האינפלציה חורגת מהיעד, ובנק ישראל במלכוד: האם להעלות ריבית ולטלטל את שוק המשכנתאות?

קצב האינפלציה בישראל עלה מ-2.8% בדצמבר ל-3.1% בינואר 2022, מעל לתחזית קונצנזוס הכלכלנים שצפו נתון שנתי של 2.9%, ולראשונה מאז חודש אוגוסט 2011 קצב האינפלציה חרג מעל לתחום היעד של בנק ישראל (3%-1%).

החריגה מיעד האינפלציה אינה מפתיעה, ולא פעם בעשור החולף האינפלציה החטיאה מלמטה את תחום היעד, אלא שהפעם זה קרה מוקדם מהצפוי, ומלמעלה. בנק ישראל מחויב לחתור לעמידה ביעד האינפלציה, ואת האינפלציה אפשר לרסן בדרך של העלאת הריבית, אבל האם חריגה מהגבול העליון של תחום יעד האינפלציה בהכרח תגרור שינוי של המדיניות של בנק ישראל?

המהלך של בנק ישראל להגדלת רכיב הפריים במשכנתא מינואר אשתקד, כך שניתן יהיה לקחת עד שני שלישים מהמשכנתא במסלול הזול ביותר, משקף בראייה לאחור את המלכוד שבו נמצא בנק ישראל נוכח החריגה מיעד האינפלציה. המהלך של הגדלת רכיב הפריים במשכנתא נבע בזמנו מראייה כי הריבית תישאר נמוכה לאורך זמן, וכך בינתיים הציבור יוכל ליהנות מרכיב הפריים שהוא הזול ביותר. מעבר לעובדה כי שינוי רכיב אחד במשכנתא גורר התאמת מחיר בכל המסלולים, מה שלא בהכרח הביא להוזלה לנוטלי המשכנתאות, נתוני האינפלציה שחרגו כעת מהגבול העליון של תחום היעד של בנק ישראל דוחקים בבנק ישראל להעלות ריבית - צעד שצפוי לפגוע בנוטלי המשכנתאות ולהרחיק עוד יותר את הזוגות הצעירים מרכישת דירה.

מחירי הדיור רשמו עלייה בקצב שנתי של 11.5% בינואר, בעידוד היקף המשכנתאות שהגיע לשיא בחודש האחרון של יותר מ-12 מיליארד שקל. לפי דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית השנייה של 2021, ההסתברות לירידת מחירי הדיור בטווח הקצר נראית נמוכה עקב עליית הביקוש. האם בבנק ישראל מפחדים מצעד נוסף שעלול לייקר את עלות המשכנתאות?

דבריו של אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בראיון לגלובס מהשבוע שעבר, חושפים את המלכוד בו נמצא בנק ישראל, ולפיו העלאה של הריבית אמנם תייקר את המשכנתאות, אך אי נקיטת פעולה תמשיך לתדלק את המחירים בשוק הדיור. "אפשר להעלות את המחיר של המשכנתא (את הריבית) ואז הזוגות הצעירים לא יוכלו לקנות דירות, מה שיביא לירידת המחירים, אך גרמת לבעיות לא רק לזוגות הצעירים שרוצים לקנות אלא גם לאלו שלקחו משכנתה בריבית משתנה", אמר אביר.

אם בשוק צופים העלאת ריבית במשק כבר בחודש אפריל בשל כמה סיבות, בהן הידוק שוק העבודה ונתוני הצמיחה הטובים של המשק, בבנק ישראל מעריכים כי האינפלציה תתכנס לאמצע תחום היעד עוד השנה ולכן לא ממהרים להעלות את הריבית, וזאת מתוך ראייה כי האינפלציה בישראל נמוכה בהתייחס ליתר המדינות.

