חסרת היגיון: התוכנית לביטול דמי הקישוריות של הנדל

מאחורי צמד המילים היבשושי "דמי קישוריות", שלרבים מהקוראים אינו אומר דבר, עומדת לאחרונה רפורמה משמעותית של משרד התקשורת. בלהט העשייה פועל השר יועז הנדל לקדם את שוק התקשורת בישראל, אך אם נביט לעומקה של הרפורמה, נגלה נזקים גדולים הנגרמים לצרכנים, לספקי התקשורת ולעובדיהם. זה הסיפור של יוזמת הנדל לבטל כליל את דמי הקישוריות.

ובכן, מה הם דמי הקישוריות? כאשר מנוי ברשת א' מתקשר למנוי ברשת ב', רשת ב' דואגת להעביר את השיחה למנוי ברשת שלה. בגין השירות הזה משלמים את דמי הקישוריות שנקבעים בתקנות על-ידי משרד התקשורת. התשלום הנ"ל מוצדק לגמרי, משום שיש עלויות להעברת השיחה: ציוד תקשורת, כבלים או אנטנות, כוח-אדם הנדסי ועוד.

היקף דמי הקישוריות המשולם בפועל נשמר בסוד על-ידי משרד התקשורת, אולם על-פי הערכות מומחים, הם עולים על 100 מיליון שקל בשנה ומשולמים ברובם על-ידי מפעילי הטלפון הנייח למפעילים הסלולריים, מאחר שעלות השיחה הסלולרית גבוהה פי כמה מעלות השיחה הנייחת. מאחר שכל העסקים הסלולריים בישראל מצויים ברווחיות אפסית או בהפסדים כבר כמה שנים, בשל מדיניות חסרת אחריות של משרד התקשורת, אזי הדבר היחיד המחזיק את החברות הללו מעל פני המים הוא דמי הקישוריות.

השר מנמק את יוזמתו כך: העלות לדקה שואפת לאפס, ולכן אין טעם להטריח את משרד התקשורת בלחשב אותה. דמי הקישוריות היא בסיס לשירותי התוכן של המגזר החרדי, שלדעת השר משום מה פסולים וקטליזטור לצינתוקים המטרידים את הציבור החרדי.

לצערי, לשר ולצוות משרדו אין הוכחה לקביעות שלו, שום נתון כלכלי, אף חישוב - הכול סברות והנחות.

השר טועה ובגדול. דמי הקישוריות רחוקים מלהיות שואפים לאפס. חברות הסלולר משקיעות מאות רבות של מיליונים כל שנה כדי להקים רשתות ולתחזק אותן כדי לספק שירות מקצועי ומסור למנויים, ואם מישהו מחייג אליהן, הוא צריך לכסות את העלות.

כמו שכל אחד שעובד ראוי לשכר על עמלו, כך גם ספק סלולרי. לכן אין אף מדינה בעולם שהחליטה לבטל את דמי הקישוריות, פרט להודו. האיחוד האירופי רק לאחרונה החליט לעדכן את הקישוריות, ונמנע מלבטל אותה מחמת פגיעה אפשרית בתעשייה ובצרכנים. השיקול של חיסכון בעבודת הרגולטור לא קיבל ביטוי בכל מדינה מסודרת אחרת.

חברות סלולר מפסידות זה רע לישראלים, משום שספק מפסיד לא יכול להשקיע כמו שצריך בשירות ובתשתיות. וכן, זה גם אומר פגיעה בעובדים, במיוחד אם זה פועל יוצא של מהלכים דורסניים של המדינה שלא מגובים בשום מחקר רציני.

חלק מחברות הסלולר שותקות בעניין, מכיוון שהוט ובזק, המחזיקות גם בחברות סלולר מרכזיות וגם בחברות של טלפון נייח, לא רוצות לריב עם השר. זאת, מאחר שהן מקדמות מהלכים אחרים מאחורי ולפני הקלעים מול משרד התקשורת, מהלכים שיפגעו בציבור הצרכנים ובעובדי התעשייה. זהו מצב קלאסי של ניגוד אינטרסים על חשבון עובדי תעשיית הסלולר. אם הבעלים לא דואגים לתעשייה שלנו, אז אנחנו העובדים נדאג לה.

מדובר ביוזמה ממשלתית אחת יותר מדי. זה הזמן של השר הנדל ושל גורמים במשרד התקשורת לחשב מסלול מחדש, רגע לפני שהם שופכים את התינוק עם המים.

הכותב הוא יו"ר ועד עובדי אלפא (פלאפון ובזק בינלאומי)