האם הפערים בין עשירים לעניים בישראל צומצמו תחת כהונת נתניהו?

שם: גלית דיסטל אטבריאן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: פגוש את העיתונות
תאריך: 22.1
ציטוט: "על פי ארגון ה-OECD, נתניהו צמצם פערים בין עניים לעשירים"
ציון: נכון

העיסוק הציבורי בנושאים כלכליים מכיל מגוון גישות לניתוח המציאות. בפאנל שנערך בתוכנית "פגוש את העיתונות", ראינו דוגמה לכך: לאחר שח"כ גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד הדגישה את אחוזי הצמיחה הגבוהים של מדינת ישראל, הטיחה בה ח"כ אמילי מואטי: "ירשנו מדינה עשירה עם אזרחים עניים". לכאורה, עוד ויכוח קלאסי של "שוויון" מול "צמיחה". אלא שכאן דיסטל אטבריאן סיפקה טענה מפתיעה: "עובדתית, מתמטית ועל פי ארגון ה-OECD, נתניהו צמצם פערים בין עניים לעשירים. אני מזמינה את כל הצופים לבדוק בגוגל". אז נענינו להזמנה.

כשמדברים על "אי שוויון", מתייחסים בדרך כלל לפערי הכנסות או לפערים בהחזקות ההון. הבעיה היא שבישראל אין מדידה רשמית של פערי הון בין עניים ועשירים, כך שעלינו להתייחס רק לפערי ההכנסות.

המדד המפורסם ביותר למדידת פערים בהכנסות בקרב האוכלוסייה הוא מדד ג'יני - המודד את חלוקת ההכנסות במשק. העניין הוא שמדד ג'יני מודד את רמת אי השוויון הכללית בקרב האוכלוסייה (כלומר, הוא מושפע גם מהכנסותיהם של מעמד הביניים) - בעוד שדיסטל אטבריאן התייחסה רק ל"פערים בין עניים לעשירים". לכן, כדי לבדוק את הפערים בין עניים לעשירים, צריך להיעזר במדדים אחרים.

לצורך כך, נבחן שלושה מדדים שונים מקובלים למדידה לפי ארגון המדינות המפותחות (OECD). הראשון הוא מדד P90/P10 - זהו מדד שמחשב את יחס ההכנסות בין העשירון עם ההכנסה הגבוהה ביותר לבין העשירון עם ההכנסה הנמוכה ביותר (לפי ההכנסה הגבוהה בכל עשירון). ככל שערך המדד גבוה יותר, כך פערי ההכנסות בין העשירון העליון לעשירון התחתון גדולים יותר. מדד שני הוא מדד S80/S20 - מדד המחשב את היחס בין ההכנסה הממוצעת בחמישון העליון (20 האחוזים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר) לבין ההכנסה הממוצעת בחמישון התחתון. המדד השלישי הוא מדד פלמה (Palma) הבוחן את היחס בין חלקו בהכנסה של העשירון העליון לבין חלקם בהכנסה של ארבעת העשירונים התחתונים.

אז לפני שעוברים לבחון את המספרים, חשוב לתת מספר הסתייגויות: הראשונה היא שהנתונים הזמינים האחרונים הם לשנת 2018; השנייה היא שבשנת 2012 בוצע שינוי מדידה בכל מדינות ה-OECD, כך שזה מקשה על השוואת הערכים האבסולוטיים בין התקופות השונות. לבסוף, נדגיש שאנחנו כמובן לא יכולים להוכיח קשר סיבתי בין כהונת נתניהו לבין התנהגות המדדים.

מנתוני ה-OECD ומהמחקר של המוסד לביטוח לאומי עולה שמהמדדים השונים מתקבלת תמונה די דומה: מגמת עלייה בעשור הראשון של המאה ה-21 (בתוכו היו שנתיים של נתניהו כשר האוצר) - ומגמת ירידה בעשור שלאחר מכן. כך, למשל, מאז שנכנסה לשימוש שיטת המדידה החדשה, מדד P90/P10 ירד בכ-10%, בעוד בתקופה המקבילה בעשור הקודם (2002-2008), הוא עלה בכ-15%. כלומר, בתקופת נתניהו כראש הממשלה אכן צומצמו הפערים בין עשירים לעניים - ולא ניתן לייחס זאת למגמה כללית שהחלה עוד לפני תקופתו.

אבל אולי בכלל צמצום הפערים בין עשירים לעניים הוא חלק ממגמה עולמית שישראל בסך הכל מושפעת ממנה? בדקנו את המגמה בישראל ביחס למגמה ב-OECD החל משנת 2012 (אז התחילה המדידה החדשה). מעיבודים שלנו לנתוני ה-OECD, מתברר שבעוד שבישראל הייתה מגמת ירידה ברורה, פערי ההכנסות ב-OECD נשארו ברמתם ולעתים אף עלו מעט. בין 2012 ל-2018, גם מדד P90/P10 וגם מדד S80/S20 הצטמצמו בישראל ב-15% ועלו בחציון מדינות ה-OECD ב-5%; מדד פלמה הצטמצם בישראל ב-13%, לעומת צמצום של 1% בלבד במדינות ה-OECD.

אז ראינו שיש עדויות לצמצום פערי הכנסה בין עניים לעשירים. אבל מה בדבר אי השוויון הכללי? לפי מדד ג'יני, המגמות דומות לאלו שעולות מהמדדים האחרים: בעשור הראשון של המאה, מדד ג'יני עלה ובעשור השני ירד - ובהשוואה בינלאומית, מדד ג'יני הצטמצם בין 2012 ל-2018 ב-7% בישראל, בעוד שבחציון ה-OECD, רמת אי השוויון ב-2018 דומה לזו שהייתה ב-2012.

כאן מוכרחים לציין שלמרות מגמת צמצום הפערים, ישראל עדיין נמצאת בצמרת המדינות שבהן אי השוויון ופערי ההכנסות בין עניים לעשירים עדיין הם הגדולים ביותר. מתוך 35 מדינות ה-OECD שעליהן יש נתונים, ישראל מדורגת במקום ה-8 באי השוויון (לפי מדד ג'יני) ובפערי ההכנסה בין עניים לעשירים (לפי מדדי P90/P10 ופלמה; במדד S80/S20 ישראל ממקומת במקום ה-9).

לסיכום, אף שבישראל פערי ההכנסות בין עשירים לעניים הם מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות, בתקופת כהונתו של נתניהו פערים אלה הצטמצמו. זאת בשונה ממגמת העלייה שהייתה טרם כהונתו ובשונה מהמגמה העולמית בקרב המדינות המפותחות. לכן דבריה של דיסטל אטבריאן נכונים.