בדיון שנערך בכנסת על דמי הניהול שרשאיות לגבות קרנות הפנסיה ממי שכבר יצאו לגמלאות, ציין הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, כי בכל הנוגע לאופן שבו מנוהלת הפנסיה בישראל אנחנו נמצאים במצב טוב מאוד ביחס לעולם. בין היתר הוא קבע כי "בדמי הניהול, בהשוואה ל-OECD אנחנו המדינה הזולה ביותר".
גובה דמי ניהול שנגבים מקרן הפנסיה הוא פרמטר קריטי בכל הנוגע לגובה הקצבה שמקבל מי שיוצא לגמלאות. בעבר, דמי הניהול בישראל היו גבוהים, עניין שזכה לתשומת לב רבה וגם לביקורת חריפה בעיתונות הכלכלית. בשנים האחרונות דמי הניהול הללו נמצאים במגמת ירידה מתמשכת, בין היתר על רקע רפורמה שנקראת "פנסיית ברירת מחדל". אבל האם ההתפתחויות החיוביות הללו אכן הובילו לכך שכיום דמי הניהול בקרנות הפנסיה בישראל הם הנמוכים ב־OECD?
דמי ניהול הם עמלה שגובה הגוף שמנהל את הביטוח הפנסיוני, בתמורה לניהול החיסכון, השקעת הכספים ותשלום הקצבאות. בישראל, דמי הניהול מתחלקים לשני רכיבים: דמי ניהול מההפקדות השוטפות, אחוז קבוע שגובה הגוף המנהל מכל הפקדה חודשית של החוסך; ודמי ניהול מ"הצבירה", כלומר אחוז קבוע שנגבה בכל חודש מסך הסכום שכבר נצבר.
זאת לא בהכרח הדרך שבה הדבר נעשה בעולם, מה שמקשה על עריכת השוואות בינלאומיות בתחום. ועדיין, זה לא בלתי אפשרי. בארגון ה-OECD משתמשים במדד שמחשב את סך ההכנסות של קרנות הפנסיה ומחלק אותו בסך הנכסים המנוהלים על ידי הקרנות. באופן זה מתקבל מספר באחוזים שמאפשר השוואה בין-מדינתית. נציין שההשוואות לא כוללות פרמטר שנקרא "הוצאות ניהול השקעות", שגם הוא מהווה מעין עמלה עקיפה (אך כזאת שלא נכנסת לכיסו של הגוף המנהל).
הפרסום האחרון של ה-OECD בעניין, כלל השוואה בין 14 מדינות והוא מתייחס לנתוני 2020. אם מצרפים להשוואה זו את הנתונים עבור ישראל, שנאספו על ידי רשות שוק ההון עצמה ושנמסרו ל-OECD, אפשר לעמוד על מיקומה של ישראל ביחס לעולם. מההשוואה עולה כי ישראל אכן מתאפיינת בדמי ניהול זולים ביחס לעולם. שיעור ההכנסות מדמי ניהול של הגופים הפנסיוניים כאן עומד על 0.41% מהיקף הנכסים, מה שמציב אותנו במקום השני אחרי קוסטה ריקה (0.32%).
לפחות בשנים האחרונות, נראה שהמיקום הגבוה של ישראל במדד הזה הוא עקבי. בבדיקה הקודמת שערך ה-OECD, ב-2016, נכללו 25 מדינות וישראל דורגה במקום החמישי (אז הנתון עמד על 0.63%).
בשורה התחתונה: דבריו של ברקת נכונים ברובם. בדיקה שערך ה־OECD ב-2020 הראתה כי דמי הניהול הפנסיוניים בישראל הם כמעט הנמוכים ביותר בארגון. עם זאת, הבדיקה כללה רק 14 מדינות מלבד ישראל (בארגון חברות 38 מדינות). בדיקה מ-2016, שבה נכללו 25 מדינות, הציבה את ישראל במקום החמישי.
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: משה ברקת
תפקיד: הממונה על רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון
מקום הופעה: ועדת הכספים של הכנסת
תאריך: 11.1
ציטוט: "אנחנו נמצאים במקום הרביעי במערכות הפנסיה בעולם בדירוג שנעשה על ידי החברה הבינלאומית מרסר… בדמי הניהול בהשוואה ל-OECD אנחנו המדינה הזולה ביותר".
ציון: נכון ברובו
בעת דיון בכנסת על הורדת השיעור המקסימלי של דמי הניהול שרשאיות לגבות קרנות הפנסיה מפנסיונרים, ציין הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, כי זוהי עדות נוספת לאיכותה של המערכת הפנסיונית בישראל - והוסיף שני נתונים מעניינים: "אנחנו נמצאים במקום הרביעי במערכות הפנסיה בעולם בדירוג שנעשה על ידי החברה הבינלאומית מרסר… בדמי הניהול בהשוואה ל-OECD אנחנו המדינה הזולה ביותר".
נתחיל מדמי הניהול. דמי ניהול הם עמלה שמשולמת לגוף המוסדי שמנהל את הביטוח הפנסיוני מתוך הסכומים שמועברים אליו, בתמורה לניהול החיסכון, השקעת הכספים ותשלום הקצבאות. בישראל, דמי הניהול מורכבים משני רכיבים: 1) דמי ניהול מהפקדות שוטפות (אחוז מסוים שגובה הגוף המנהל את החיסכון מכל הפקדה שמפקיד החוסך); 2) דמי ניהול מיתרה צבורה (אחוז מסוים שגובה הגוף המנהל את החיסון מסך כל הכסף שכבר נצבר בחיסכון).
