הבנקים נהנו לאחרונה מתשואה גבוהה? באקסלנס מאמינים שזו רק ההתחלה

"ישראל הפכה לשוק פרימיום - המטבע, המשכורות בענף ההייטק, מחירי הנדל"ן ועלויות המחיה - אבל הערכת השווי של הבנקים הישראליים ממשיכה להיראות הוגנת", כך סבור מייקל קלאר, מנהל מחלקת המחקר הנכנס ואנליסט הבנקים של אקסלנס ברוקראז'. "אנו צופים שהעליות במניות הבנקים יימשכו ב-12 החודשים הבאים", הוא מעריך.

מדובר בתחזית אופטימית מאוד, בעיקר לאחר שמניות הבנקים הישראליים עלו בשנה האחרונה ב-60%, והבנקים רשמו תשואה על ההון שהייתה קרובה ל-15% בתשעת החודשים הראשונים של 2021 - רמה שלא נראתה מאז הרבעון השלישי של 2007, לפני המשבר הפיננסי העולמי של 2008.

באקסלנס מרגיעים את מי שחשבו שהבנקים הגיעו לשיא, ומעריכים כי העליות בתשואה להון ובמכפילי ההון אינן זמניות, וכי הם יכולים להישאר גבוהים לתקופה ממושכת. "התחזית שלנו לגבי התשואה המתואמת על ההון של המגזר בשנת 2022 היא 11.7%, לעומת ממוצע ארוך-טווח של כ-9%. יתרה מכך, אנו רואים מקום להרחבת התשואה להון החל מ-2023, לאחר שהשפעת הקורונה תתפוגג במלואה והריבית תעלה מהרמות הנוכחיות הנמוכות מאוד", ציין קלאר בסקירת בנקים ראשונה שלו בראשות מחלקת המחקר של אקסלנס מבית הפניקס.

  

על פי התחזית של אקסלנס, התשואה להון הגבוהה ביותר תהיה למזרחי טפחות - 13.8% בשנה הנוכחית ו-13.6% ב-2023, זאת בעיקר לנוכח ההמשך הצפוי של הגאות במשכנתאות, לצד המיזוג של בנק אגוד וצמצום הוצאות תפעוליות בשנה הבאה. אחריו ממוקם לאומי, עם תשואות להון של 12.1% ו-11.2% בשנתיים הבאות, ואחריהם הבינלאומי, דיסקונט והפועלים.

"לקיחת המשכנתאות מחוזקת על-ידי ריבית נמוכה"

קלאר מונה כמה סיבות מרכזיות להמשך הצמיחה של הבנקים. ראשית, האשראי הבנקאי, שצמח בתשעת החודשים הראשונים של 2021 בשיעור של 10%, בדגש על ביקושים בולטים במשכנתאות, בנדל"ן ובבנייה ובתשתיות.

על פי נתוני בנק ישראל, היקף המשכנתאות שהעניקו הבנקים צמח בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הקודמת ב-44 מיליארד שקל (11.1%), והגיע ל-441 מיליארד שקל; בששת החודשים האחרונים ניתנו משכנתאות חדשות בסך של כ-10 מיליארד שקל לחודש.

"לקיחת המשכנתאות מחוזקת על ידי ריבית נמוכה, עליית מחירי הנדל"ן וביקוש בסיסי חזק", הוסבר בסקירה. "מכיוון שאיננו צופים שיהיה שינוי באף אחד מהגורמים הללו בעתיד המיידי, אנו רואים צמיחה חזקה שתימשך לאורך 2022. נוסף על כך, לא נראה כי הגברת התחרות במגזר, בעיקר מדיסקונט ובמידה פחותה מהפועלים, השפיעה משמעותית על התמחור", הוסבר בסקירה.

 מייקל קלאר, מנהל מחלקת מחקר באקסלנס ברוקראז׳ / צילום: יח''צ

באשר לרגולציה החדשה בנושא מסלולי המשכנתאות האחידים, שצפויה להיכנס לתוקף באמצע השנה, ציינו באקסלנס כי אינם צופים השפעה גדולה מכך על השוק בטווח הקצר והבינוני.