עליית מחירים רוחבית בינואר

מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר עלה בשיעור של 0.2%, מעל הערכת הקוצנזוס (0%) זה החודש השני ברציפות. את עיקר ההשפעה על מדד ינואר ניתן לייחס לסעיף המזון שתרם כ-0.18% למדד הכללי בינואר למרות המחאה הציבורית כנד רשתות המזון שבחלקן העדיפו לספוג את התייקרויות חומרי הגלם. העלייה במחירי המזון שיקפה את העלאת מס על משקאות ממותקים שתרמה כ-0.11% למדד הכללי, גם כן מעבר לצפי. ב-12 החודשים האחרונים אינפלציית המזון עלתה מ-2.6% בדצמבר ל-4.1% בינואר, ותרמה בערך 0.3% לעלייה במדד הכללי בחישוב שנתי, שחרג כאמור מתחום יעד האינפלציה.

המשך השיבושים בשרשרת האספקה העולמית באו לידי ביטוי בהתייקרות מחירי המכוניות בשיעור של 1.3% ושל הריהוט והציוד לבית. סעיף הדיור עלה בשיעור של 0.1% ושיקף עלייה בשכר הדירה ובהוצאות אחרות לעומת ירידה קלה במחירי דירות בבעלות. סעיף מחירי הדירות בבעלות ירד בינואר ב-0.1%, כך שהקצב השנתי התמתן ל- 2.8%, לעומת 3.3% בדצמבר. אינפלציית הליבה (מדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה) עלה מ-2.4% בדצמבר ל-2.6% בינואר. במונחים מנוכי עונתיות ובמונחים עוקבים, מדד מחירי הליבה עלה ב-0.4% בינואר לעומת דצמבר.

בהתחשב בעובדה כי הנתונים מהמשק היו משובשים, בהסתכלות הממוצע בשנתיים האחרונות התמונה נראית פחות מבהילה. ב-2020 האינפלציה ירדה ב-0.7%, ושנת 2021 הסתיימה בעלייה של 2.8%, כך שהממוצע לאינפלציה בשנתיים של הקורונה היה 2.1% ובבנק המרכזי מסתכלים על מגמות הארוכות טווח ולא על חריגה של חודש אחד מהיעד ליציבות מחירים.

המשנה נגיד אנדרו אביר בדבריו לגלבוס בשבוע שעבר הכשיר את הקרקע להפתעה אפשרית מנתוני המדד בינואר, כשאמר כי גם אם האינפלציה תחרוג מהיעד בבנק ישראל לא ימהרו להעלות את הריבית, שכן בהשוואה עולמית האינפלציה בישראל נמוכה. מעבר לכך, העלאת ריבית לא תרסן את לחצי האינפלציה המיובאת מעבר לים.

בשורה התחתונה, אמנם בנק ישראל מחויב לעמוד ביעד האינפלציה, אבל חריגה ממנו, כפי שהצביעו נתוני ינואר, לא תגרור בהכרח שינוי של המדיניות. גם כי מדובר בעלייה זמנית ולתפיסת בנק ישראל האינפלציה תתכנס חזרה לאמצע תחום היעד עוד השנה, וגם כי למרות שהריבית נמוכה בראייה היסטורית, גם העלאה הכי קטנה צפויה לייקר את המשכנתאות.

מהצד השני, החלטת הריבית הראשונה לשנת 2022 תתפרסם ביום שני הקרוב ועולה שאלה האם לנוכח נתוני הצמיחה החזקים שפורסמו היום (8.1% ב-2021), ונתוני האינפלציה הגבוהים שחרגו מהיעד (3.1%), כפי שפורסם אתמול, יביאו את בנק ישראל לאותת על העלאת ריבית כצעד הבא, או שימשיך לגלות סבלנות נוכח העובדה שהאינפלציה בארה"ב היא פי 2 מזו שבישראל, ולמרות המשך העלייה במחירי הדיור. בבנק ישראל יהיו ערים למתרחש מעבר לים, וסביר להניח כי הצעדים של הפד האמריקאי יכתיבו את הקצב. שם השוק צופה 5 העלאות ריבית ב-2022 תוך האטה שעשויה להכשיל את המאמץ ל'נרמול' הריבית - מה שיאלץ את הבנק המרכזי האמריקאי שוב להוריד ריבית.