טאואר | ניתוח

מה יעלה בגורל העובדים והמוקש הביטחוני: כל הדרך של טאואר לזרועותיה של אינטל

אחרי הרכישות של מובילאיי והבאנה לאבס, הגיע גם התור של טאואר להפוך לנכס של אינטל - עם עסקה בשווי 5.8 מיליארד דולר • מדוע בחרה אינטל בחברת שבבים שלא הייתה האופציה המועדפת עליה, מה יהיה עם 1,500 עובדי החברה בישראל, ומהי הסוגיה הביטחונית שמעיבה על המהלך

מפעל טאואר / צילום: שלומי יוסף
מפעל טאואר / צילום: שלומי יוסף

המסע הארוך של טאואר, ממפעל ייצור שבבים כושל משך שנים רבות שהבנקים הישראליים, ענקיות אלקטרוניקה ומשרדי ממשלה לא ששו לסייע לו - השתלם. אחרי שהוכיח צמיחה ובשנים האחרונות הפך לרווחי, הודיעה אינטל על רכישתו בתמורה ל-5.4 מיליארד דולר מהציבור, מחיר המהווה פרמיה של 60% על מחיר הנעילה ביום שני בניו יורק.

המפעל שנבנה על אדמה ב-50 אלף דולר: כך נולדה טאואר ממגדל העמק
המנכ"ל שמאחורי האקזיט: אמריקאי מורמוני שהפך את טאואר לסיפור הצלחה

בפועל מגיעה העסקה לשווי של 5.8 מיליארד דולר, זאת בשל מזומנים בשווי (נטו) של 400 מיליון דולר בקופתה של טאואר. העסקה צפויה להיסגר בתוך שנה, כך שטאואר תמשיך לפעול באופן עצמאי - אך לאחר מכן תאוחד עם פעילות חדשה באינטל המיועדת להפוך אותה מיצרנית שבבים לצריכה עצמית, ליצרנית עבור חברות שבבים אחרות. רק אז תאבד טאואר את מעמדה העצמאי, ותהפוך לאבן מפתח באסטרטגיה החדשה של אינטל - להפוך ליצרנית עולמית עבור חברות שבבים אחרות, ובכך לקרוא תיגר על מתחרות דוגמת TSMC וסמסונג שעקפו את אינטל בחדשנות ובכושר הייצור.

העסקה עומדת לאישור הרגולטורים בארה"ב. להערכת פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, היא צפויה לעבור בקלות יחסית - אך העובדה שלטאואר לקוחות לא מעטים בסין צפויה להיבחן במסגרת האישור.

טאואר? אינטל דווקא העדיפה חברה אחרת

מבט על טבלת מפעלי השבבים הגדולים בעולם מוכיח מדוע לאינטל היה חשוב לרכוש את טאואר. מבין עשר יצרניות השבבים הגדולות, רק שתיים מחזיקות במפעלים הממוקמים במדינות מערביות - גלובל פאונדריז וטאואר. השאר ממוקמות במדינות ידידותיות למערב כגון טייואן וקוריאה, אך אלה אינן תואמות את האסטרטגיה של אינטל בימיו של המנכ"ל החדש פט גלסינגר להתרחק ממוקד העימות עם סין במזרח אסיה.

גלובל פאונדריז היתה הברירה הראשונה של אינטל. חברת השבבים שפרוסה בין גרמניה לארה"ב שמוכרת שבבים בהיקף הגדול פי 6 מזה של טאואר קיבלה הצעת רכישה בסך 30 מיליארד דולר מאינטל בקיץ האחרון. אלא שבעליה, קרן הריבונות מובאדללה מאבו-דאבי, העדיפה לקחת את החברה להנפקה בנאסד"ק וכעת היא נסחרת בשווי של 28 מיליארד דולר.

על פי אנליסט הטכנולוגיה של פסגות, שחר כרמי, אינטל תוכל לנצל את ההפסדים הצבורים למס של טאואר כדי להקטין את שיעור המס המקומי שהיא משלמת כאן למשך שנים רבות.