הם מתייחסים גם לעליית החשיפה של הבנקים, בעיקר הפועלים  ולאומי , לסקטור הבינוי והנדל"ן. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 גדלו ההלוואות הקשורות לנדל"ן (בנייה ונכסים מניבים) בסכום עצום של 32 מיליארד שקל (18%), והצמיחה המהירה ביותר, בפער גדול, הייתה אצל שני הבנקים הגדולים. כך, האשראי הקשור לנדל"ן צמח ב-22% בבנק לאומי וב-26% בפועלים, ואשראי לנדל"ן מהווה 42% מההלוואות המסחריות של לאומי ו-38% מההלוואות המסחריות של הפועלים. זאת בעוד שצמיחת האשראי לנדל"ן במזרחי טפחות ובבינלאומי הייתה רק 7% בכל אחד.

יש לציין שבעקבות הצמיחה הזו, וכפי שפורסם בגלובס, שני הבנקים הגדולים מתקרבים למגבלות הרגולטוריות בנוגע לחשיפה לנדל"ן ולבנייה. "אין ספק שהבנקים יחפשו דרכים - כמו ביטוח חשיפה וסינדיקציה - כדי להמשיך בצמיחה המהירה ולענות על הביקוש החזק. עם זאת, הצמיחה של לאומי והפועלים תתמתן מהרמות הגבוהות הנוכחיות, אולי לטובת הבנקים הקטנים יותר", מעריכים באקסלנס.

בהתייחסות לצמצום הפסדי האשראי, אותן כריות ביטחון שהפרישו הבנקים למקרה שהלווים לא יוכלו לעמוד בהלוואות, באקסלנס מציינים כי הבנקים ימשיכו לצמצם את הרזרבות (ריקברי). "למרות שיבושי קורונה נוספים, בעקבות זני נגיף חדשים וסגרים נוספים, עם השפעה שלילית על הכלכלה, אנו רואים המשך התנרמלות של ההפרשות לחובות אבודים ברבעון הרביעי של 2021 ובשנת 2022, ככל שמדדי איכות החוב ורמות ההפרשות חוזרים לרמות נורמליות יותר", הסבירו באקסלנס. זאת נוסף על כך שיתרות התשלומים הדחויים ירדו ב-90% מאז השיאים שלהן במחצית הראשונה של 2020, והן מהוות כעת 1.2% מההלוואות ברוטו, ירידה משיא של 13.8%.

על פי אקסלנס, לאומי הוא הבנק המחזיק עדיין ברזרבות הגדולות ביותר, והוא שחרר רק 333 מיליון שקל, מתוך 1.9 מיליארד שקל כמעט שהקפיא. מנגד, הפועלים כבר שחרר 47% מתוך כ-1.94 מיליארד שקל שהפריש, לכן הוא צפוי ליהנות פחות מהוצאות להפסדי אשראי ב-2022.

רווח מצרפי של 3.2 מיליארד שקל מעליית ריבית של 1%

גורם נוסף שצפוי לשחק לטובת הבנקים הוא העלאת הריבית הצפויה. הפד האמריקאי צפוי להתחיל להעלאות ריבית כבר בחודש הבא, והוא רמז על עוד ארבע חמש פעימות בשנה הקרובה, אך באקסלנס צופים שהעלאת ריבית בישראל צפויה להתרחש רק בשנה הבאה. הם מעריכים כי עלייה של 1% בריבית תוסיף 1.5% לתשואה על ההון של הבנקים, כלומר תהווה מנוע צמיחה משמעותי עבורם.

הסיבה לכך היא שבניגוד להיום, כאשר פיקדונות הציבור נמצאים בריבית אפסית, הלקוחות וגם הבנקים לא רושמים עליהם רווחים גבוהים, אם בכלל. ואולם, כאשר הריבית השקלית תעלה, גם הבנקים ירוויחו, וזה יהיה משמעותי בייחוד עבור הבינלאומי והפועלים, שבהם פיקדונות שקליים נזילים ללא ריבית מהווים 45% ו-44% מסך הפיקדונות, בהתאמה.

