אי ודאות, סחבת ועודף בירוקרטיה: המחלות של ענף הבנייה

ענף הבנייה סובל מעודף בירוקרטיה בתחומים מסוימים ובחוסר אסדרה באחרים. הראשונות גורמות לעיכובים אינסופיים בהוצאת היתרי בנייה, ואילו האחרונות - לליקויים קשים באיכות הבנייה. אסדרה בחוק חיונית לקיום ממשל יעיל ותקין, ואילו בירוקרטיה היא רעה חולה שאין כל הצדקה לקיומה. כתוצאה מהרפורמה שהונהגה בחוק התכנון והבנייה בשנים האחרונות ומהיישום השגוי שלה, מתעצמת הבירוקרטיה בתחום התכנון והבנייה.

אי הוודאות המאפיין את עולם הבנייה מקשה מאוד לתכנן. המידע הניתן כיום למתכננים אינו משביע רצון. קשה לדעת מה ניתן לבנות על סמך המידע הנמסר למבקשי ההיתרים. חלק מהמידע אינו ניתן על ידי הרשויות- בניגוד לחוק. במקרים רבים מפתיעות הרשויות את המתכננים בגזירות חדשות לאחר מתן המידע. נדרשת האחדה של הפורמט וחידוד עיקרי זכויות הבנייה. נדרשת גם עקביות ואמינות של המידע: הוא חייב להיות אחיד לכל המבקשים לבנות, בלי יוצא מן הכלל והוא צריך להיות כוללני וסופי: מה שמופיע בו מחייב ומה שלא מופיע- לא מחייב.

כיום רואות הרשויות המקומיות את חובתן כשמירה על איכות הבנייה ואיכות הדיור ולכן הן מדקדקות בבקרה על בקשות להיתר למרות שהחוק לא דורש זאת ואין לכך כל סיבה מעשית. תפקידן של הרשויות הוא להסדיר את הבנייה ברמת התכנון העירוני. עליהן לבדוק שהנפח הבנוי תואם את התוכניות וההנחיות. במקום בדיקה שאורכת עשרות שעות אפשר יהיה להסתפק בבדיקה שנמשכת דקות ספורות. יתרה מזו: נדרשת אמנה בין הרשויות למתכננים לפיה אין בודקים את תיקון ההערות וחדלים ממעגל שוטה אינסופי של הערות חדשות ובקרת תיקוניהן. יש לקיים יחסי אמון בין הרשויות למתכננים דוגמת האמון הקיים בין רשויות המס לרואי החשבון. הרי אי ציות להוראות החוק היא עבירה פלילית שעלולה לפגוע בקריירה של מתכנן סורר. מרגע שינהגו כמפורט לעיל תתקצר הבקרה המרחבית מחודשים רבים לימים ספורים. ייחסכו משאבים רבים והרשויות המקומיות יתפנו לביצוע משימות אחרות

בקרת התוכן נועדה לבדוק עמידה בתקנים ובתקנות והיא כוללת אישור של המערכות בבניין ברשויות חיצוניות כגון פיקוד העורף, רשות הכיבוי, תאגיד המים, משרד הבריאות וכיו"ב ובמחלקות של הרשות, כגון מחלקת התשתיות, מחלקת התנועה, מחלקת שיפור פני העיר, מחלקת התברואה וכיו"ב. את הבקרה הזאת מבצע מכון בקרה פרטי שנשכר על ידי היזם. ההליך הזה נמצא עדיין בחיתוליו והוא כיום חלקי. אולם המטרה היא שהוא יבוצע כולו על ידי המכון במהירות וביעילות. מכון הבקרה צריך לרכז את כל ההערות ולנהל את השלב הזה לכל אורכו. תפיסת השרות הזאת נקראת בקרה של תחנה אחת. רק אם נגיע לכך נוכל להבטיח קיצור ההליכים.

בתום תקופת ניסיון בת מספר שנים, נדרש שלב נוסף ברפורמה - שלב שנועד לתקן את הפגמים שהתגלו בה ולקצר את הליכי הרישוי מבלי לפגוע באיכות התכנון. מרכיבי תיקון שיוכלו להתבצע במיידי הם לדוגמה תיקונים מרחיקי לכת בשילוב המערכות המקוונות. כיום יש מערכת גיאוגרפית ארצית שהיא כלי מצוין, אבל קשיח בתפעולו ויש מערכת אדמיניסטרטיבית עירונית ישנה שאינה מתאימה לסטנדרטים המודרניים, אבל העיקר- היא אינה מדברת עם המערכת המקוונת הארצית ולכן המשתמשים משני הצדדים חווים כשלים קשים. יש להגמיש את התפעול ולקשר בין המערכות באופן מלא. תיקונים נוספים הם- פישוט המידע הניתן למבקשים ולאחד את מרכיביו, מידע חייב להיות אחיד וזהה לכל מבקש. יתרה מזו: דרישה שאינה תואמת מידע תעמיד את הרשות במצב שהיא עלולה להיתבע.

תיקון כדאי נוסף הוא חובה בחוק קיום של מפגש מקדמי בין נציגים מוסמכים של הרשות למתכננים לפני הגשת כל בקשה להיתר, כדי לאפשר תיאום ציפיות ולמנוע השקעת משאבים מיותרים בתכנון ובבדיקה/ בקרה. סיכום המפגש יהווה חלק מהמידע הנמסר למבקש. ההליך של הבדיקה/הבקרה יהיה הליך חד פעמי, יימסרו למתכננים ואלה יידרשו להגיש תוכניות מעודכנות, אולם ההליך הפורמלי לא יחייב בקרה נוספת שבסופו הפקת היתר בנייה. הרשות תוכל לתבוע את מי שינצל את החופש שניתן לו לרעה. סוף סוף המדובר באנשי מקצוע והאחריות על התכנון מוטלת עליהם. ההליך יהיה מלווה בלוחות זמנים המחייבים את הרשויות, אי עמידה בהם תאפשר נקיטת סנקציות נגדן.

השינויים האלה יקצרו את ההליכים באופן דרמטי. בהנחה שכל שלב, כמפורט לעיל, יכול לארוך כשבועיים- שלושה, יימשך הליך רישוי בנייה כחצי שנה ולא כשנתיים, כמקובל בימים אלה. הרפורמה המוצעת היא דוגמה מצוינת לכך שרגולציה טובה ונכונה יכולה לפשט ולייעל הליכים ובכך לשחרר את שוק הבנייה מכבלי הבירוקרטיה.

הכותב הוא שותף ב"v5 אדריכלים" ויו"ר ועדת ההסדרה (רגולציה) של התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל