המדינה לא מאפשרת לחברות ההייטק להטיס עובדים אוקראינים לישראל

אוקראינה הפכה בשנים האחרונות למעין מרכז פיתוח בזעיר ענפין של ענף ההייטק הישראלי, עם לפחות 15 אלף מתכנתים.

כחלק מההיערכות לקראת עימות אפשרי עם רוסיה, מפנות חברות רבות את עובדיהן מערים בעלות סיכון גבוה לערים במערב אוקראינה, ואף למדינות כמו פולין ורומניה. בד בבד, חברות אחרות שכרו בתי מלון בטורקיה כדי לשכן בהם את העובדים. עם זאת, כמה חברות הייטק ישראליות התעניינו גם במציאת מקלט זמני לעובדיהן בישראל. חברות כמו פאפאיה גלובל וביזאבו בחנו את האפשרות להטיס את עובדיהן לארץ, אך נתקלו בחומה בצורה מצד משרדי הבריאות והפנים, ורשות החדשנות.

לפאפאיה גלובל, למשל, יש באוקראינה 40 עובדים שקיבלו את החיסון השני לפני יותר מחצי שנה - ולכן אינם יכולים להיכנס לישראל. בחברה הציעו לחסנם במדינת המקור וביקשו לאפשר להם להיכנס לישראל כמה ימים לאחר מכן, במקום להמתין 14 יום כפי שדורשות תקנות משרד הבריאות. בקשה דומה נרשמה גם בביזאבו, חברה המעסיקה 80 עובדים במדינה המזרח אירופית. אולם, לא נעשתה פנייה רשמית לוועדת החריגים של משרד הבריאות ומשרד החוץ.

הבקשות החריגות מוגשות למשרד החוץ

"התחושה הייתה שחוששים מכך שהם יבקשו מקלט מדיני בישראל", אמר אחד המנהלים בכירים שהגישו את הבקשה. מנהל אחר אמר כי "התהליך התחיל במידע שגוי. במשרד הבריאות אמרו שאין בעיה להביא זרים לא מחוסנים, וכבר ארגנו אותם לנסיעה. אלא שבטופס הכניסה לישראל, הם סורבו". נהלי הכניסה לישראל מאפשרים כניסת זרים מחוסנים או מחלימים העומדים בתנאי התו הירוק. מחוסנים מוגדרים כמי שקיבלו שתי מנות חיסון שעברו 14 ימים ממועד קבלת מנת החיסון השנייה, אך לא יותר מ־180 ימים ממועד קבלתה ומי שקיבלו שלוש או ארבע מנות חיסון.

הטסה של עובדים אוקראינים לישראל היא פריבילגיה ששמורה לחברות שאינן מעסיקות מאסות של עובדים. היא מאפשרת להנהלות לחזק את הקשר עם העובדים המרוחקים, להעביר אותם הכשרות מיוחדות או להגביר את הלכידות בקרב צוותי העבודה המעורבים.

למרות פניות למשרדי הממשלה, קיבלו החברות תשובה שלילית לקבלת פטור מחיסון עבור העובדים האוקראינים, שחוסנו פעמיים. בעקבות הסירובים החליטו בביזאבו להעבירם ללבוב, עיר גבול במערב אוקראינה.

הסירוב לאשר את כניסתם של עובדים מאוקראינה בולט על רקע החלטת ועדת החריגים לאשר פטור מבדיקות קורונה עבור אזרחים ישראליים - טרם הטיסה לישראל.

במשרד המדע והחדשנות מתעקשים כי כבר מאז תחילת השנה מסייעת הממשלה לחברות הייטק לקבל פטורים שונים בישראל ומעבר לים מול ועדת החריגים. במשרד מינו את רחל ברוידא, יועצת במשרד, לתפקיד הפרויקטורית המיוחדת לעניין זה, והקימו תיבת דוא"ל לפניות מיוחדות (corona1@most.gov.il).

גם איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים הקים מעין חדר מצב בשיתוף עם לשכת המסחר של ישראל-אוקראינה ומשרד החוץ במטרה להוות כתובת לעובדים אוקראינים המועסקים על ידי חברות ישראליות - ולספק להם מענה ראשוני. עם זאת, פעילות זו משרתת בשלב זה את לקוחות איגוד ההייטק הישראלי בלבד - ארגון הגובה מחברות הייטק דמי מנוי שנתיים שמתחילים מכמה אלפי שקלים בודדים בשנה.

חדר המצב יעודד רישום של העובדים על מנת להבין היכן הם ממוקמים, ויסייע לחברות שיפנו לחדר המצב להתארגן יחד לטובת פינוי משותף של עובדים ומשפחותיהם לערים במערב אוקראינה או מדינות סמוכות כמו רומניה ופולין.

במטה ההסברה למאבק בנגיף קורונה מסרו כי "כניסת זרים נעשית בכפוף לעמידה במדיניות החיסונים. במקרים חריגים יש לפנות לוועדה ההומינטרית במשרד החוץ". במשרד החוץ מסבירים כי גם אם הוועדה קובעת כי יש להתיר כניסה חריגה, הרי שאישור המאפשר לחרוג מנהלי הכניסה נתונים בידי משרד הבריאות.