החודשים הבאים תסתכם ב-2.7%. להערכתו, "התוכנית הכלכלית לסיוע למשקי בית שפרסם משרד האוצר צפויה לחזק את הצריכה הפרטית שעוד לפני התוכנית הייתה צפויה לצמוח בכ-8% השנה".

לדבריו, "מהניתוח שביצע משרד האוצר בשנת 2019 עולה שהשפעת הורדת המכסים על המחירים לא אחידה. הורדות המכסים בשנים 2012-2013 לא השפיעו על המחירים. לעומת זאת, הורדת המכסים והגדלת המכסות ליבוא על מוצרים שיש להם ייצור מקומי משמעותי, כגון הבשר הטרי והטונה, ככל הנראה הצליחו להוריד מחירים. סביר שגם הפעם הורדת המכסים על מוצרי תעשייה שמיוצרים בעיקר בחו"ל תגולגל לכיס של העסקים. לעומת זאת, צפויה השפעה מסוימת על מחירי מוצרי מזון עליהם ירד המכס בהם יש פערי מחירים משמעותיים ביחס לחו"ל כמו בשר, דגים, דבש, שמן זית וכו'".

עוד הוא מציין בקשר להשפעות על המחירים, שבמקרה של מלחמה באוקראינה יעלו מחירי הנפט וחלק מהסחורות האחרות. "נציין גם שהשקל ממשיך להיחלש מהר יותר מהמטבעות האחרים בעולם, במיוחד בתגובה להחרפת הסיכון הגיאופוליטי". 

עפר קליין,  ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מציין כי "התחזית שלנו היא שהמדד יישאר ללא שינוי. ירידה עונתית במחירי ההלבשה‑הנעלה ופגיעה בביקושים בשל האומיקרון תקוזז מול עלייה במחירי המזון (מס משקאות ממותקים ועוד). העלייה החדה במחירי הנפט והפיחות בשקל יבואו לידי ביטוי רק במדדים הבאים".