בהתחשב בכך, טאואר היא הברירה הבאה העומדת בתור. היא ממוקמת אמנם רק במקום התשיעי ברשימת יצרניות השבבים, לאחר שהידרדרה מהמקום השישי בדצמבר 2020, אך ההתאמה שלה לאסטרטגיה החדשה של אינטל היא גבוהה.

הסיבה הראשונה, היא כאמור ההיבט הגיאופוליטי והתרבותי. לטאואר יש פעילויות באיטליה וביפן, והיא מהווה בפועל שילוב בין חברה ישראלית (טאואר סמיקונדקטור), עם חברת שבבים אמריקאית (ג’אז) שנרכשה על ידה בשנת 2008. כך שהיא תואמת לאסטרטגיית המערב של אינטל.

בנוסף, בישראל מחזיקה אינטל כמה פעילויות שהן סינרגטיות לטאואר: מובילאיי מפתחת שבבים לרכבים חכמים ואוטונומיים, בעוד שטאואר מייצרת שבבי חיישנים, בין השאר לזיהוי עומק וזיהוי עצמים בכביש.

תחום נוסף שבו טאואר משלימה את אינטל הוא בכל מה שאינטל למעשה רוצה להיות: מאז כניסתו לתפקיד של המנכ"ל גלסינגר לפני כשנה, החברה מנסה בכל דרך להפוך ל"פאונדרי", כלומר מפעל שבבים המקבל הזמנות מחברות שבבים אחרות ומייצר עבורן. זהו שינוי חד ביחס לאסטרטגיה של אינטל כפי שהייתה עד היום - ענקית אלקטרוניקה המעצבת ומייצרת לעצמה את השבבים. שיטת פעולה זו הוכחה כלא יעילה עם ההתייקרות בתהליך ייצור השבבים והצטמצמות שולי הרווח, מה גם שחברות "פאונדרי" כמו מתחרותיה של אינטל - סמסונג ו-TSMC הטייוואנית, הוכיחו כי הפתיחות לייצור לחברות שבבים אחרות דווקא הועילה להן בתחומים רבים.

 
  

היעוד: מרכב אוטונומי ועד מכשיר רנטגן

על פי ההודעה, הרכישה תגדיל את כושר הייצור של אינטל ואת דריסת הרגל שלה בפורטפוליו חדש של מוצרים. טאואר מתמחה בייצור שבבים אנלוגיים - שבבים פשוטים יחסית המשמשים כמעין חיישנים אלקטרונים במגוון של התקנים, החל מרכבים, מכשירי הדמיה רפואית, ועד מצלמות. חיישני העומק שלה משמשים לזיהוי עומק וזיהוי עצמים בכביש, חיישני הרנטגן שלה משמשים בהתקנים רפואיים, ושבבי התקשורת שלה משמשים לציוד תקשורת המותקן ברשתות מדורות מתקדמים.

מלבד ייצור שבבים, מביאה טאואר לשולחן גישה שחסרה באינטל: מערך שירות לקוחות עבור חברות המפתחות שבבים. מערך שכזה מהווה מפתח עבור אינטל להתחרות בענקיות כמו סמסונג ו-TSMC אשר כבר כיום נחשבות ליצרניות משוכללות מאינטל בשל העובדה שמערך הייצור שלהן משרת לקוחות חיצוניים ולא רק את עצמן.

 
  

הרכישות: ממובילאיי ועד הבאנה לאבס

בשנים האחרונות היתה אינטל רוכשת נמרצת של נכסים ישראליים. בשנת 2017 ביצעה כאן את הרכישה הגדולה ביותר שלה עד כה, רכישת חברת שבבי הרכב מובילאיי בתמורה ל-14.9 מיליארד דולר. החברה שמרה על עצמאותה מאז ועד היום, כשהיא מבצעת בעצמה רכישה ישראלית נוספת - זו של אפליקציית הנסיעות מוביט בתמורה לכ-900 מיליון דולר בשנת 2020, וסופחת לעצמה עובדים של פעילויות אחרות שנסגרו, כמו רילסנס ואינטל ספורטס. בין לבין רכשה אינטל ב-2019 גם את הבאנה לאבס, חברת שבבי בינה מלאכותית, עבור 2 מיליארד דולר.