מבחינת ההטבה שתספק עלייה של 1% בריבית, הפועלים ייהנה מתוספת של כ-900 מיליון שקל, לאומי מ-580 מיליון שקל, מזרחי טפחות מ-407 מיליון שקל, הבינלאומי מ-270 מיליון שקל ודיסקונט מ-253 מיליון שקל. יחד עם הפיקדונות הדולריים (22% מהפיקדונות במגזר צמודים לדולר), צפויים הבנקים לרשום רווח מצרפי של 3.2 מיליארד שקל בגין עליית הריבית ב-1%.

חשוב להדגיש כי זו הערכה זהירה מאוד, המתבססת רק על חישוב פיקדונות העו"ש של הציבור שנמצאים בידי הבנקים, ולא על ההלוואות או על פיקדונות אחרים, כך שהתשואה על ההון עשויה לגדול עוד יותר.

לצד ההכנסות הצפויות, ציין קלאר את השיפור הצפוי בהוצאות כתוצאה מהליכי התייעלות. "בסיסי עלויות מבניים גבוהים היו עקב אכילס של המגזר זה זמן רב, אך הם נמצאים כעת בירידה בעקבות תהליכי ארגון מחדש, תוכניות פרישה, שחיקה טבעית וטכנולוגיה. מספר עובדי הליבה ירד ב-11% בחמש השנים שעד 2020. אנו חושבים שיחס העלות להכנסות במגזר יכול לרדת מתחת ל-50% בשנתיים עד שלוש השנים הבאות, בעקבות ירידה במספר העובדים".

הבנקים צפויים לחלק את מלוא הדיבידנדים

כחלק מהסקירה, עדכנו באקסלנס את המלצות ה"קנייה" למניות הבנקים. מבין הבנקים הגדולים, באקסלנס מעדיפים את בנק לאומי בהשוואה לבנק הפועלים, כתוצאה מרמת הרווחית הגבוהה שלו, ומעריכים שבתקופה הקרובה הפועלים ימשיך לסבול מהאפשרות של מימושים מצד שרי אריסון.

"מבין הבנקים הקטנים יותר, אנו מעדיפים את מזרחי טפחות והבינלאומי. ללאומי, הפועלים והבינלאומי יש האפסייד הגדול ביותר כתוצאה משחרור הון. העלינו את מחיר היעד עבור לאומי (ב-8.1%), הפועלים (8.6%), מזרחי טפחות (9.2%) והבינלאומי (14.6%).

"אנו סבורים שלאומי ואחריו פועלים ומזרחי יספקו את התשואות הכוללות הטובות ביותר (כולל דיבידנדים) במהלך 12 החודשים הקרובים. מנגד, הורדנו את ההמלצה של דיסקונט מ'קנייה' ל'החזקה' ואת מחיר היעד בכ-6%, מכיוון שהערכת השווי שלו הוגנת לדעתנו", ציינו באקסלנס.

באשר לדיבידנדים, באקסלנס צופים שהבנקים יחלקו את מלוא הדיבידנדים בהתאם למדיניות שלהם. כך צפוי לאומי להעניק לבעלי המניות דיבידנד של 40% מהרווח, ועוד 20% ברכישות עצמיות, הפועלים ומזרחי טפחות 40%, הבינלאומי 50% מהרווחים ודיסקונט 20%.

נזכיר כי רוב הבנקים ייהנו השנה מרווחים חד-פעמיים שחלקם יגולגל לבעלי המניות (ולציבור באמצעות החזקת קרנות הפנסיה), למשל לאומי - מעסקת מיזוג הפעילות בארה"ב לבנק האמריקאי וואלי נשיונל, ומזרחי טפחות ודיסקונט ממכירות נדל"ן.

ומה לגבי התחרות? באקסלנס לא צופים השפעה משמעותית מיידית על עסקי הליבה של הבנקים. "נאמר הרבה על הקוראים תיגר על ההיררכיה הנוכחית - חברות כרטיסי האשראי, חברות תשלומי P2P כמו ביט ופייבוקס, בנק דיגיטלי פנימי (פפר) וכעת גם בנק דיגיטלי עצמאי - one zero", אומרים באקסלנס. "לא ראינו הוכחות לכך שלגורמים אלה תהיה השפעה על עסקי הליבה של הבנקים בקרוב". בהתאם, באקסלנס מגדירים את השפעתם של אלה על המניות בשנתיים הקרובות כנמוכה.