גובה דמי ניהול שנגבים מקרן הפנסיה שבה נצברים הכספים שמיועדים ליום פרישה הוא פרמטר קריטי בכל הנוגע לגובה הקצבה שמקבל מי שיוצא לפנסיה. על פי דו"ח הממונה על רשות שוק ההון, בשנים האחרונות דמי הניהול הללו נמצאים במגמת ירידה מתמשכת, בין היתר על רקע רפורמה שנקראת "פנסיית ברירת מחדל". אבל האם ההתפתחויות החיוביות הללו אכן הובילו לכך שכיום דמי הניהול בקרנות הפנסיה בישראל הם הנמוכים ב-OECD?
השונות בין מרכיבי דמי הניהול וריבוי מכשירי החיסכון הפנסיוני אומנם מקשים על עריכת השוואות בינלאומיות, אך בכל זאת פותחו שיטות שמנסות להתגבר על קשיים אלה. בארגון המדינות המפותחות (ה-OECD) משתמשים במדד שמחשב את סך ההכנסות של קרנות הפנסיה ומחלק אותו בסך הנכסים המנוהלים על ידי הקרנות. באופן זה מתקבל מספר באחוזים שמאפשר השוואה בין-מדינתית. נציין שההשוואות לא כוללות הוצאות ניהול השקעות (התשלומים של קרנות הפנסיה לגופים חיצוניים עבור ניהול השקעות או עמלות).
הפרסום האחרון של ה-OECD בעניין כלל השוואה בין 14 מדינות והוא מתייחס לנתוני 2020. אם מצרפים להשוואה זו את הנתונים עבור ישראל שנאספו על ידי רשות שוק ההון ושנמסרו ל-OECD, אפשר לעמוד על מיקומה של ישראל ביחס לעולם. מההשוואה עולה כי ישראל אכן מתאפיינת בדמי ניהול זולים ביחס לעולם (עם שיעור הכנסות מדמי ניהול שעומד על 0.41% מהיקף הנכסים) - והיא שנייה רק לקוסטה ריקה הקטנה (0.32%). אם בוחנים גם את נתוני 2016 (הנתונים האחרונים שפורסמו לפני 2020), מגלים שגם כאן ישראל נמצאת בצמרת העולמי: מתוך 25 מדינות שנבדקו, ישראל ממוקמת במקום החמישי (עם נתון שעומד על 0.63%).
אפשר לטעון שדמי ניהול נמוכים מעידים על ביצועים נמוכים בניהול תיקי הנכסים או שהם בכלל נובעים מעלויות תפעול נמוכות. נתוני ה-OECD מראים ששתי הטענות לא מדויקות: מחישוב ה-OECD של הממוצע השנתי של התשואות הריאליות (בניכוי אינפלציה) על פני 5, 10 ו-15 שנים, עולה שישראל מוקמה במקומות ה-6, ה-7 וה-5 (בהתאמה) מבין כ-30 מדינות OECD שנבדקו; בנוסף, ב-2016 (השנה האחרונה שלגביה קיימים הנתונים), עלויות התפעול בישראל היו דומות לממוצע ה-OECD, וישראל דורגה במקום ה-15 (מתוך 28 מדינות שנבדקו) במדד זה.
לבסוף, ברקת ציין כי מערכת הפנסיה בישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם על פי דו"ח של חברת מרסר (Mercer). מרסר היא חברת ייעוץ בינלאומית שמפרסמת מדדים לאיכות מערכות פנסיונית שונות ברחבי העולם. על בסיס סקרים שבוצעו ב-43 מדינות, מרסר דירגה את מערכות הפנסיה השונות באמצעות שימוש ביותר מ-50 אינדיקטורים, ביניהם ההטבות הפנסיוניות, שיעורי חיסכון, מדדים מאקרו-כלכליים של המדינה, עלויות תפעול, רגולציה וממשל. בדו"ח לשנת 2021, ישראל אכן מדורגת במקום ה-4 בעולם - כשמצוינים לטובה ההטבות הפנסיוניות לעמיתים והשיפור בסביבה המאקרו-כלכלית. בדו"ח מציינים גם שהדירוג של ישראל יוכל להשתפר אם היא תגדיל את רמת הנכסים במערכת הפנסיה הפרטית על חשבון המערכת הציבורית, תפחית את יחס החוב לתוצר ותייצר רשת ביטחון עבור העמיתים בקרנות הפרטיות במקרה של ניהול כושל או הונאה.
לסיכום, דמי הניהול בישראל הם אכן מהנמוכים ביותר בעולם, כשמנתוני ה-OECD לשנת 2020, רק קוסטה ריקה ניצבת לפניה מבין המדינות החברות בארגון. יחד עם זאת, הבדיקה כללה רק 15 מדינות (בארגון חברות 38 מדינות). בנוסף, על פי חברת מרסר הבודקת מגוון מאפיינים של מערכות פנסיוניות, המערכת הפנסיונית בישראל היא הרביעית באיכותה בעולם. לכן דבריו של ברקת נכונים ברובם.
תחקיר: יובל אינהורן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
