איילת שקד עוצרת את התוכנית לבנות בעמק השלום

שרת הפנים איילת שקד הודיעה הבוקר (ד') כי לא תאפשר את התרחבות העיר יקנעם לתוך שטחי הטבע רחבי-הידיים של אזור עמק השלום. זאת, לאחר מאבק סביבתי טעון וארוך-שנים של תושבי האזור וארגוני הסביבה.

"כשהגעתי לסיור, קיבלו את פניי תלמידי תיכון מהאזור שהפגינו וביקשו לא לבנות בעמק השלום. והאמת, הם צודקים. יש אפשרויות אחרות", כתבה שקד בעמוד הפייסבוק שלה. "אז הנה, צפירת הרגעה. אני לא אעביר את השטחים של עמק השלום ליקנעם. זה אזור ייחודי, ועלינו לשמר עליו. יש פתרונות אחרים שיאפשרו ליקנעם להתרחב מבלי להרוס פנינת טבע יפיפייה כמו זו".

שקד סיירה אתמול (ג') עם ראש עיריית יקנעם, סימון אלפסי, וראש מועצת מגידו, איציק חולבסקי, בשטח עמק השלום כדי להכריע בנושא הנפיץ העומד על הכף מזה זמן רב.

כעת, משהתקבלה ההחלטה להותיר את שטח עמק השלום כשטח טבע לרווחת הציבור כולו, ייבדקו במשרד הפנים ובוועדת הגבולות חלופה להתרחבות העיר יקנעם, הסובלת ממחסור בשטחי בנייה למגורים. על הפרק עומדות מספר חלופות, ובהן בנייה בשטח ציפור הסמוך לאליקים וצומת התשבי, ושטח באזור צומת התשבי, בקרבת יקנעם המושבה. 

מאבק ארוך-שנים 

אזור עמק השלום שבפאתי יקנעם עילית הוא ריאה ירוקה המושכת לשטחה כמיליון מטיילים בשנה, לצד בעלי מוגבלויות רבים הפוקדים את החווה השיקומית של עמותת לטם, הניצבת בלב העמק.

המאבק להצלת העמק החל בשנת 2006 והתעורר לאורך השנים מספר פעמים, כאשר מדי כמה שנים מוגשת מטעם העיר יקנעם בקשה לשינוי גבולות באופן שיספח לשטח העיר את העמק.

בשנת 2016 ביקש ראש עריית יקנעם מוועדת הגבולות לספח את שטח עמק השלום לשטח המועצה, כדי לאפשר לעירו להתרחב, שעה שהאוכלוסייה הולכת וגדלה, ועתודות הקרקע הולכות ומצטמצמות. תושבי אזור העמק וכך גם אזרחים מרחבי הארץ, שפקדו לאורך השנים את שטחי הטבע של עמק השלום, יצאו למאבק נגד האפשרות לכסות את העמק הייחודי בבטון.

יקנעם ביקשה להעביר אליה שטחים לבנייה מהמועצה המקומית מגידו, ובפני ועדת הגבולות עמדו כמה חלופות, ובהן אזור עמק השלום ונחל סנין. לפני כשנה המליצה הוועדה לבנות בעמק השלום, אך בעקבות המאבק התכנסה מחדש בשבוע שעבר כדי לדון בנושא, וטרם קיבלה החלטה סופית. 

מסדרונות אקולוגיים חשובים

לפי החברה להגנת הטבע, שהצטרפה למאבק התושבים, שטחי העמק הם שטחים רצופים מסדרונות אקולוגיים חשובים ובתות עשבוניות עשירות בחי וצומח. השטח מאופיין בפריחה ייחודית של כלניות צבעוניות, אירוס הביצות, גביעוניות הלבנון ועוד צמחים ישראלים רבים שהם ערכי טבע מוגנים. עמק השלום אף משמש בית לצבי הארץ ישראלי המוגדר בסכנת הכחדה עולמית, עופות רבים ובהם דורסים מרשימים דוגמת הבז האדום ודאה שחורת כתף, לצד גיריות, שועלים, ארנבות ודורבנים. לכן, בחברה להגנת הטבע דרשו שהשטח הפתוח הייחודי ישמר לתועלת הסביבה והמבקרים הרבים שפוקדים אותו.

ראש עיריית יקנעם, סימון אלפסי, בירך על ההחלטה של שקד ואמר לגלובס כי לשיטתו ישנם שטחים אחרים שיאפשרו את התרחבות יקנעם ללא הרס עמק השלום. "אנחנו לא רוצים לבנות כאן", אומר אלפסי. "העיר יקנעם צריכה להתרחב וצריכה אלטרנטיבה של עתודה קרקעית. הטבע חביב עלינו, אנחנו חיים בתוכו, יש לנו המון פארקים ושטחים ירוקים, ואנחנו נשמור עליהם. לדעתנו, צריך לאפשר בנייה בין אליקים לפארק התעשייה מבוא כרמל. בשביל כמה מאות יחידות דיור, אני לא אהרוס מטר אחד של טבע".

ממטה המאבק המשותף של תושבי יקנעם ומגידו נגד הבנייה באזור עמק השלום ונחל השופט נמסר: "אנחנו מברכים את שרת הפנים איילת שקד ואת מנכ"ל משרדה, יאיר הירש, על קבלת החלטה נכונה וצודקת. החלטה של צדק חלוקתי שתאפשר למיליון ישראלים מכל שכבות האוכלוסייה, שמגיעים למקום מדי שנה, להמשיך לטייל חינם באחד האזורים הכי יפים בארץ, כולל לבעלי מוגבלויות שהאזור הונגש עבורם. בימים של מצוקת דיור מחד ומשבר אקלימי גלובלי מאידך, החלטה ששומרת על הטבע ההולך ונעלם למען הדורות הבאים, היא אמיצה אך מחויבת המציאות".