אמנם, מובילאיי וטאואר מוכרות כמעט באותו היקף אך מגולם להן שווי שונה. בעוד שטאואר שווה כעת כ-6 מיליארד דולר, מובילאיי מבקשת לצאת להנפקה לפי שווי של 50 מיליארד דולר. אלא שבעוד טאואר עוסקת בייצור שבבים בשולי רווחיות נמוכים, היא מנהלת פסי ייצור ונכסים ורווחיותה תלויה בכמות הייצור שלה, מובילאיי היא חברת פיתוח שאמנם מוכרת, אך עיקר השווי שלה מגולם בעתידה - ביכולתה להוביל את אינטל למהפיכת הרכבים החכמים.

היום שאחרי: האם אינטל תהיה אגרסיבית?

אחת השאלות המהותיות בנוגע לרכישה היא האם טאואר תאבד את עצמאותה ואת צביונה. אינטל ידועה בתור רוכשת אגרסיבית, כלומר כזו שנוטלת שליטה על חברה - הכפפת החברה הנרכשת לתרבות "אינטלית" הכוללת פירוק והרכבה מחדש של המבנה הארגוני, שינוי מהותי בנהלים ובתרבות, והחלפת כל הציוד ולעיתים גם העברת העובדים ל"קיוביקלס" - תאי העבודה האיקוניים של אינטל.

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: אינטל
 פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: אינטל

לא בטוח שזה עומד להיות המקרה בטאואר. החברה תתמזג בפעילות הפאונדרי של אינטל (IFS) - בכך היא עשויה לקבל בעלות ותפקיד דומיננטי בניהול מערך השירות של אינטל ליצרניות שבבים אחרות, אך ייתכן ופעילות זו תנוהל מחו"ל. פעילות ייצור השבבים, ככל הנראה תמשיך כרגיל, ובאמצעות אינטל תוכל לקבל מימון ונגישות גבוהה יותר לציוד ייצור במפעלים שסובלים כיום מביקוש יתר בגלל משבר השבבים.

בכל מקרה, תרחיש כפי שהיה בפעם הקודמת שאינטל רכשה מפעל בישראל - רכישת מיקרון ב-2013, אז פוטרו עובדים ופסי הייצור הוסבו לטכנולוגיה של אינטל - לא צפוי כעת.

האתגר: סוגיה ביטחונית שדורשת פתרון

אתגר נוסף בפניו עומדת העסקה הוא הקשר ההדוק של טאואר עם מערכת הביטחון הישראלית. במשך שנים, ובעיקר בשנים הקשות, הוחזקה טאואר על ידי הזמנות שהגיעו ממערכת הביטחון. בחלק מהמקרים, מערכת הביטחון על שלוחותיה השונות נחשבת אף לבעלים של הקניין הרוחני הנמצא כיום בטאואר. לגלובס נודע כי נציגים של משרד הביטחון עובדים בימים אלה מול טאואר ואינטל כדי להבין את רצף הייצור שככל הנראה יימשך, ואת אופי חלוקת הקניין הרוחני, כך שהסודיות סביב הקניין הרוחני הביטחוני תישמר.

מלבד מיליוני שקלים בשנה שמושקעים בחברה עד היום במענקי רשות החדשנות, קיבלה טאואר מענקי מדינה ממשרד הכלכלה. ב-2011 אישרה המדינה לטאואר השקעה של מיליארד שקל, בגינה היא קיבלה אישור למענק בהיקף של כ9% אשר עמד על 145 מיליון שקל.

במידה ואינטל תבקש לבנות מפעלים בישראל, היא עשויה לחדש את בקשותיה למענקים, כפי שעשתה בקרית גת וכפי שעשתה טאואר עצמה כאשר פתחה את המפעל השנילפני כעשור. אין סיבה שהדבר לא יקרה. האיחוד האירופי התחייב בשבוע שעבר לסייע לחברות שבבים - בהן אינטל - להקים מפעלים באמצעות מענק מצטבר של 17 מיליארד דולר עד 2030.